ביקורות ספרים על הספר שקופה
|
את הספר הזה קראתי לפני עשור. החלטתי לקרוא אותו שוב ולא התאכזבתי. הסיפור מגולל את סיפורה של דריה ליבנה נערה בת 15 וחצי, לא מקובלת, עם דימוי שלילי לגבי גופה וחיי החברה, יום אחד הכול משתנה כאשר מגיעה נערה בשם אמה לחייה המחפשת שמלה ישנה של הברונית אנני, הן מגלות היסטוריה משפחתית שלמה, ודריה מגלה את כוחותיה, את כישרונה לשירה ומוזיקה. זה בהחלט לא מבחן קבלה, אבל מרגש לא פחות נאוה מקמל עתיר עושה זאת שוב ממליצה לתיכוניסטים וגם לראות את ההצגה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ושוב שואלת ספרי נוער בטעות (למה הם במדפי המבוגרים?).
בגדול, סופרת נחמדה אז לא היה נורא בכלל. ספר להעביר איתו שעתיים-שלוש. למרות שהוא קצת צפוי הוא הצליח להצחיק אותי מדי פעם.
מה שהיה מוזר הוא סגנון הדיבור הגבוה של הדמויות - לא אמין.
מעניין אם הייתי נהנת יותר אילו קראתי אותו בגיל המתאים.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד.
לא ציפיתי להרבה מימנו, אני לא ממש מפתחת ציפיות לסופרים ישראלים, מסיבה כל שהיא הסגנון תיבה לא מתאים לי, אבל אני יודעת שאני פשוט צריכה לתת יותר ניסיון.
והספר עצמו... טוב הוא היה חמוד.
וציפיתי שהוא יהיה חמוד, לפי התקציר ולפי העובי אפשר לראות שזה ספר ממש קליל, והחשק לי משהו קליל כזה לקרוא תוך יום חסר מעש.
אז... דבר אחד שבגללו הספר לא קיבל את החמש, הוא היה עם הרבה דברים צפויים שכבר משעמים אותי;
-בחורה מנודה אבל בעלת כישרון רב
-חבורה פופולרית\רעה
-האבא שלא שם זין על כלום רוב הספר
-האימא שעושה סיפור מכל דבר
-הכאילו חברה של הילדה המנודה(אפילו שהיא לא ע... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה, אבל בכל זאת קראתי מפאת הסקרנות.
אני מניחה שלכולנו ישנם שדים פנימיים הממתינים בסבלנות ובמתינות לגיחה קצרה ממקום מרבצם וכשזה קורה, זה כואב, זה שורף.
הספר הזה העיר את השדים הפנימיים אצלי. שדים שאף על פי שהצלחתי להתגבר עליהם, מדי פעם צצים ומזכירים את קיומם, מאותתים לי שהם כאן ולא באמת הצלחתי לשכוח.
שמעתי כבר זמן מה על הספר הזה. נערה בת 15 בשם דריה שאינה מקובלת בכיתתה, למעשה, היא אינה מהווה חלק אינטגרלי בו כלל ועיקר, היא נערה שקופה שנזכרים בקיומה רק כשרוצים ממנה דבר מה ותו לא.
אותה נערה כבר מזמן וויתרה על מעמדה החברתי ו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה קצת עצוב... מוזיקלי וכיף לקרוא אותו... העלילה נגמרת באופן סוגר מעגל אך משאיר את הקוראים במתח... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופרת ביקרה אצלנו בבית הספר.
אני נשבעת..היא הורידה לי כמה דמעות...
היא רשמה את הספר מסיפור טראגי-אך לא היה לו סוף טוב.
אני רוצה לקנות את הספר,
אך לא בגלל הכריכה,
אלא בגלל הסופרת.
היא הייתה כ''כ מרתקת ומדהימה. היא דיברה בצורה שהכאיבה לליבי.
יש ימים שאתה יודע שהספר יתאים לך-זה אחד מהם.
אני אוהבת את הסופרת הזאת.
אני אקרא את הספר.
אני ממליצה בחום!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר ראיתי לפני שנה בערך על אחד המדפים, קראתי את התקציר שלו ואהבתי אותו, חשבתי שזה יכול להיות ספר נחמד לקרוא מתי שהוא. אז קניתי אותו, שמתי אותו על המדף ושכחתי ממנו במשך שנה בערך.
