ביקורות ספרים על הספר שלוש קומות
|
שלוש קומות יש לבניין, נגיד בכפר סבא, ואין פה סיפורי סבתא בכלל.
בקומה הראשונה איילת, עורכת דין מהודרת וקרת רוח. בעלה ארנון קצת פחות שולט ברוחו ולפעמים בורח לו הבת-ים. לזוג שתי בנות, ארנון אוהב את איילת. עופרי הבת הגדולה, כשעוד היתה היחידה, נשלחה לעיתים לשכנים הפנסיונרים רות והרמן לשהיה קצרה כשהוריה היו צריכים לעשות דברים דחופים, במיטה נגיד. הרמן תמיד מבקש נשיקה כשעופרי באה לבקר.
אלא שיום אחד חוזרת עופרי הדעתנית ומודיעה שהרמן התקלקל. לא זוכר את זה ולא את זה, האם סגר דלת, האם לקח מפתחות. ויום אחד זה מתפוצץ כשהרמן לוקח את עופרי לטייל ולא בטוח האם זה עניין ה... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הספר כתוב טוב, בהחלט כתוב טוב.
האנישם נוגעים ללב,
הקונפליקטים שלהם מורכבים וקונפליקטואלים ממש.
אממה,
האכזבה היא בתפרים והתיפורים העדינים בין חלקי הספר.
העלילות לא מתחברות זו לזו,
הן מסתיימות במפתיע בקו תפר גס,
הקצוות קצת פרומים,
ומשהו בסך הכל לא יושב טוב.
כן כדאי לקרוא, אם הספר ממילא זמין בסביבה
כי הקריאה קולחת וזורמת, אין הרבה ספרים קולחים כאלה
אבל לא להגיע בציפיות גבוהות מהסיפור.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הביקורת הולכת להכיל קצת ספויילרים...
*
*
*
לא הצלחתי להתחבר כל כך לספר. הנה כתבתי את זה. אני אוהבת את אשכול נבו, מאוד! אבל כאן משהו לא עבד בשבילי. אולי כי ממש לפני כמה שבועות קראתי את "הראיון האחרון" הממש מצויין... אולי כי פשוט לא. לא בשבילי.
הכתיבה היתה מאוד "אשכול נבו-אית", כמו שאני אוהבת. אבל הפעם לא הצלחתי להרגיש עד הסוף. גם כאן היתה קשת הרגשות על כל גווניה, אבל לא שמעתי את ה"קליק".
נבו מתאר בניין בן שלוש קומות, ובכל קומה הוא מתאר את אחת המשפחות המתגוררות בה ובעצם אנחנו קוראים וידוי אמיתי מהלב של אחד מבני המשפחה. קומה ראשונה, אחר כך שניה ולבסוף שלישית. מ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם, בילדותי, היה לי סיוט בלילה שחזר על עצמו כמה וכמה פעמים, סיוט אחד מבין רבים.
ובסיוטי, יצור מפלצתי רודף אחריי, בעודי יחסית קרוב לבית, עושה הליכה לא רחוק משם. זה אמצע הלילה, כולם כבר ישנים, ולמזלי יש לי מפתח ביד. אני רץ, ורץ, ורץ, בורח מהיצור שדולק אחריי.
לבסוף אני מגיע לבית, אוחז במפתח בידיי הרועדות. אני שומע את היצור הולך ומתקרב, ואילו אני מתפלל שהידיים הרועדות שלי לא יבגדו בי והדלת תיפתח בעזרת המפתח כמה שיותר מהר.
למזלי הרב אני מצליח להשתלט על ידיי הרועדות, והדלת של הבניין ולאחר מכן גם הדלת של הדירה, נפתחות.
אמא שלי, שכנראה הרגש האימהי שלה שזיהה שיש ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
כרגיל אשכול נסו לא מאכזב…ספר קולח זורם לוב היטב וכרגיל גם מאד ריאליסטי…זה לא ספר פיל ג’וד בדיוק ההפך …יש כאן אמירה נוקבת על הורות ועל הבעיות שעולות ממנה…דיכאון אחרי לידה…שילוב בין עבודה לילדים…ויתורים שעושים לטובת הילדים או הקריירה והמחיר שזה גובה וכל זה דרך סיפור של 3 משפחות שגרות באותו בניין…הספר כתוב בצורת וידוי כל משפחה מספרת סוד ומתמודדת עם ההשלכות שלו; נבו מצליח לגרום לך להזדהות עם הדמויות ולחשוב מה אתה היית עושה בסיטואציה מורכבת שכזאת; להבין שהחיים הם לא שחור ולבן ולחשוב איך החלטה אחת יכולה לשנות הכל; לחשוב על מחיר העקשנות ועל מה אנח... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בינואר חשבתי אולי אני אשים לי מטרה לקרוא השנה ספר אחד בחודש. קראתי ספר אחד בינואר, ופברואר עבר לו בלי שאפילו נגעתי בשום ספר וחשבתי, ׳זה היה רעיון נחמד׳. אבל ב.27.2 התחלתי את שלוש קומות, ותודה ליום הנוסף בפברואר כל שנה רביעית, ב29.2 התאכזבתי לסיים אותו כ״כ מהר. אז כן, ספר בחודש יכול לקרות!
