ביקורות ספרים על הספר מחר תמות - ג'ק ריצ'ר #13

עברו שנים מאז קראתי על מעללי ג'ק ריצ'ר המוכר לרבים כאן ובזמנו די התמכרתי. גיבורו של לי צ'יילד הוא ברנש מגודל, חזק, נבון, איש צבא לשעבר ולוחם מיומן שיכול לכסח כמה יריבים בשניות. כעת חי כנווד מבחירה. בלי קשרים קבועים, כתובת ורכוש. בדרך כלל יש לו כרטיסי כספומט ותחבורה ציבורית, קצת מזומן, דרכון ומברשת שיניים מתקפלת. ממעט לסמוך על אנשים ומבין את הטבע האנושי. אחרי שש או שבע ספרים פגה התלהבותי בשל עודף פרטים טפלים והדמות שהפכה למוכּרת מדי. למרות זאת משהו גרם לי לקרוא אותו. הוא מבחין ברכבת התחתית בניו יורק בנוסעת חשודה. לפי תריסר כללים שלמד מהביון הישראלי, מחב... המשך לקרוא

ראובן

זה ספר הראשון של המחבר שקראתי. מותח עד הסוף, אך לעיתים קליל מדי (כלומר לא כל-כך מותח...). בהקשר לזה, נראה שיש כשלים לוגיים בעלילה.סך הכל, ספר מתח שמעביר את הזמן, למי שמעדיף קריאה על-פני צפיה בסרט.ויש כמובן הקשר למציאות הישראלית. ציטוט:"אין שום חוק שאומר שאסור לשקר לאזרחים...". אני סבור שיש פקידים \ נבחרי ציבור ברשויות בישראל שמנצלים היטב את הפרצה הזו. ... המשך לקרוא

עודד

הביקורת מוקדשת לאפרתי ולאלון דה אלפרט. מתוך ביקורת ספרותית של אלון דה אלפרט על Never Go Back מאת Lee Child בתאריך 28.5.2014 * # * # * # * # * שונרא: "לא קראתי את ריצ'ר אבל אם התיאור שלך נכון, אז אני נאלצת למחות על המשפט 'נשים אוהבות את ריצ'ר כי הן רוצות מישהו כזה ליידן' אני לא רוצה את הגבר שלי גיבור. אני רוצה אותו בחיים." אלון דה אלפרט: "שונרא - ריצ'ר נשמע אולי קצת נאג'ס, אני יודע. אבל תקראי, הדעה שלך עשוייה להשתנות. הוא לא מאלה שנדקרים. הוא מהשורדים. זה חלק מתפיסת העולם שלו. אם מישהו יתפוס אתכם יוצאים באחת בלילה מאיזו מסעדה צמחונית, ידרוש את הכסף ויצמיד אולר לגרונך, היית רו... המשך לקרוא

שונרא החתול

הו, ג'ק ריצ'ר. אתה אדם לבבי. ויודע מה ? אדם כלבבי, אפילו. הממ.. או אדם כלבלבי, או אדם ככבדי, שכן יהיו כאלה שיעידו שחסר לי לב, וחלק ניכר מהמוסר והמוח ^_^ *אזהרת ספוילרים :P* הכול מתחיל ברכבת תחתית, גבר גדול ושרירי, אישה אובדנית בעלת מעיל שחור ומשוגע שפטפט בלי הפסקה. נשמע כמו בדיחה ? אז זהו שלא. לאחר מכן, המשוגע הפטפטן יורד. *אקשן* ג'ק ריצ'ר ידידינו, הוא אדם חכם. הוא צובר ניסיון בחיים. וחלק מהניסיון שלו, שעזר לו מאוד, מגיע מארצנו הקטנה, ישראל. מסתבר שישנה רשימה ל12 קריטריונים למציאת מחבל מתאבד. לרוע המזל, אפילו בספר מתח זה, מצליחים להכפיש את שמנו, ולהסביר יפה יפה, שה... המשך לקרוא

argo - Mihawk <FONT COLOR=RED>

יו"ר מועדון המעריצים של ג'ק ריצ'ר בארץ הקודש, הידועה גם בשמה "אפרתי", אמרה לי תתחילי ב'מחר תמות'. אז התחלתי. הבעיה היא שנראה לי שהתחלתי, ובזאת אסיים. אפרתי אני אוהבת אותך. יש לך טעם משובח בספרות, ומעבר לכל- הביקורות שלך משובחות, בעיקר אלה שנכתבות על ריצ'ר מיודענו, אבל במקרה הזה באמת שלא הבנתי על מה ההתלהבות. כנראה שלא נועדתי לקרוא ספרות מתח. אף פעם לא התלהבתי מספרי מתח ופעולה וגם לא מסרטים בז'אנר. אני לא בקיאה בספרות מהסוג הזה, וניתן לספור על אצבעות שתי ידיים את מספר הספרים שקראתי בסגנון. אני גם לא אוהבת עוגות/עוגיות/ ממתקים/ מתוקים למינהם, לכן אני לא אופ... המשך לקרוא

