את האוטוביוגרפיה הזאת כתבתי על הטיול שנתי שהיה לי.

יום שלישי ה- 5.4.16 התחלנו את מסענו ביציאה מבית הספר אל האוטובוסים. את הנסיעה באוטובוס באילנו כ-שעתיים בכבישי הצפון. אנו נסענו גם בכבישים המסתערים בכרמל. לאחר שגמרנו לנסוע סוף סוף למסלולינו כלח-גלים. מסלול כלח גלים הוא מסלול קצר ויפה. חלקים קטנים ממנו מפרכים אך קלות. את המסלול צעדתי במלוא ההתלהבות. התפלאתי מכל סנטימטר ומטר. המסלול משלב בתוכו טבע ונוף מדהימים כגון עליות, צוקים, צמחיה רבה ופוריה טיפוסים ועוד. אך החלק היפה ביותר במסלול הוא הצניר הגדול שגם אפשר להיכנס לתוכו.

כשגמרנו את כלח-גלים הגענו לאחד המקומות שהכי נהניתי בו בטיול הגשרים התלויים. הגשרים התלויים הם גשרים התלויים למרחק של כ- 20 עד 30 מטרים. בפארק מוצבים כשני גשרים כאלה. אני אהבתי אותם במיוחד מכיוון שאני אוהב נורא להתהלך לי על גשרים ולהיות תלוי בין שמיים וארץ. מהגשרים אפשר ליראות את מראה העצים השוכנים להם מתחת לגשרים ומיפים כל רגע. גמרנו לטייל. סוף סוף הגיעה שעתה של המנוחה והגענו לאכסניה. האכסניה קרובה לים כך שהיו אחוזי לחות גבוהים. מהאכסניה התמלאתי שמחה מכיוון שיחסית לאכסניית שני כוכבים היא די מפוארת. נחנו, שוחחנו התקשרנו להורים ויצאנו לחניית האוטובוסים עלינו לאוטובוס ונסענו למחנה המעפילים. בתחילה הנחנו את ילקוטנו בתוך כלובים, פגשנו את המדריך והתחלנו בסיור. תחילה התכנסנו בביתן שבו היה דגם של כל המחנה מעפילים, שם קיבלנו הסבר על שנות העפלה כמות העפלה ועוד. המשכנו לטייל ובסוף התדרוך נכנסנו לספינת מעפילים (לא מקורית). שם נורא נהנית מכיוון שהתצוגה בספינה הייתה מדהימה וגרמה לך לחשוב שהספינה באמת שטה. אבל מה שבאמת הכי הרשים אותי בספינה זה היה איך שהוצגו ההצגות. ההצגות בספינה הוצגו כך: ישבנו על ספסלים וההקרנה על המסך החלה. הסרט הוקרן, וכשנגמר המסך עלה למעלה ופתאום נחשפה בימה ובה התצוגה היתה על ידי בובות רובוטיות. התדרוך נגמר, חזרנו לאוטובוס ונסענו לאכסניה. חזרנו ב-10 בלילה כך שהיתה לנו שעה עד לכיבו אורות.

אנחנו בני האדם השולטים בכל האם גם אנו נשלטים. כדי לבדוק זאת יצאתי למסע חיפושים שבסוף ידעתי.

אני משוטט לי ביערות הגשומים והפורים שבפרו אך צר לי צר לי שאיבדתי את חברי הטוב מכולם השפיות התכלתי להשתגע כמו ברברי רק שאני השולט ואני הנשלט. אז הבנתי מה קרה למה אני פה והכי חשוב מי אני. לאחר כמה שבועות השתקמתי וחזרתי לעצמי. לאחר שהכול נרגע מצאתי את עצמי לן במיטת במבוק המתחילה להתפורר לאט כמו צבע המתייבש לו בקרני השמש. קמתי לי ובהתחלה לא הבנתי איפה אני עד הרגע הרגע שבו הכל התחיל לעד עד לי בראש...

ההמשך לבכירתכם מי שאשלח לי (אבא פוסידון) את הסוף הכי טוב יפורסם יחד עם סיפרו המנצח באתר