זה הספר השלישי שאני קוראת של אשכול נבו, אחרי משאלה אחת ימינה וארבעה בתים וגעגוע. סגנון הכתיבה והעומק נמשכים גם בספר הזה, אבל אני חושבת שעד כה משאלה אחת ימינה הוא המועדף עליי. בכל אופן, קריאה מאוד זורמת, מהנה ועם עומק. ממליצה. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר שנים אני לא גרה בארץ, ופרוזה עברית משובחת כמו זו מחזירה אותי הביתה כל פעם מחדש. זהו קובץ של שלושה סיפורים שמציגים מורכבות אנושית עשירה באופן שנון וקליל. אחרי מספר ספרים יחסית בינוניים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון, אני מודה לאשכול נבו על הכשרון שלו לשאוב אותי לתוך חייהם של דמויותיו המרתקות. מומלץ בחום!... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
במקרה שאלתי את הספר הזה מחברה ולא תכננתי לקרוא אותו ישר אבל משהו בו משך אותי והתחשק לי גם כתיבה קלילה כזו. קראתי את כל ספריו של אשכול נבו ואהבתי אותם(למעט המקווה האחרון בסיביר שאותו משום מה לא צלחתי).
הספר עצמו כתיבתו מאוד קלילה וזורמת אבל 3 הסיפורים בו מאוד לא קלילים- אלא מעוררים מחשבות ועמוקים.
הספר מתרחש בבנין בן 3 קומות במרכז ארץ ומחולק ל3 חלקים בכל חלק מסופר סיפור של דייר/ת אחר/ה בבנין.
הסיפורים מאוד מציאותיים ומרגישים אמיתיים, מדובר בסיטואציות שכל אדם יכול להיקלע לתוכן ולכן הספר כ"כ מעורר מחשבה. הספר גם מביא הרבה זוויות של הורות, ובתור אמא, קשה ל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך בכלל כותבים על שלושה סיפורים בבת אחת? איך מסכמים שלוש חוויות, שלוש תקופות, שלוש קומות?
אולי אתחיל דווקא מלומר שאני נמצאת כרגע בתקופה שלא מיטיבה איתי. הראש מלא במחשבות, הלב בוער מאהבה, הגוף לא מוצא נחת...
וכמו תמיד- כשמגיעה תקופה שכזו, קשה לי לקרוא, קשה לי לכתוב.
הספר הזה, נבחר מתוך ייאוש, מתוך אמונה באשכול נבו שידע איך להקל עליי, איך להעניק בלי לדרוש שום מאמץ.
אבל כשמאגר הכוחות מרוקן, כל דבר ודבר, גם הקל שבקלים, מלווה במאמץ.
מאמץ רגעי, או מאמץ מתמשך, בכל מקרה- מאמץ.
ואני התאמצתי, וחשבתי, ובערתי ולא מצאתי נחת.
אבל כמה שהייתי מרוצה.
אני אוהבת את האנו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מקסים.. הקומה השלישית לדעתי הכי נהניתי. שלושת הקומות בקושי מתמזגות אחת עם השנייה, אלא כל סיפור הוא לגופו. אפשר אפילו לקרוא לספר הזה קובץ סיפורים. מאוד מומלץ למי שאוהב.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלושה סיפורים, על שלוש משפחות בשלוש קומות, שממחישים ביומיומיות ובאותנטיות את המורכבויות שביחסים במשפחה וביחסים בינאישיים באופן כללי. מאוד מרגש וכתוב בגובה העיניים, קולח ואפילו עמוק, במקומות מסוימים. אישית, ציפיתי שהחיבור בין הסיפורים יהיה קצת יותר עמוק, או פחות מלאכותי, ולשם האפקט הטוטאלי הייתי מצפה שכל ההתרחשות תהיה בבית ולא מחוץ לו (למשל, בלי נסיעות או התרחשויות שלמות מחוץ לבניין). סתם בשביל ההידוק של התפאורה הספרותית.
בנוסף, הרצון לגעת בסחל'ה שבין בני אדם, בקישקע של הרגש והקונפליקטים והמורכבות וכן הלאה, 'מפתה' כותבים לפלרטט עם פסיכולוגיה ועם ט... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הרבה שנים נמנעתי מקריאת ספרים של סופרים ישראליים למעט יוצאי דופן. מדוע? אולי כי חשתי שאין בהם את האקספיזם הרצוי עבורי. מציאות קרובה מידי היא בדרך כלל נטולת הקסם והדמיון שיש ביעד מרוחק שאני לא באמת מכירה או בהיסטוריה רחוקה. אך כמי שעוסקת בספרנות בשנים האחרונות חשתי שיש לי חוסר בידע על סופרים ישראליים. אולי אני מפספסת משהו ואולי פוסלת סתם מראש ולכן התחלתי לקרוא קצת יותר ספרות ישראלית. השנה קראתי את "שמים אדומים" של שנער שהיה מעניין ואת "מיכאל שלי" שהוא סוג של נכס צאן ברזל בספרות העברית שלא ירדתי לפשרו, והשבוע נפל לידי הספר "שלוש קומות" של נבו. לא ממש ידע... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי פעם שהאתגר של שחקן שמשחק דמות של שייקספיר הוא להישאר אמין. כיצד אפשר לשחק דמות של ליצן חצר או של שומר במצודה באופן אמין כאשר אתה מדבר בשפתו השירית של שייקספיר?
כיצד אפשר לשחק באופן אותנטי קצין צבא שמדבר על "הקנאה – המפלצת ירוקת העין"? . תשובתו של הנשאל הייתה – כל דמות של שייקספיר היא גם דמות של משורר. הקצין הוא קצין-משורר, השומר הוא שומר-משורר ואפילו השיכור הוא שיכור-משורר.