אבל לפני כמה זמן יצא לי להסתכל עליו שוב. הייתה לי שבת פנויה באותו יום והחלטתי פשוט ללכת על זה, לקרוא את הספר הזה בשבת אחת.
אז קראתי אותו, ולא יכולתי לגבש דעה חד משמעית על הספר.
הרעיון דיי פשוט, דריה היא בסך הכל נערה מתבגרת. היא מרגישה שאף אחד לא שם לב אליה, וגם אם מישהו רואה אותה, הוא בוודאי רוצה ממנה משהו ותו לא. המקום היחיד שבו היא מרגישה בטוחה הוא החדר שלה, שם נמצאת האורגני... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת קראתי את הספר כשהייתי בכיתה ד' ומאד נהניתי מהספר אז ..
ולפני כמה ימים ראיתי בספריה את הספר ועניין אותי לקרוא שוב את הספר .
הספר בסדר , לא רע
ההתחלה מעניינת , הסוף היה משעמם מאד ורציתי שהספר יגמר
כדאי לקרוא בהזדמנות... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
האמת שהלכתי לספרייה וקראתי את התקציר של הסיפור ממש אהבתי ורציתי לקרוא ...
אך כגודל הציפייה גם גודל האכזבה ..
בהתחלה הסיפור היה ממש מעניין אבל הסוף היה מאכזב ומשעמם לפחות לפי דעתי ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת שקצת התאכזבתי מהספר ... בהתחלה כשקראתי את התקציר ממש רציתי לקרוא את הספר אבל הסוף היה קצת משעמם ...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר ממש טוב ,מעניין,מסקרן,קליל ונחמד מאוד.
ממליצה לקרוא!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
השנה, המורה שלי הביאה לנו את הספר ואמרה "תקראו, יהיה עליו בוחן." אז קראתי, נאווה מקמל עתיר לא הייתה לי לגמרי זרה, לפני כמה שנים קראתי כמה ספרים טובים שלה.
איך להגיד, ציפיתי ליותר.
למרות שמסתבר שכבר קראתי את הספר בכיתה ד אני זוכרת רק פרטים דלים מהעלילה ולכן נאלצתי לקרוא אותו שוב. נאלצתי.
קודם כל, הדמות הזאת של דריה שמתיימרת לסמל את החברה והדור שלנו, לדעתי לפחות, לא עשתה את התפקיד שלה ייעדה נאווה. מצד אחד, דריה מסתגרת בחדרה במשך כל היום ואז שואלת את עצמה מדוע מבודדים אותה מהחברה. נו באמת, דריה יקרה, אם באמת היה לך אכפת להשתלב בחברה היית עושה עם זה משהו,ולא ש... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
יחסית אהבתי.
טוב אני לא אשקר, אהבתי ביותר.
כן אולי הוא לא מרגש במיוחד,
כן אולי הוא לא שונה במיוחד,
וכן אולי אין בו תובנות מרגשות לגבי החיים.
אבל מה שאהבתי בו זה עד כמה הוא משקף את המציאות שלנו.
האהבתי גם את השינוי שעברה דריה למרות שהוא לא שינוי עצום במיוחד,
הוא נגע ללב.
אולי זאת רק אני שמתחברת בקלות לספרים שלה,
אני יכולה להגיד שלא מתתי על הספר אבל בהחלט אהבתי.
וכנראה הבאתי כוכב אחד יותר ממה שאני חושבת לתת אבל כנראה זה רק בגלל שראיתי עד כמה החברה הכי טובה שלי התחברה עליו.
אבל מומלץ במיוחד לבנות שמרגישות בודדות ובצד.
זה מראה עד כמה כול אחת ואחד מאיתנו ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אתם יודעים איך זה להרגיש דחוי?
אני מקווה שלא.
להיות דחוי זה קשה, בהתחלה. אחרי שמתרגלים לזה, הדחייה הופכת להיות חלק ממך, ואתה שוקע בתוכה ומתמסר לחלוטין לדבר אחד, שיכול להיות מוזיקה, קריאה או כתיבה.
זה מפסיק להפריע לך.
אתה מתרגל למבטים שכאילו רואים דרכך, לקריאות המלגלגות והמשפילות, ולומד לחיות לצידן. אתה לומד לדעת שלא משנה איך תנהג ומה תעשה, תמיד יהיה מישהו שיעמוד בצד, יצביע עלייך, יצחק בקול רם ויגיד:"תראו את האידיוט הזה!", או משהו אחר, מעליב לא פחות.