יעל

"מה למדת בבית הספר לקצונה?" "לסמוך על קצינים אחים לנשק. במיוחד על אלה ששווים לך בדרגה." "בבקשה." "אבל אנחנו לא היינו אחים לנשק. היינו בשני חילות שונים לגמרי." "אתה צודק במאה אחוז. אני עבדתי קשה בזמן שאתה טיילת בעולם וליקקת לטרוריסטים. אתה אפילו לא קיבלת את לב הארגמן" (עמוד 344). "מחר תמות" הוא הספר השלושה־עשר בסדרת ספרים מאת הסופר הבריטי לי צ'יילד, אודות ג'ק ריצ'ר, החייל לשעבר, החוקר פרטי והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד. עלילת הספר מתרחשת בניו־יורק. בנסיעת לילה שגרתית ברכבת התחתית מוצא עצמו ג'ק ריצ'ר עד להתאבדות אישה ביריית אקדח, לא לפני שהיה משוכנע שלפני... המשך לקרוא

פרל

טום קרוז מגלם את ג'ק ריצ'ר בסרט הוליוודי חדש. מכאן ברור לי לחלוטין שכאשר יפיקו סרט על בר רפאלי אוכל לגלם את התפקיד הראשי. הרי יש לי את כל הנתונים: אני לא מתקרבת למטר שמונים, אין לי עצמות גבוהות וגזרה של דוגמנית ואני נראית אישה רגילה לחלוטין – בול המועמדת לשחק את הסופר מודל. ג'ק ריצ'ר הוא מאה תשעים ושלושה סנטימטר ומאה ק"ג של שרירים מוצקים, ללא גרם עודף של שומן, בלונדיני עם עיניים כחולות, בעל שליטה עצמית ומוח אנליטי. טום קרוז הוא משהו שג'ק ריצ'ר מזמין בדיינר. עם הקפה. בצד. "מחר תמות" היה הספר הראשון של לי צ'יילד שקראתי והוא בהחלט סיפק את הסחורה. הקצב שלו, סדר ... המשך לקרוא

נתי ק.

אחד הספרים הטובים של לי צ'יילד. ג'ק ריצ'ר במיטבו (ומתי הוא לא?). נהניתי מאוד לקרוא. מומלץ.... המשך לקרוא

סיגלית

אומרים עלי שיש לי זיכרון מעולה. בוא נעמיד זאת למבחן, הביקורת הקודמת מהזיכרון. מקווה לא להכעיס שאלתי באיזה ספר להתחיל אמרתם "מחר תמות" מכוון שאני ילד טוב זה מה שעשיתי. אכתוב ביקורת כמו שלימדו אותנו להעביר משוב בעבודה PNP: Positive Negative Positve (ככה זה בארגון אמריקאי). Positive: הספר עונה על כל הסממנים של ספר מתח וניתן למצוא בו את כל מאפייני הז'אנר. קשה להניח את הספר ומצאתי את עצמי קורא בגן המשחקים עם הילדים, בסוכה, ובעוד מקומות שהשתיקה יפה להם. Negative: לא משכנע אותי הקטע של כל מי שהיה בכוח הדלתא או יחידה מובחרת אחרת הוא סוג של סופרמן. בתור מי ששרת ביחידה קרבית (אפילו ... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

זה הספר הראשון של צ'יילד שאני קוראת כך שאין לי למה להשוות. נהנתי מאד מהספר, מסגנון הכתיבה התמציתי והקורקטי, נטול הרגשנות והדרמתיות. סגנון הכתיבה מעט רובוטי, חזק ועוצמתי, כמו הגיבור. זהו ספר מתח עם רקע של הסטוריה פוליטית/ מלחמתית עם אזכורים של מלחמת רוסיה אפגניסטאן. אם הייתי יודעת שזה הרקע סביר שלא הייתי מתחילה לקרוא אותו כי בדר"כ ספרים מסוג זה מאד משעממים אותי אך אני שמחה שלא פסחתי על הספר כי הכתיבה סוחפת ומעניינת ואני מתכוונת לקרוא עכשיו בזה אחר זה את כל ספריו של לי צ'יילד.... המשך לקרוא