הסופר הכותב ספרות ריאליסטית צריך למצוא דרך לספר סיפור אמין, להעמיד מציאות חלופית. כזה שאמצעי המסירה בו הוא שקוף, בלתי מורגש לקורא, כזה שפעולת הקריאה בו כאילו נעלמת. במקומו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא קראתי ספר כבר חצי שנה. יום שבת אחד, ניגשתי למדף הספרים של אחותי והתחלתי לקרוא. סתם כדי להרוג כמה שעות. סיימתי את הספר באותו אחר צהריים, והתחלתי לבלוע ספרים של אשכול נבו ואמיר גוטפרוינד. ספר נפלא, ברשימת החובה שלי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מעניין. אהבתי לקרוא כיצד נפתחת דלת ואשכול נבו מכניס אותי לאט לאט לתוך בית, לתוך משפחה ולתוך אותם דברים שבני המשפחה כל כך טרחו להסתיר. לכאורה שלושה סיפורים אבל למעשה זה סיפור אחד סיפור על הצורך של בני אדם להציץ לתוך חיים של אחרים. ממליצה .... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אודה שההרגשה הראשונה כשסיימתי את הספר הייתה של אכזבה.
וזה לא שהספר לא כתוב טוב, הוא כתוב מעולה וקל לקריאה. וכל שלושת הסיפורים בספר עומד בפני עצמו.
החיבור של שלושת הקומות לנפש שלנו מעניינת, הוא מדמה את מבנה הנפש של פרויד לשלושת הקומות- איד, אגו וסופר אגו.בכל סיפור יש הקבלה מעניינת בין סיפור הדיירים ל"קומה" שלה בנפש.
אבל היה חסר לי משהו, בספריו הקודמים ידע נבו לשזור את הסיפורים זה בזה באופן מופלא, בארבע בתים וגעגוע הסיפורים התחברו והרגשת שיש כאן קשר עמוק בין הסיפורים.
כאן לעומת זאת,כבכל זמן הקריאה הייתה ציפיה לחיבור של שלושת הסיפורים יחדיו, אך מלבד ק... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי כל הביקורות וההמלצות,קניתי את הספר,כגודל הציפייה גודל האכזבה.סיפורים משעממים,לא הצלחתי להבין איזה מסר רצה הסופר להעביר,3 משפחות ולכל אחת הסיפור שלה, את מי זה מעניין?למזלי קניתי אותו ביד שנייה אז הוצאתי עליו רק 5 שקלים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלושה אבות. 3 גישות חינוך. המגונן בחירוף נפש על הילדים שלו, הפסיבי/נעדר מהם, וזה המוותר עליהם ואפילו נלחם בהם. וברקע ההתמודדות של הנשים עם המציאות המשפחתית שהאבות יוצרים להן.
במיוחד נגע לליבי הסיפור השלישי. הרגע בו מוותרים על הילד. תקופת חיים שלמה עוברת ללא רגע אחד בו יש הבנה אמיתית בין ההורים לילד, והקרע רק מתרחב עם הזמן. לא היה רגע אחד של חסד ואהבה בילדות כדי להאחז בו כמודל לנורמטיביות.
ספר מעולה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
התלבטתי אם לכתוב ביקורת וזאת לאחר שריפרפתי בביקורות המשבחות המופיעות באתר.
הספר הגיע אלי במקרה, מכיון שאחרי שקראתי את נוילנד, שכולם כה התלהבו ממנו ואני מאד התאכזבתי, החלטתי לא לקרוא יותר מספרי נבו. אבל מאחר שהספר הגיע אלי קראתי ודעתי על כתיבת נבו לא השתנתה. כתיבה שטוחה בעברית דלה לעלילות מקוריות שהיו יכולות להביא את הסיפור לגבהים והתרסקו. ברור מדברי שאינני ממליצה עליו אלא אולי כספר טיסה או אחלמה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מבקרת: אלינור
שלוש קומות מביא לכם שלושה סיפורים מכל קומה, כל סיפור שונה מהאחר ואין קשר בין אחד לשני.
בסיפורים יש המון סודות מעניינים ונושאים כמו בגידות, פיתוי, זוגיות, הורות וכו'.
האמת היא שהתחברתי לכל הסיפורים, אהבתי את הכתיבה של אשכול נבו וזה הספר הראשון שאני קוראת מספריו.
אם זוהי הכתיבה שלו אז דיי התחברתי ואני מתכוונת לקחת עוד ספרים שלו כי הוא זורם לי, כתיבה קלילה לא מורכבת
בלי יותר מידי תיאורים מיותרים, קצר וקולע, בנוסף גם אהבתי איך שהוא מספר לנו את הסיפור מצד אחד זה כן בגוף ראשון
אבל זה מול מישהו או משהו כמו למשל הסיפור הראשון מסופר לסופר, הסיפ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים מדהים מדהים!
שלושה סיפורים, של שלושה דיירים באותו בניין, כל אחד מקומה אחרת, כל אחד יותר מרתק מהשני. לא יכולתי להפסיק לקרוא!
בהתחלה, עוד חשבתי שלבסוף הסיפורים יקשרו זה בזה, ואיכשהו ה "תעלומות" יפתרו, ודווקא העובדה שהוא לא שזר אותם בכוח לסיפור מסגרת אחד - כאן כל הקסם. דווקא העובדה שבכל אחד מהם נשארה איזו מין פרצה של חוסר וודאות, היא שהופכת את הספר לכל כך מרתק!!!!
הסיפור הראשון - זוג צעיר עם שתי בנות, מסופר ע"י ארנון לאיש סודו הסופר, על הטרדה שהיתה או שמא לא היתה?