אתם יודעים כמה קל לברוח?
הרבה יותר קל לברוח, להשתופף בצד, בפינה בטוחה ומוגנת, ולהשקיע את עצמך בכלי שי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מקווה שאף אחד לא יכתוב על הספר הזה משהו כגון, "ספר שנכתב על בעיה, שלא רק דריה מתמודדת איתה, אלא גם אני."
אני לא רוצה לדעת שיש עוד אנשים, מלבדי, שיש להם בעיה שכזו, כי גם אני שם, מאז ומעולם הייתי שם.
כי אני יודעת שהם בודדים. שהם עצובים. שהם מנסים לברוח לעולם אחר, בין אם הוא קריאה ובין אם מוזיקה, ובין אם משהו אחר.
אני יודעת שהם לבד.
דריה מתמודדת עם הבעיה שלה בעזרת מוזיקה. היא בונה לעצמה עולם שלם משל עצמה- כמו שכתוב בתקציר, ההולם כל כך את העלילה- ובו היא יפה ואהובה.
אני מתמודדת עם הבעיה הזו, בעזרת קריאה.
הבעיה שלי, נוצרה בעקבות הקריאה.
מאז שהייתי בת שלוש,... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"גם אחרי עשרים ושמונה שנים היא עדיין מזהה את אחותה אהובתה בקלות" - יש לי קטע כזה שלפני כל ספר שאני מתחילה לקרוא אני קוראת את המשפט האחרון בספר בדרך כלל זה קצת מגלה לי את הסוף וזה נותן לי נקודות דמיון לחשוב על מה יקרה איך מתקשר המשפט שקראתי אבל משום מה פה אני חשבתי משהו אחר לחלוטין וזה היה ממש יפה לראות את ההפך ממה שחשבתי שיהיה
עכשיו אני אדבר קצת על הספר, הספר מלא ברגש עצוב קשה של דריה ומלא גם ברגשי אהבה של יעל לביתה בקשר שייכות של דריה לאמה הילדה שלפתע נחתה מברלין ורוצה לגלות את משפחתה הספר מדבר הרבה על המוזיקה על איך שהמוזיקה עוזרת לאנשים בשעות הקשות ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מרגש ומקסים, ממליצה עליו בחום. היזדהיתי עם דרייה, ו....אין מילים בפי לתאר את הספר הזה.
מייל הסופרת נאווה מאקמל עתיר, לרוצים להביע את אהבתם לפר זה-
nava.macmel.atir@gmail.com
מי שרוצה יש לה גם אתר עם כתובת, טלפון וכל אלה....... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקורת זו עלולה להכיל ספויילרים נוראיים!!!!!!!!!!!!!!!!
אני זוכרת שבכיתה ה' או ו' הייתה לי אסיפת הורים שמשום מה אני נזכרתי בה היום.
בעיקרון, זאת הייתה עוד אסיפה רגילה. המורה שוב ציינה בפעם המיליון שאני צריכה להשקיע
בלימודים, שיש לי פוטנציאל ושאני ממש חכמה ושאני מתבזבזת...
אבל האסיפה הזו זכורה לי הייטב כי באיזשהו שלב היא אמרה:
"שרון, שמתי לב שברוב ההפסקות את ממש מתבודדת. את לא מנסה בכלל לדבר עם אף אחד, גם לא אם הילדים
שאיתך בכיתה. כאילו שאת מבודדת את עצמך..... למה?".
זה לא שביסודי הייתי מחסורת חברים. ממש לא. אבל בכיתה כמעט ולא היו לי חברים או חברות.
כל מי שהתח... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה! התחכום בו הוא 2 העלילות שרצות במקביל ולבסוף - איך לא - מתנגשות זו בזו ומתאחדות לאחת ולסוף מרגש!
מומלץ ביותר!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי שתי ביקורות על ספרי ילדים (כן, אני עדיין נהנית לקרוא ספרי ילדים ואני גונבת אותם באופן קבוע לאחותי הקטנה), הגיע הזמן לביקורת על ספר לבני נוער. במילה אחת - ספר מעולה. נאוה מקמל עתיר כותבת בשפה יפהפיה, והסיפור מרגש ומכעיס כל כך. אנשים יכולים להיות פשוט נוראיים לפעמים, עד שמתחשק לך לצרוח. בתור מישהי שבחטיבה התמודדה עם כמה מצבים דומים (שום דבר קיצוני כמו מה שעובר על דריה, אבל עדיין, היה לא נעים) הזדהיתי עם חלק מהתיאורים. מצד שני, היו רגעים שרציתי לצרוח גם על דריה, שתצא מהקונכיה שבה היא קברה את עצמה, שתעמוד על שלה ותפתח לעולם, כי אם היא לא תשנה את המצב אף אח... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין מילים בפי בכדי לתאר יצירה אומנותית שכזו.