ליאת

סה"כ ספר מתח מהשורה השניה מסופר מתח מוביל בעולם. כתוב בגוף ראשון ובנוי רק על הגיון צרוף ויכולת ניתוח הגיונית.התאורים פשוטים,העלילה פשוטה רק הפתרון מסובך... זהו למעשה כתב חידה שנפתר על ידי "רמבו" אחד שמתמודד מול 3 גופים בו זמנית. פרופיל של גיבור יחיד,מעין סופרמן,זאב בודד עם יכולות מצוינות להתמודדות בתנאי שטח קשים. ספר מתח "קלאסי" שיכול בקלות להיות בסיס מצוין לסרט .למעשה המחבר הוא תסריטאי טלויזיה בעברו ויתכן מאד שזה משפיע על תצורת ספריו וסגנון כתיבתו. אהבתי מאד את השימוש ברכבת התחתית לאורך כל הסיפור.דמות הגיבור המשני המופיעה תמיד במקום ובזמן הנכ... המשך לקרוא

דן-1

לא אהבתי. אהבתי את הספרים הקודמים עם הדמות הזו אבל הפעם זה פשוט לא היה זה. לא יודעת אם זה בגללי או בגלל ג'ק, זה פשוט לא היה זה. הכל היה מוגזם, אלים, חסר הגיון כלשהו ומתסכל ... המשך לקרוא

מיטל

שתיים בלילה, הבעל בחו"ל, הילד קודח וליד המיטה, בין הפרומול למדחום, מתחת לערמה של ארבעה ספרים "איכותיים" ניצב לו ספר המתח מחר תמות. עד חמש בבוקר החום של הילד ירד ואני סיימתי את הספר בהנאה גדולה. מה צריכה יותר אמא במצבי מאשר רמבו אינטילגנטי שפותר כל בעייה, הורג את הרעים בצורה פארית אך מתוכננת בתחכום רב. יום למחרת, כבר חטפתי מהשכנים ספר נוסף בסדרה. אבל...ויש אבל... האלימות הציורית בנוסח מיעיים נשפכים, אנשים ממוסמרים ועוד זוועות בנוסח גברי מסוקס, גרמה לי לתהות: האם באמת היה צריך את זה? מה הגבולות של סופר בכתיבה על מלחמה ברוע? מצאתי את עצמי תוהה האם הסופר נהנה ... המשך לקרוא

יערה טל

ספר מתח אדיר. אף פעם במהלך הקריאה לא עצרתי וחשבתי "נו באמת!" למרות שמתוארים שם דברים, שזה הביטוי המתאים להם. אני יודעת שאדם יחיד - גדול, שרירי, חכם ככל שיהיה אינו יכול לצאת ממצבים המתוארים בספר ולנצח. ועדיין לא הרגשתי לרגע את הרגשת אי האמון וה"עובדים עלי" שאני מרגישה לעתים קרובות בספרי מתח, וזו גדולתו של לי צ'יילד כסופר. לי צ'יילד - שם העט של ג'ים גראנט - הוא בריטי שכתב עד כה 13 ספרים - כולם על ג'ק ריצ'ר - ו 11 מתוכם תורגמו לעברית. גראנט עבד 18 שנים עבור "גרנאדה הפקות" ופוטר ב 1995 עקב צמצומים. אני מנחשת שהאיש שפיטר אותו כבר לא שם, הוא נכנס ל"מוזיאון הפתיים" - אלה שעש... המשך לקרוא

yaelhar

לפעמים אני מדמיין לעצמי איך הייתי אם הייתי גיבור אקשן, פעולה, מתח.... בגדול אני מדמיין את עצמי כמו כמו ג׳ק ריצ׳ר,- אמיץ,חזק, חכם, שנון, יפה תואר( אם אני כבר מדמיין אז למה לא להתפרע?) ותמיד יודע להכניס לאוייב ברגע הנכון, ולא שוכח איזה בדיחה קטנה. אבל אז אני מתעורר מהדמיון, ונזכר שאני דיי פחדן, לא הכי חזק, לא הכי שנון שיש ו.... טוב אני באמת יפה תואר.  בקיצור הספר נחמד ומעביר לא רע את הזמן, לא סובל מעודף מציאותיות, אבל לא בדיוני בעליל. בקיצור מת לחיות הספרותי. ואני מת על מת לחיות ... המשך לקרוא

גל

זו פעם ראשונה שאני כותבת ביקורת על ספר כשאני באמצע הקריאה. פשוט אין לי ברירה כי הספר נעלם ולא יודעת מתי אצליח לסיים אותו. תחילה החשודה שלי היתה הקטנה. היא התרגשה מהאותיות המוכספות והבולטות והמדבקה של אבא במאה, ובכל פעם שהנחתי אותו על הספה היא רצה אליו וקראה בהתרגשות "ספר אמא! ספר אמא!" והביאה לי אותו. מכיוון שהיא טענה לחפותה ("שירה, איפה הספר של אמא?" "אין!") הורדתי אותה מרשימת החשודים. החשד הופנה מיידית לגדולה, שהיא בשלב בו היא מנסה לקרוא בלי ניקוד, והספרים שלי הם מועמדים טבעיים. גם היא הכחישה, והצביעה על האשם הודאי – "אבא לקח אותו!". אז עכשיו אבא בעבודה וכ... המשך לקרוא