הסיפור השני - חני, אחת הדמויות היותר "likeable" שיצא לי להיתקל בהן לאחרונה, כותבת לחברתה הטוב... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלוש קומות, בניין די מיושן מהבניה של פעם שהמרפסת היתה בתןך הדירה, מרפסת שלעיתים היתה הופכת לחצי חדר כשהמשפחה גדלה, עם גינה קטנה מקדימה וללא מעלית, הדיירים שתי משפחות צעירות עם ילדים קטנים זוג מבוגר, אלמנה שןופטת בדימוס ומשפחה אחת בחול. בשלןושה סיפורים קצרים המובאים בנקודת מבט מאד מעניינת האחד דרך סוג של שיחת חברים מין מונולוג השני במבתב שנכתב לחברה מעבר לים והסיפור השלישי פשוט מוכתב לקלטת של מזכירה אלקטרונית. חוט השני נמתח בין סיפור לסיפור ברמיזה דקה אבל אין שום קשר בין הסיפורים, סודות נחשפים, אוזן קשבת כל אחד צריך וכל אחד מהדמויות מוצא את הדרך ל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים!
אשכול נבו בכתיבתו הפשוטה גרם לי להתחבר לדמויות, בדמיוני נכנסתי לנעליהן וחשבתי מה הייתי עושה במקומן.
לא יכולתי לעזוב את הספר ורציתי לקרוא עוד ועוד.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יתרונות הספר:
1- כתוב בשפה קולחת, נעימה אך עם זאת מספיק חדה כדי להעביר את המסר העמוק
2- קל להזדהות עם גיבוריו, כולם מייצגים רבדים אנושיים וארצישראליים
3-קריאה זורמת ונעימה
מומלץ בחום.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד ספר מוצלח מבית אשכול נבו. האמת הופתעתי לטובה כי אני לא הכי אוהבת שיש כמה סיפורים בתוך אותו ספר אבל כאן איכשהו זה הסתדר ואפילו היה מעניין.
כל סיפור מספר על דייר מקומה אחרת... לכאורה אין כמעט קשר בין הסיפורים אבל גם אני מצאתי כמו מישהו שכתבה פה בביקורת אחרת את הקשר בין שלושת הקומות (שלושת הסיפורים) לתיאוריה של פרוייד על שלושת חלקי הנפש: איד, אגו וסופר אגו. ההבנה הזאת מגיעה רק כאשר מסיימים את הסיפור השלישי ולכן חשוב מאוד לסיים את הספר הזה לדעתי.
כל סיפור מסופר בצורה של וידוי (מכתב או שיחה חד צדדית) מפי אחד השכנים אל מישהו קרוב שלו.
הכתיבה רצה, זורמת, א... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד שמעביר את הזמן בכיף.
אך למרות זאת אפשר להגיד שדי התאכזבתי, 3 סיפורים שמתוכם יש מעניינים ויש פחות, מודה שעל הסיפור האחרון דילגתי היה טיפה חסר עניין ומשעמם.
אני אוהבת את הספרים של אשכול נבו ואת הכתיבה, אך הייתה הרגשה קלה של החמצה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יופי
קיבלתי מאחותי ליומולדת
חמודי
יאללה קדימה לקרוא כבר להתקדם בקריאה אוףףף לא מספיקה
וגם כול כך הרבה ביקורות יש פה אוףףף
וגם כמובן שהלכתי לצומת כדי לגמול לאחותי בספר מתנה ליומולדתה וראיתי את הערמה של ספר זה כרב המכר העיקרי היחיידי... נו וביקשתי מהמוכר בסנטר ספר ברמה הזו והוא לא ידע להשיב לי ממש שאל עיון או סיפורת ממש לא לעיניין שאלה כזו מהחנות ספרים... הזו... טוב קניתי את עירית לינור המתוקה מקווה שזה יהיה בסדר ברמה ושווה ערך... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי אותו בחצי יום, מתאים טיסה קצרה או בוקר על החוף.
מי שאוהב את אשכול נבו, בטח יחבב גם את זה.
ישראליות מזוקקת. כשאתה רחוק, זה אולי יעורר בך געגעועים לישראל. כשאתה כאן, פחות.
בעלילה, הספר מחולק לשלושה חלקים, מה שקורה בשלוש קומות של בניין אחד בהרצליה.
מעמד הביניים, משפחות, בורגניות, צרות של עשירים ובריאים.
זה פשוט עוד ספר של אשכול נבו, לא הופתעתי ולא התאכזבתי.
נחמד לקרוא, מעביר בכיף כמה שעות, יישכח במהירות ולכן אני כותבת את הביקורת הזו, כתזכורת. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לזה אני קוראת הפתעה. נעימה. במקרה שלי, ממתק קליל לימים ולילות מורטי עצבים..
שלושה סיפורים של אשכול נבו, סיפורי חיים שפגשו סיפור קטן שלי גם הוא מהחיים..
בפרוור בורגני ומנומנם באזור המרכז – בית בורגני מנומנם בן שלוש קומות.
בכל קומה, בכל דירה אנשים, סיפור חיים – הכול שם בסדר ובעצם כלום לא בסדר מאחורי הדלת הסגורה.
אל סיפורי החיים שבהם הכול בסדר ובעצם כלום לא בסדר – הקורא נחשף.
תוך כדי קריאה עולים ומטפסים מקומה לקומה ופוגשים את הדיירים ועוברים מסיפור חיים לאחר.