איזה עומק, איזה כתיבה. התחלתי לקרא אותו אצל סבתי בליל הסדר וסיימתי אותו אצל סבתי בליל הסדר. שסיימתי לקרא את הספר היו לי דמעות בעיניים. אני לא משקרת. אין לכם מושג כמה קל זה לההפך לשקופה. אהבתי את דריה כול כך. הייתי שמחה נרגשת כועסת ועצובה איתה. הייתי היא בכול הספר.
הספר שיקף בצורה כול כך ברורה ומציאותית את המעגל החברתי של הנוער בימנו. כמה קל זה "להעלים" ילדים אחרים בלי לשים לכך לב. הכאב והמציאות שבספר גרמו לכול קוראיו לבכות. סבתא שלי קראה אותו וכשאמרתי לה שחיפשתי את הספר הזה היא אמרה "מה? זה לילדים? חשבתי שזה ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מתנצלת מראש מכל מי שאהב את הספר הזה, אבל אני פשוט לא מבינה איך זה אפשרי לאהוב משהו כל כך... לא טוב (מבחינתי, כמובן. אבל עדיין).
בסדר- אז הספר הוא על כל הקטע של החברה וכל מי שנחשב לשונה ולא שייך לה. יש הרבה מאוד ספרים שמבטאים את זה בצורה כל כך טובה וכל כך יפה ומוצלחת. הספר הזה הוא בהחלט לא אחד מהם.
הדמות הראשית היא פתטית לגמרי. היא שקועה כל הזמן בדיכאון של עצמה. היא מתלוננת שאין לה אף אחד ושהיא שקופה כשהיא בכלל לא מתאמצת לעשות שום דבר בנוגע לזה.
כמובן, חוץ מהפעם האחת ההיא שאין לי מושג איך היא לא ראתה מה עומד לקרות עם מלכת הכיתה השטחית באופן בלתי הגיוני (וכ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם אני הייתי מסתגרת בחדר קוראת מנגנת כותבת מה לא ניסיתי עד שיום אחד החלתי שאני רוצה קצת חברה ולא לפרוק הכול בכתיבת שירים וסיפורים.
אני חושבת שהספר הראה לי דרך חדשה להסתכל על החיים.
גם לי היו מציקים ככה כולם חוץ מילדה אחת שעזרה לי ובסוף אני ניפתחתי והתחילו להכיר אותי ולאט לאט נוספו לי חברות.
אני חושבת שההסתגרות הזאת פתחה לי דלת לעולמות חדשים והדלת הובילה אותי לעולם החברה עולם אכזרי אך סוחף.
מילים יכולות לפגוע ומעשים יכולים לכפר. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים, ממש מעולה.
ישנה כתיבה מאוד יפה של הסופרת, סיפור מאוד מרגש. תוך כדי הקריאה למדתי שלל מילים יפות שבחיים לא יצא לי להשתמש בהן ולאחר הקריאה אני משתמשת בהן.
התוכן של הסיפור לפעמים קצת עצוב על בדידותה של דריה ליבנה, נערה בת 15 שאמה דוחפת אותה להיות חלק מה"נחשבים" של הכיתה אך דריה לא מצליחה כל כך.
לקראת הסוף הסיפור קצת יותר תפס אותי במתח וקצת יותר עניין אותי וגם די שימח אותי.
בקיצור זהו סיפור מקסים, מרגש, נפלא, פנטסטי, מדהים, מהמם, מעלף, יפה, מרתק וכל המילים הטובות שיכולות להיות..!
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
למרות שהספר פונה ל"נערים שבינינו" הוא נחת בספריה שלי רק מהסיבה היחידה שקראתי את "אות מאבשלום" ו"הנערה במרפסת ממול". שני הספרים הללו יחדיו וכל אחד לחוד הקסימו אותי בלשון הרהוטה העוטפת בקרבה תיאורים ומטפורות שלא נתקלים בהם ביום יום. נאוה פשוט כותבת יפה ויודעת לרתק את הקורא. גם את הספר הזה אהבתי מאוד.