בלו-בלו

ב"ה אני מכור לג'ק ריצ'ר! לא יעזור לכם! אבל היה לי קשה בקטעים מסויימים של אלימות - כמובן לא מה שריצ'ר מעולל לרעים! ... המשך לקרוא

משה

ג'ק ריצ'ר ואני מכירים כבר כמה וכמה שנים. חלק מהספרים אהבתי יותר וחלק פחות. אני חושבת שהטובים ביותר היו הספרים שבהם מתגלה סיפורו המשפחתי של ריצ'ר ונסיבות עזיבתו את הצבא. הספרים טובים. העלילה תמיד מעניינת, וריצ'ר מספק תמיד את הסחורה. לפעמים הוא יוצא מזה מרוט ופצוע, אבל תמיד ידו תהיה על העליונה. גם בספר זה ריצ'ר נתקל, במקרה כמובן, בפרשה מסובכת שמעורבים בה חטיפה וסחיטה, טרור בינלאומי ומערכת בחירות בארה"ב. גם הפעם הוא מותיר אחריו ערימת גופות מדממת, של הרעים כמובן, ויוצא מוכן להרפתקה הבאה, לאחר ביקור קצר בבית החולים. בסוף הספר מובא קטע מן הספר הבא. שוב ריצ'ר ... המשך לקרוא

נוריקוסאן

ג'ק ריצ'ר הוא סופרמן חסר בית עלי אדמות שאוהב להיות בשעות הבלתי צפויות במקומות הבלתי צפויים, כאילו בחיפוש אחר התעלומה הבאה. על הכריכה ישנו ציטוט מפי מבקרי ה"אייריש טיימס" – "ג'ק ריצ'ר הוא קלינט איסטווד (במאי), מל גיבסון (מפיק) וברוס ויליס (באמת?) באדם אחד". נשמע מבטיח, לא? גם אני חשבתי כך, עד שהתחלתי לקרוא. הסיפור מתחיל בהתאבדות ברכבת התחתית ובחשד שמדובר במחבלת מתאבדת. הסיפור ממשיך בממסד נתונים מופרך על צבא, שתי אוקראיניות, פוליטיקאי פסיבי, צוותי חוקרים פרטיים, בן נעדר ובלבול חסר תקנה. מרגיש כאילו ישנו החלק האחד של הספר וישנו החלק השני והם אינם קשורים זה ב... המשך לקרוא

נערה עם קעקוע דרקון

אני יכול לסמוך עליך ? הרבה אנשים עשו זאת. ו... ? אני חושב שרובם יהיו מוכנים לתת לי המלצת אופי. והשאר ? יש אנשים שאף פעם לא מרוצים. ג'ק ריצר הוא נווד.הוא עובר ממקום למקום ללא סיבה מסוימת - לאן שנושאות אותו רגליו.נראה שהוא בחור חביב שקט ומנומס.הוא נראה חזק מאוד ,לא יפה תואר כמו שחקן קולנוע,אבל גם לא מכוער .כמו אתלט שזה עתה פרש,אולי. הוא לא בקי ברזי הטכנולוגיה - לוקח לו כדקה להפעיל טלפון נייד או להבין איך פותחים דפדפן במחשב.אבל הוא האדם האחרון שהייתם רוצים שיהיה בקבוצה שמולכם. ג'ק הוא שוטר צבאי לשעבר 1.95 מ' שוקל כ 113 ק"ג.הוא קצת עקשן ולא כדי לעורר את סקרנות... המשך לקרוא

הנסיך הקטן

לא סתם פסי הרכבת כובשים את הכריכה, התחתית של ניו יורק היא כמעט גיבורה ראשית בסיפור. לא תמיד ברור אם ג'ק ריצ'ר, הגיבור של צ'יילד משוטט ברחובות מנהטן או שרחובות מנהטן זורמים בעורקיו. לכאורה, ג'ק ריצ'ר הוא חסר בית, אבל פגישה איתו בסמטה חשוכה מהווה איום רק אם אתם האוייב. ריצ'ר הוא חייל לשעבר בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, בעברו יש משימות סודיות, עיטורים של כבוד והכשרה מדוקדקת שמקנה לו מיומנויות לחימה אומנותיות כמו כוריאוגרפיה של מחול. התוצאות פחות אומנותיות ויותר הרסניות, כמובן, והן שולחות את אויביו למחלקת טיפול נמרץ. אבל ריצ'ר הוא לא רק מכונת מלחמה... המשך לקרוא

אפרתי