שלושה סיפורים שפגשו אותי עם סיפור קטן משלי מהחיים: קצת אחרי שהגיע לארץ גל הטרור, באופן לא ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
שלוש קומות בבניין מגורים עירוני ( איזו עיר? לא ידוע ) מרכיבות את הסיפור שלוש קומות. שלושה חלקים לספר כמספר הקומות .
מבנה סיפור מעניין , אני אוהבת כזה .כמו לצאת לדרך הרפתקאות , אתה יודע שמעניין - בטוח יהיה .
כל סיפור מסופר בגוף ראשון , והוא נקרא לנו בצורת סיפור המסופר למישהו .
הסיפור הראשון מהקומה הראשונה מסופר ע"י ארנון לחברו .
הסיפור השני מהקומה השניה מסופר ע"י חני בצורת מכתב לחברתה הטובה הנמצאת מעבר לים .
והסיפור השלישי מסופר ע"י דבורה שופטת בדימוס לבעלה השופט אף הוא, המת . ןאת זה עושה דבורה ע"י הקלטת הסיפור במזכירה האלקטרונית הישנה אותה מצאה באחת ממ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעיר בורגנית בין בתים וגינות
עומד לו בניין בן שלוש קומות.
ומי גר בבניין?
בקומה הראשונה מתגורר זוג די נוירוטי,
האמא קצת אנוכית והאבא על גבול הפסיכוטי,
וכל ההתנהלות שלהם היא די אידיוטית.
באותה הקומה מתגורר גם זוג מבוגר.
ילדיהם לא גרים בארץ - הם יורדים,
ומכאן שבני הזוג הם מאותגרי נכדים,
ולכן הם שומרים על הבנות של השכנים בשמחה ובששון
בעוד הקמצנים-נצלנים האלה עושקים אותם בלי חשבון.
בקומה השנייה גרה "אלמנה" צעירה.
היא דווקא נשואה ואפילו יש לה בעל הייטקיסט,
אך הוא רוב הזמן בחו"ל והשכנים לא רואים אותו מספיק
ולכן הם הדביקו לה את הכינוי הזה, הלא מצחי... המשך לקרוא
52 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאכזב. שלושה סיפורים שלא נקשרין באמת. מרגיש חסר פואנטה.. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי מאוד את הספר. סיפורם האישי של הדיירים מהקומה הראשונה והשלישית נגע לליבי מאוד. את סיפורה של הדיירת מהקומה השנייה אהבתי פחות. עם זאת, השארתי את חמשת הכוכבים כי מגיע לו.
תחילת הסיפור של הקומה הראשונה פותח בסיפורו של השכן מהקומה הראשונה, הוא כתוב כמותחן פסיכולוגי. גרם לי לנחש כיצד יגיבו ויתנהגו הדמויות לאור התרחישים אשר עוברים עליהם. נהניתי לנחש , לשגות ולצפות להמשך האירועים.
הקומה השנייה, כפי שרשמתי אהבתי פחות , כנראה שלא התחברתי אל מאווייה של הדמות. ההתרחשויות כתובות בצורה מרגשת. נחמד.
הקומה השלישית, תסבוכת מרגשת ונוגעת מאוד ללב. הייתי זקוקה ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישנן תקופות כאלו שאני מרגישה שרק תפר אחד לא פרום מונע ממני להתפרק. שחיקה אינסופית של תלאות החיים. לא משהו נורא, לפחות לא נורא שהוא חדש. אבל הצורך להמשיך ולסובב את גלגל החיים מתיש מדי. הג'גלינג המתמיד בין עבודה-ילדים-זוגיות תובעני מדי. יותר ויותר אני מרגישה שאני תופסת את הכדורים ברגע האחרון. ביחוד כשקורה משהו לא צפוי (נגיד בעל ששובר את הרגל...) ומותח את התפרים הרופפים גם כך יתר על המידה. מה יקרה אם התפר האחרון יפקע?
"שלוש קומות" של אשכול נבו עוסק בשלוש משפחות שהן בדיוק בקו המעבר הזה שבו הכל מתוח מדי ועל סף התפרקות. בספר בשלושה סיפורים של שכנים הגרים בבני... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקניתי את הספר היו לי ציפיות רבות ממנו , התקציר משך אותי וגרם לי לחשוב באיזו דרך ישתלבו סיפוריהם של דיירים משלוש קומות שונות באותו הבניין .
הסיפור הראשון נגע מאוד ללבי ולא יכולתי לשמוט את הספר מהידיים . הסיפור נתן את ההרגשה הכי ישראלית שיש - אבא שאובססיבי לבתו הבכורה עושה טעות בנוגע אליה שגוררת מספר טעויות נוספות וכעת מנסה האבא להיעזר בחברו מהמילואים .
הסיפור הראשון נשאר פתוח , עם הרבה שאלות שלא נענו ואני הייתי משולהב ולא יכולתי לחכות כבר לקרוא את ה"קומה השנייה"(הספר מחולק ל-3 חלקים : כל חלק נקרא "קומה" ) . במהלך הסיפור השני התבדיתי , הבנתי שאין קשר ב... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רק בזכות החלק השלישי של הספר אני ממליצה עליו.
התחלתי וכמעט שנמלכתי בדעתי לסיים את הקריאה כבר בעמודים הראשונים של הספר. כנראה שאינני נמנית יותר עם קהל הקוראים של הסופר, אמרתי בליבי.
יש לי מסורת מטומטמת להמשיך לקרא ולתת צ'אנס אולי יתפתח משהו לטעמי בעלילה.
כך עשיתי וצלחתי גם את החלק האמצעי/שני של הספר. עדיין לא זה.
