ביקורת ספרותית על שקופה מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר מעולה

---

"גם אחרי עשרים ושמונה שנים היא עדיין מזהה את אחותה אהובתה בקלות" - יש לי קטע כזה שלפני כל ספר שאני מתחילה לקרוא אני קוראת את המשפט האחרון בספר בדרך כלל זה קצת מגלה לי את הסוף וזה נותן לי נקודות דמיון לחשוב על מה יקרה איך מתקשר המשפט שקראתי אבל משום מה פה אני חשבתי משהו אחר לחלוטין וזה היה ממש יפה לראות את ההפך ממה שחשבתי שיהיה
עכשיו אני אדבר קצת על הספר, הספר מלא ברגש עצוב קשה של דריה ומלא גם ברגשי אהבה של יעל לביתה בקשר שייכות של דריה לאמה הילדה שלפתע נחתה מברלין ורוצה לגלות את משפחתה הספר מדבר הרבה על המוזיקה על איך שהמוזיקה עוזרת לאנשים בשעות הקשות איך אנשים בורחים למוזיקה ספר ממש ממש יפה אני מקווה שכל מי שיקרא אותו ייהנה מאוד כמו שאני נהניתי למרות שטיפה התאכזבתי כי גרמתי את הספר כלא הייתי מוכנה אני אוהבת לגמור את הספר כשאני מוכנה לדעת את הסוף שאני מוכנה לגמור ולא לקרוא אותו יותר אני מרגישה שלא מיציתי אותו מספיק כי גמרתי אותו יחסית מהר אבל עדיין נורא נהניתי תיקחו ת'זמן שבו עם כוס נס ועוגיות ותהינו מעולמה המופלא של ילדה בכיתה ט'

» ביקורות נוספות של efratlo24
» ביקורות נוספות על שקופה