ביקורת ספרותית על שלוש קומות מאת אשכול נבו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 ביולי, 2025
ע"י מורי


שלוש קומות יש לבניין, נגיד בכפר סבא, ואין פה סיפורי סבתא בכלל.
בקומה הראשונה איילת, עורכת דין מהודרת וקרת רוח. בעלה ארנון קצת פחות שולט ברוחו ולפעמים בורח לו הבת-ים. לזוג שתי בנות, ארנון אוהב את איילת. עופרי הבת הגדולה, כשעוד היתה היחידה, נשלחה לעיתים לשכנים הפנסיונרים רות והרמן לשהיה קצרה כשהוריה היו צריכים לעשות דברים דחופים, במיטה נגיד. הרמן תמיד מבקש נשיקה כשעופרי באה לבקר.
אלא שיום אחד חוזרת עופרי הדעתנית ומודיעה שהרמן התקלקל. לא זוכר את זה ולא את זה, האם סגר דלת, האם לקח מפתחות. ויום אחד זה מתפוצץ כשהרמן לוקח את עופרי לטייל ולא בטוח האם זה עניין הנשיקה או שיבוש הדעת. הם נעלמו. ונמצאו.
ארנון חמום המוח מוצא אותם ורוצה לעשות שפטים בהרמן, בעיקר לנוכח הנסיבות המחשידות בהם מצא אותם.
אבל באותם זמנים גם באה לבקר את זוג הפנסיונרים נכדתם הפריזאית בת השש-עשרה, שדיבורה החופשי ולבושה אף פחות ממה שמצריך הקיץ הישראלי גורמים לארנון לעשות מעשים להם התנגד כל עוד מדובר בבתו. אבל זו רק הקומה הראשונה.
בקומה השניה חני ואסף. חני לא עובדת משום הלידות והיא כותבת מכתב מפורט לחברת הנפש שלה בארה"ב. היא מספרת על אסף המוצלח, מוצלח בעבודה ופחות בבית, כל כך מוצלח, שהוא יותר בחו"ל בנסיעות בעבודה מאשר בבית. ומי ממלא את מקומו? פתאום קופץ לבקר אחיו הצעיר, השרלטן שרימה עשרות משקיעים וכל המדינה מחפשת אותו. חני נחרדת שאדם כזה ישהה אצלה, אבל מה לעשות והוא מקסים עם הילדים. ואותה.
אבל זו רק הקומה השניה.
ובקומה השלישית גרה דבורה אדלמן, אלמנתו של מיכאל אדלמן, שניהם שופטים מחוזיים בעברם. הוא, מיכאל, שופט קלה כבחמורה, גורם בכך לבנו אדר להתרחק מהם גם כשהיה סיכוי כלשהו שיישאר.
הזמנים הם זמני המחאה החברתית ברוטשילד תל-אביב. דבורה באה להפגין, הצפיפות נוראית, היא מתעלפת וכמשיבים את נפשה, היא שומעת ורואה דברים, ומבינה עד כמה המפגינים והמוחים תמימים והיא מקימה במקום פינת ייעוץ משפטית. אלא שהיא חייבת להתרחץ והיא מוצאת עצמה אצל אחד אבנר אשדות שבתו מוצאת עצמה אף היא רחוקה מחיק משפחתה. מתחילים להבין?
וזו הקומה השלישית.
דבורה מוצאת עצמה רוצה למכור ביתה ולעבור לעיר הגדולה. אבנר אשדות הוא איכשהו המציל, המבקש לקנות מעל המחיר ולמצוא לה בית הולם במרכז העיר הגדולה. מחשיד?
אין ספק, שהחלק השלישי מרים את הספר כולו לגבהים כשגם כך נבו יודע בהחלט לספר סיפור.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני חודש)
מורי סקירה יפה ומפורטת, איך אתה יורד לפרטים הקטנים
טוב שאין 10 קומות.
ונבו אכן יודע לכתוב!
מורי (לפני חודש)
קראתי רק שלושה ממנו. הריאיון האחרון הכי טוב.
dina (לפני חודש)
ספר טוב. ואחריו, נראה (אולי רק לי) שנבו התחיל לאבד גובה.
מורי (לפני חודש)
למה, דן? כל קומה והדמויות שלה.
דן סתיו (לפני חודש)
מורי סקירה יפה. למרות ההרצאה הבהירה של הדברים בסקירה שלך, אני סבור שהייתי הולך לאיבוד בספר עם כל כך הרבה דמויות וקשרים.
מיקה (לפני חודש)
לדעתי הבית בגבעתיים [נגיד] :) וההצגה שהייתה בבית לסין, על פי הספר אכן לקחה את החלק השלישי להיות נושא ההצגה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