החלק האחרון היה כל כך טוב שחשבתי איך יכול להיות שזה חלק מאותו ספר, אבל הגעתי לעמוד בו התחוור לי הכל.
לעניות דעתי זה פספוס. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
עוד יצירה מופלאה של אשכול נבו !
ספר שאי אפשר להניח.
הרגשתי את הוויית הספר בכל שורה ופסקה,
כתיבה קולחת ועברית מצוינת.
עלילה מקורית, כייף לקרוא.
כל ספר של אשכול עומד בפני עצמו- המשותף לכולם- האדם !.
לרוץ לקרוא... בקיץ החם הזה...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
תמיד הייתי אומרת אין על הספרים המתורגמים, קשה לי להתחבר לסופרים הישראלים.
אני לא יודעת אם לגמריי התחברתי, אם יש לי מין אימרת סיום.
אבל ברגע שאתה מתחיל לקרוא ספר, אתה ישר תזהה את האופי הישראלי שבו, ממש מותבע שם בין המילים.
שלוש פרקים - שלוש קומות, שלושה סיפורים.
"אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת מתרחש מאחורי הדלת של השכנים" כתוב בכריכה.
ואני באמת שואלת, האם אני רוצה לדעת? האם אתם רוצים?
האם אני רוצה לדעת שהשכנים שלי סובלים ממחלות או מכאב לב? האם הייתי רוצה לדעת שהבעל בגד באשתו?(רק בספר זה
כבר הרתיח אותי)
אני חושבת שאנחנו לא יודעים על שכנינו, כי לכל אחד יש א... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר רדוד ולא מעניין ולמעשה מיותר לגמרי וחבל לבזבז עליו זמן.
מזל שקראתי אותו במהלך טיסה ולא בזבזתי עליו זמן מיותר.
גם את נוילנד לא אהבתי. רדוד ופשטני מדי.
כנראה אין לי כימיה עם היצירות של הסופר הזה.
הבעיה שלו שמיד אחריו קראתי את "הזריחה" של ויקטוריה היסלופ שלא יכולתי לעזוב אותו והצטערתי לסיים אותו אבל זה כבר נושא לחוות דעת אחרת לגמרי אותה אכתוב במקום המתאים.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
יופי של ספר. כתוב בשפה נעימה ומושכת כיף לקרוא. עם אחד מהסיפורים הזדהתי. האב האובססיבי לביתו? האם שחייה סובבים סביב ילדיה ומרגישה שהיא מתחילה להתפרק? השופטת שהתאלמנה ומנסה לחבר את השברים של חייה חזרה? לא אגלה איזה סיפור הכי דיבר אלי. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו בספר שהוא בעצם קובץ של שלושה סיפורים שונים, לא ממש קשורים ביניהם למעט העובדה שבכל סיפור מסופר על שכן/משפחה אחד/אחת מבניין משותף. על אירוע כלשהו ועל קורות המספר משפחתו או הקרובים לו. באחד זה סיפורו של אב צעיר ומשפחתו - אשתו ושתי הבנות, בשני של אשה צעירה ואם לבן ובת - שבעלה רוב הזמן בנסיעות מהעבודה, ובשלישי של השופטת בפנסיה שבעלה נפטר לפני כשנה. בכל סיפור יש גם לבטים, שאלות, עניין מוסרי וערכי, ודילמות.
בסה"כ ספר ממוצע/בינוני ולא מעבר. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי מאיתנו באמת מכיר את שכניו? מי באמת יודע מה מתרחש מאחורי דלת ביתם?
אשכול נבו מתאר בניין בן 3 קומות בשכונה בורגנית בפרברי מרכז הארץ. בכל קומה מתמודדת משפחה עם שגרה ועם אירועים בחייה והשלכותיהן. בכל משפחה מתמודד בן משפחה עם סוד. סוד שאין הוא רוצה שייוודע.
בקומה הראשונה – ארנון, איילת ובנותיהן, עופרי ויעלי.
בקומה השנייה – אסף, חני וילדיהם, לירי ונמרוד.
בקומה השלישית – מיכאל ז”ל ודבורה.
הרמן ורות גרים בקומה הראשונה בשכנות לארנון ואיילת. הם משמשים בקביעות בשירותי “שמרטף זול” לעופרי ומעין סבא וסבתא חליפיים. הרמן “מתקלקל” כדברי עופרי, גילו נותן ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הדמויות כל כך אמיתיות, אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליהן,
קראתי את הספר הזה בסיפוק אדיר, התענגתי על כל פסקה,
זה קשור גם לעיתוי...
בדיוק בתקופה שבה אני עושה סוג של חשבון נפש, בודקת את עצמי מול העולם,
לא מקבלת דברים כמובן מאליו, בוחנת שוב ושוב את מערכות היחסים שלי,
לומדת לוותר בזוגיות, לקבל ולהבדיל בין אהבה לבין אושר.
למדתי המון מהספר הזה, מודה מקרב לב לאשכול נבו.
בטוחה שאקרא ספרים נוספים שלו למרות שאני למודת נסיון בעניין ויודעת שלא כל הספרים של אותו סופר/ת
הם מוצלחים עבורי. מה שבטוח שהכתיבה שלו נוגעת ללב, כנה, חדה וישירה בלי למרוח, ללא תיאורי נוף מייגעים... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב בצורה מעניינת, שמתחשק להמשיך לקרוא.