ראשיתו של הסיפור במפגש מקרי בסופרמרקט של יעל וגלית (אמא של מיכל אורן– מלכת הכיתה). יעל "תופסת" שגלית עורכת "קניה גדולה" לקראת מסיבה שביתה מתכוונת לחגוג בביתה, אך משום מה דריה (ביתה של יעל) לא הוזמנה אליה.
המעגל החברתי של דריה לבנה בת ה-15 לא מחבק אותה. דריה יל... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין. כתוב בשפה יפהפיה, ועוסק בנושא לא פשוט. מעלה שאלות במהלך הקריאה על אנשים שקרובים אלינו ועל החברה. ממליצה בהחלט.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוקיי, וואו.
הספר הזה מספר ביד אומן של ממש את סיפורה של נערה שאני מאוד לא מסכימה אותה ואפילו כועסת עליה- ובכל זאת נהניתי מכל מילה.
הפרק הראשון תופס אותך, התעלומות ממשיכות להופיע ולסקרן ומהר מאוד מצאתי את עצמי ממשיכה לקרוא אותו בשעות הקטנות של הלילה ללא יכולת להתנתק.
הביטויים, התיאורים והמטאפורות פשוט מקסימים וגורמים לרטט ממשי של עונג. תיאורי היהדות מוסיפים באופן נפלא לעניין, ואפילו האתאיסטים למינהם יכולים להתאהב.
למרות שמנקודה מסויימת התעלומה כבר נפתרה מבחינתי בשלב יחסית מוקדם של הסיפור, הספר שמר על רמה אחידה של מתח ודאג לתת מקום מושלם לכל תעל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אנחנו רגילים לראות את נאווה מקמל עתיר בתור ההיסטוריונית שפורשת לפנינו עלילה מרתקת המבוססת על עובדות מוצקות בספרים נהדרים,אז אין זה פלא שהופתעתי לראות את ספר הנוער ״מבחן קבלה״ יושב על מדף הספרים כששמה מתנוסס בחלקו העליון.
נטלתי אותו והתחלתי לקרוא וכשסיימתי משהו לא כל כל נוח זע לי בבטן,החריגה הזו מהז׳אנר הקבוע שאותו היא כותבת טיפה הפריעה לי,כאילו התזוזה הזו מהמקום הנוח והרגיל שלה לא הרגיש כל כך טוב גם לה וזהו דבר שחדר מעבר למסך הקריאה אל הקורא,אבל נראה שזוהי הייתה רק טבילת אש עם זעזוע קטן שהייתה דרושה כדי שנאווה תוכל להתייצב על הקרקע החדשה כי בספר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים!
הסופרת טווה חוטים דקיקים המתפצלים לכיוונים שונים,
אך בסוף כולם מתחברים,
נהנהתי לקרוא בריתוק איך לבסוף הכל מתחבר.
אני סבורה שכולנו מסוגלים להזדהות עם הספר, כולנו מרגישים לעיתים בודדים, וכולנו בורחים למקום כולשהו.
דריה, גיברות הספר בורחת אל חדרה, אל הפסנתר, היא מנגנת ושרה.
שיחה אקראית של בני כיתתה חושפת אותה אל תוך מקום שלא הכירה.
דריה צריכה להחליט, להפסיק להיות תמימה , להתבגר ולהבין.
יחד עם סיפורה של דריה מגיע הסיפור של נערה מברלין המגיעה אל הסטודיו של אמה של דריה יעל ודורשת לקנות את שמלת כלה שיעל מסרבת למכור.
חוטי העבר מקשרים בין שתי ה... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התופעה הזאת מרתיחה אותי תמיד, כל פעם מחדש. לא משנה בכמה ספרים אקרא עליה, בכמה סרטים אראה אותה או בכמה הצגות אצפה בשחקנים שמגלמים אותה. אני תמיד אתעצב, אכעס ואתצבן מחדש. אני מדברת על תופעת ההשפלה- אנשים מתנשאים וחסרי רגישות, שמשפילים אנשים אחרים, שלדעתם הם "פחותים" מהם. לא בגלל שאלה פגעו בהם. לא בגלל שהם עשו להם משהו- סתם כך, בשביל הבידור האישי שלהם. בשביל "הרגשת הכוח" המדומה.