למרות שאין כל-כך עלילה, וכנראה גם לא הייתה כוונה שתהיה עלילה -
בכל זאת זה מצליח להיות מעניין איכשהו, וגם די אקטואלי יחסית
(מתאר אירועים שקרו בשנים האחרונות)
בקיצור מומלץ לקרוא!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
***** איזה ציון אחר ניתן להעניק לספר שגרם לי לדמוע ב"עוד לא אבדה תקוותנו - עוד לא אבדה תקוותי"?
ועכשיו לקטע הזוי קצת.... אני אוהבת לקרוא כשברקע מתנגנת לה מוזיקה קלאסית או אינסטרומנטלית כלשהיא.
התחלתי את הספר ב-1492 של וונגליס, גלשתי לפאט מטיני ואז חשקתי במוזיקה קלאסית טהורה, שמעתי שטראוס אחד ואחריו עברתי לשעה ו-40 של שופן. בעודי קוראת גיליתי שגיבורי "הקומה השלישית" מאזינים לאותה מוזיקה קלאסית...
מה היה אומר פרויד על זה???
מאחלת לכל הקוראים לבוא שתהנו ממנו כפי שאני נהנתי.
שבת שלום!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בנשימה עצורה מבלי יכולת להפסיק.
אשכול נבו מגלה בספר "שלוש קומות" הבנה פסיכולוגית נדירה.
בקומה הראשונה אנחנו מתוודעים לאב שכל מטרתו להגן על פגיעה של ביתו ע"י שכן מזדקן וחולה, בשאיפה זאת חוצה האב כל גבול הגיוני וחוקי. הוא מסמל את האיד- התת מודע ומה קורה לך ברגע שאין שום מחסום לדחפים האמוציונליים.
לעומתו, השופטת מהקומה השלישית מסמלת את הסופר אגו, וגורלה לא פחות מר, יחד עם בעלה השופט המחמיר הם גידלו ילד שלא יכול היה לעמוד בציפיות המחמירות ממנו והפך לאדם עבריין ומנותק . אחרי מות הבעל, יכולה השופטת לחתוך ולהתנתק מה"סופרגו" ולנסות לתקן את חייה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו זה אשכול נבו... לא הכי חזק שלו אבל בכל זאת התענגתי..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאחותי ואנוכי, נפגשות מעת לעת בימי שישי החופשיים שלנו, לארוחת בוקר ופנינו לבית קפה "פחות מוכר", היא תמיד אומרת לי: "בואי ניקח ארוחת בוקר זוגית. עם ארוחת בוקר קשה לייפול"...
חברות וחברים, כך הרגשתי שעיניי פגשו את ספרו של אשכול נבו "שלוש קומות" בערימת הספרים שלי.
אז גם בארוחת בוקר שלא "נופלים איתה" יש מעט חריגות: לעיתים אין מספיק לחמניות, הקופסת חמאה המיניאטורית לא מספיקה לעטוף את פרוסת הלחם וכו. גם "שלוש קומות" כך, ולמרות זאת אהבתי את הספר... אז מה אם חסרה קצת חמאה, והקפה ההפוך שהוגש לא מספיק רותח? הא? לא נורא זה לא סוף העולם...
אחרי שחפרתי לכם על ארוחת ב... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי ספר וחצי מיותרים ומאכזבים.. אשכול נבו חזר לעצמו! כל כך משמח.
ספר מצוין, מעורר מחשבות, מרגש ומיוחד מאוד
אשכול נבו במיטבו, כמו שרק הוא יודע להרגיש ולכתוב
כיף... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
למה לכתוב 270 עמודים שיש תחושת חוסר?! למה לא לכתוב יותר??!!
שלוש קומות, שלוש דירות שונות עם סיפורים כואבים ונוגעים ללב.
קומה ראשונה זוג + 2 ילדים, עם סיפור נוגע ללב ועצוב של הילדה!!! ועוד סיפור שלא סופר עד סופו של הבעל.
קומה שניה זוג + 2 ילדים, עם סיפור של האישה ושל הגיס (לא בגידה) שגם לא סופר עד הסוף וחסרים לי עוד פרטים.
קומה שלישית של שופטת בדימוס, עם סיפור כואב על בנה.
אז למה לא לכתוב עד עמוד 400 או 500.
לסיים את השאלות שנשארו פתוחות ולסגור את כל הקצוות.
אבל לא סבלתי, להפך. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו כותב ספרים שכיף לקרוא (חוץ מנוילנד, לדעתי , שהיה שונה, ולא אהבתי את השינוי).
נכנסים לדמויות במהירות ובהנאה, שמחים איתם וכועסים איתן,
ומאד שמחים לפגוש אותם בסיפור הבא (אפילו אם זו רק תזכורת קלה).
מאד התאכזבתי שיש רק 3 קומות (כן, הבנו שזה 3 החלקים של האגו) , הייתי שמחה לפגוש עוד שכנים ועוד סיפורים.
זו הבעיה העיקרית ברוב ספרי נבו - נורא חבל לסיים אותם, וזה אחד מהם.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אשכול נבו ידוע בדמויות עשירות התוכן שלו,
לפעמים הוא קצת נסחף (ארבעה בתים וגעגוע) אבל הפעם הוא היה מדוייק.
התחברתי לכל שלושת הדמויות,
כאבתי את כאבן
והתרגשתי עד דמעות בסוף המיוחל.
הספר מאוד קליל וקריא גם כשהוא דן בסוגיות קשות שיכולות להתעורר כתוצאה מאלימות.
אמליץ.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איד, אגו וסופר אגו גרים בבניין משותף בפרוור גוש-דני זה או אחר.
איד, אגו וסופר אגו גרים בנפש משותפת בכל אחד מאיתנו, זה או אחר.
איד, אגו וסופר אגו מתנהלים לאורך השנים, חווים, בוחרים, מחליטים, מוותרים, משלמים מחיר, מפתיעים את עצמם בקרבות על מי יגיד ראשון שלום, זה שעולה או זה שיורד.
איד, אגו וסופר אגו ליוו אותי בקריאה ולא הרפו.
איד, אגו וסופר אגו מלווים אותי גם אחרי, כי, זהירות ספויילר, אף אחד מהם לא ממש הגיע אל החוף.
אל החוף הזה אצטרך להגיע לבד, עם שלוש הקומות של הנפש שלי הפרטית.
מעולה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם אי פעם אשב בתכנית של יאיר לפיד ושר האוצר לשעבר ישאל אותי: "מה ישראלי בעיניך?" אשיב לו בלי היסוס: "ספריו של אשכול נבו".
קראתי את ספריו הקודמים וחיבבתי אותם מאוד (פרט ל"שלושה בתים וגעגוע" אותו חיבבתי פחות). קל מאוד להזדהות עם גיבוריו של אשכול נבו. הגיבור הראשי הוא בד"כ הישראלי הממוצע, לא ערס שדורש שוקולד, לא, אלא השכן מהדירה ממול. לא השכן שזורק את בדלי הסיגריות למרפסת שלך, אלא זה שמולו אתה חולף במדרגות ומנהל איתו סמול טוק, רק לצאת מידי חובה, מבלי באמת להקשיב לדבריו.
הספר הזה שומר על כל אותם המאפיינים והפעם הגיבורים לא רק מייצגים את השכן ממול, אלא הם באמת א... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש פעמים שאני מוצאת את עצמי זקוקה לכל כך הרבה אויר, לכל האויר שבעולם. אז אני מתחילה לשאוף ומפחדת שהאויר יגמר לפני שיבטל את תחושת המחנק. ואחרי שפעולת השאיפה-נשיפה לוקחת לה כמה שניות יותר מהרגיל, אני מפסיקה לפחד. אין לי תשובה לסיבה שזה קורה בגללה, אבל יודעת שאחרי, אהיה מלווה במחשבות עמוקות.
ספרו החדש של אשכול נבו, כמו מרבית מקודמיו, סוחף גם הוא את הקורא ולא מאפשר להניחו לרגע בצד, גם לא לשם הרווית הצמאון. הוא מאפשר לנו הצצה לחייהם של אחרים, שבאופן מפתיע, לא מאד רחוקים מחיינו שלנו, ואולי בגלל זה אני קוראת בשקיקה, מאושרת במשך שבועות כשיוצא ספר חדש ויודעת שמ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זו הייתה טעות כל כך גדולה לקנות את הספר הזה באמצע תקופת המבחנים. בדיוק כמו שלא יכולתי לעצור את עצמי מלקחת את הספר ברגע שראיתי אותו בערימה בחנות ככה גם לא משנה כמה ניסיתי לדחות את הקריאה שלו לאחרי תקופת המבחנים לא הצלחתי, ועוד לפני שנגמרו המבחנים נגמר הספר.
ההכרות שלי עם אשכול נבו התחילה בשיעורי ספרות בבית ספר (תודה לך מורה יקרה על שנתת לנו את הבחירה ברומן, ומשכת בחוטים הנכונים כדי שנבר את ארבעה בתים וגעגוע) אחריו קראתי את משאלה אחת ימינה, את נוילנד, את המקווה האחרון בסיביר ואת צימר בגבעתיים.. והנה אני מתוודה, אני גרופית! הביקורת שלי היא לא הכי אובייק... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מחבב וקורא את אשכול נבו.
מתחבר אליו. אל הדמויות אל הסיפורים -
מרגיש - כאילו אכלנו מאותו המסטינג - אפילו שבתקופתנו המסטינג התחלף בצלחות פלסטיק בתכלת או כתום
או בכלל מאותה מנת הקרב בקופסא (מה שקרוי בשפת העם - טונה).
והפעם - ב"שלוש קומות" מרגיש שאשכול נבו - התבגר קצת.
טיפס שלוש קומות..
הוא עדיין עסוק ומתעסק בדמויות הן לגמרי המוטיב העיקרי - כמו בכל ספריו: באינטראקציות ביניהם.
ובשיחה של כל דמות עם עצמה. אבל ניכר מאוד איזה עומק חדש. חפירה ממרוטמי שלוש הקומות אל תוך הדמויות שגם הן בנויות פחות שטחי.
אהבתי. ממליץ בחום לאוהבי נבו.
ואתם יודעים מה? - גם לא לאוהב... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
איזו אכזבה. ״הלהיט החדש של אשכול נבו״ התברר כספר בינוני ביותר. הרעיון יכל להיות הצלחה- רק חבל שהתחושה היא שנבו עשה הכל כדי להוציא מהר ספר, לא משנה מה האיכות שלו.
הסיפור הוא שלושה ווידויים שונים, של שלושה דיירים בקומות שונות של אותו בניין. כל אחד מתוודה בפני/באזני מישהו אחר, ומספר לו את הסוד הנורא שלו.
כל חלק בפני עצמו- מעולה. לאט לאט המספר בונה את הסיפור, משתיל רמזים שמפתים אותך להמשיך לקרוא ושיוצרים מתח וציפייה להמשך. כל אחד מהמספרים משתמש בשפה בסגנון אחר, צורת דיבור שונה. הדמויות אמינות, פשוטות, אנושיות.
רק חבל שאין קשר בין שלושת החלקים. חוץ מהמ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|