אבל היה בספר הזה משהו שונה- הוא השפיע עליי ותיאר לי את התופעה הנוראה הזו באופן החזק ביותר.
דריה לבנה היא ילדה "שקופה"- חבריה לכיתה לא מתייחסים אליה ונזכרים בה רק אם היא יכולה להועיל ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה יכל להיות הרבה, הרבה יותר טוב.
אבל הוא לא.
כמה הערות טכניות:
הפרקים קצרים מידי (חלקם רק עמוד שניים), ומשום כך יש כל כך הרבה (62!! והספר לא כל כך ארוך..), דבר שלדעתי הצריך תוכן עניינים. אבל אין.
הפונט הגדול לא נחוץ, וקצת העיק עלי.
********
הסיפור עצוב, הוא באמת עצוב.
בשביל סיפור עצוב, שאמור לרגש, הרגשתי שצריך מילים מדויקות יותר; חדות יותר. הכתיבה של הסופרת היא לא יותר מ"בסדר".
הסיפור של אמה נכנס לי מאוזן אחת ויצא משניה, היו רגעים ששאלתי את עצמי מי היא בכלל, מה הסיפור שלה, דמויות שדובר עליהן במהלך כל הספר ולא זיהיתי, מצאתי את עצמי קוראת את המילים ולא מבי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין,עצוב,מעניין ומרגש.
מאוד נהניתי לקרוא אותו ,ולא הצלחתי להפסיק כי פשוט אי אפשר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים.
כל כך עניין אותי, ריתק אותי לתוכו, עד שאמא תפסה אותי קוראת עם פנס ושעת השינה שלי הוקדמה...
ספר מצוין, ריגש אותי מאוד. עד פק 4 מצמצתי נורא חזק בשביל לא לבכות.
אני ממליצה לכולם לקרוא את הספר. אני אישית נשאבתי לתוכו במהירות.
ספר מדהים!!!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההתחלה פשוט שיעממה אותי. הרגשתי שעשיתי טעות כשהתחלתי לקרוא את זה. כבר מהתקציר הרגשתי שזה הולך להיות בנאלי ומשעמם. באמצע הספר חזרתי בי וראיתי שיש בו דווקא גם צד מותח ומסתורי שגרם לי לרצות לקרוא עוד ועוד. לקראת הסוף שוב ראיתי את עצמי מאבדת עניין משום ששוב הרגשתי שזה בנאלי ומשעמם, אבל הפרק האחרון גרם לי להגיד "אהבתי".
מאוד מתאים לנוער בחטיבת ביניים.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שקוראים אותו בנשימה אחת, דריה היא נערה "שקופה" אף אחד מחבריה לא רואה אותה, שעות היא מתבודדת לבד בחדרה מנגנת ושרה.
מעשה שהיא חושבת שיסלול לה את הדרך לחבריה מגלה לה ולנו עד כמה לפעמים יכולים להיות בני נוער אכזריים.
אך הסיפור שוזר בתוכו עוד סיפור מן העבר....
למרות היותו ספר נוער אני ממליצה מאוד.
לדעתי נאוה מקמל עתיר מדהימה בספריה.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
להסתגר בחדר, להגיף את התריסים, לסגור חלונות, לנעול את הדלת, ולברוח.
אתם יודעים עד כמה זה יכול להיות קל לפעמים? להיעלם מכל העולם ולהעמיד פנים שרק אתם שם?
יש הרבה דרכים לברוח, דרך מוזיקה, דרך כתיבה, דרך ספר טוב, דרך שינה, אבל בסופו של דבר חייבים להפסיק לברוח.
כי אם תמשיכו לברוח, אתם תתמוטטו מהעולם הדמיוני שאתם בונים לכם.
הייתי שם, ואני עדיין שם, אני חייבת לציין את זה.
הדמות של דריה עוררה כל כך הרבה הזדהות מצידי שהייתי על סף דמעות בערך בסוף הפרק הרביעי, העלילה הזכירה לי דברים שאני רוצה לשכוח, אבל הם קיימים ואינני יכולה להתעלם מהם.
ההתעלמות מהמציאות היא דב... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוד אחד מהספרים המעולים של נאוה מקמל עתיר... ספר מעולה, ומעניין לא נותן לך לעזוב אותו עד שתסיים לקרוא. כתוב בצורה מושכת ומרתקת. כדאי מאוד לקרוא!... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|