ביקורות ספרים על הספר ילדה עם שיער מוזר - סיפורים ומסות - סיפורת #

זהו הספר הראשון של וואלס שקראתי. אחרי הרבה ביקורות משבחות פה באתר (של דושקה, אלון, יעל ועוד). אין מה לומר וואלס יודע לכתוב. הוא שנון, הוא מבריק, הוא מצחיק והוא מדכא, הוא מיזנטרופ והוא אוהב אדם, הוא ספקן והוא רלגיוזי, ועוד שלל תכונות אוקסימרניות שכאלו. כבר מזמן הגעתי למסקנה שכתיבה משובחת, ובאופן כללי אדם מעניין, ניחנים ביכולת לשלב תכונות סותרות, ובמיומנות לרקוח משפטים ופסקאות על ידי שימוש ברכיבים שלא בהכרח דרים בכפיפה אחת. את הסקירה הזו אני כותב אחרי שכבר הספקתי לקרוא עוד ספר שלו ('משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם'), אז אני מרגיש שיש לי עוד מבט על הא... המשך לקרוא

יוֹסֵף

באוטובוס אחרי סיור ביד ושם התיישבתי וצפיתי באורות של הבתים מהחלון. חשבתי על ספרים ועל מספרים. שש מיליון, אחת עשרה מיליון, שישים מיליון. לכל אחד יש או היה או יהיה משפחה, שלהם יש משפחה או חברים או מכרים, שגם להם יש משפחה או חברים וכך הלאה. וגם לי יש משפחה. שלה יש משפחה. וכך הלאה, עד שילדה שישבה במושב לפני הציעה לי חטיף. לקרוא את הספר הזה בשבילי היה כמו להישאר ברגע הזה בין המחשבה לשאלה לעוד כמה שעות, מן יצור כלאיים שלופת אותך בתחושת מועקה אך באופן מספיק מחושב כדי להישאר ממש כאן, ילד שמקלף קצת את הפלסטר ברגל, רק טיפה, רק להציץ לראות שהפצע עוד שם וזהו, עד שכל מ... המשך לקרוא

לונדון, פריס, ורסאי

כשקראתי את הכתוב בגב העטיפה של הספר ("בספטמבר 2008, בעקבות דיכאון ממנו סבל, שם דיוויד פוסטר וואלאס קץ לחייו, והוא בן 46"), חשבתי: אולי אני לא יכול לדעת מה בדיוק היה הדבר אשר גרם לו לתחושת הדיכאון המדכאת הזו, אבל מה שאני כן יכול לשער, זה שכמו כל סופר או אומן מיוסרים ששמים קץ לחייהם, גם לוואלאס בטח עברו תקופות לא קלות בחיים, מלאות בסערת רגשות, ואולי את מה שהוא עבר בחייו האישיים, הוא אף מכניס לתוך הספרים שהוא כותב. בסיפור 'גלגול נשמות של ילדים שרופים', למשל, המספר על אבא שרואה את בנו עולה בלהבות בביתו שלו, יכול להיות שוואלאס בעצם רוצה לומר לנו עד כמה קשה זה לה... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

במרכזו של רכס גבוה ושומם אי שם במיד-ווסט, בין קארבר וסלינג'ר, מתנשאת רמה גבוהה, כמו מצוק חד, שומם וקירח, פרוץ לרוחות קרות. מבנה יש לו להר הזה, משונן ומוזר, חסר צורה ויחד עם זאת מוכר. לעיתים נדמה כי הוא עשוי מפלסטיק, ניילון, פולימר נרקוטי, חיטין, קליפות שלדי סרטנים או סגסוגת מתכתית המשמשת לבניית פצצות חכמות. מרוב חדותו המורכבת והמוזרה, המשתברת בזנית מול שמש ביום צונן, ניתן לטעות ולחשוב שהוא קיים בפני עצמו, שאינו בדיה. ויחד עם זאת הוא נראה למרחוק בבהירות זוהרת ואת צילו השקוף והישיר המוקרן על המציאות קשה שלא לשמר בזיכרון. חותם זה מותיר לרוב שאריות של טעם מר ... המשך לקרוא

קיקלופ מכונת ספרים

ספר מעולה, פשוט חוויית קריאה אינטלקטואלית נפלאה ונדירה. מומלץ מאוד!... המשך לקרוא

פסיכולוגית

האסופה הזאת, בחלקה, משאירה חותם חזק. וואלאס ניחן בכשרון ספרותי ענק, זאת רואים בערך כבר מתוך שני העמודים הראשונים בספר, ועם המבט החודר, העוקב אחרי פרטי-פרטים , הוא מצליח להוציא אותנו הקוראים ולו למעט זמן מההסתכלות הרובוטית שלנו אל התבוננות, שעליה הוא מדבר במסה החותמת ״אלו הם מים״. כרגע סיימיתי את אלו הם מים, והמסה הזאת מבטאת במילים את מה שעובר עליי לעיתים תכופות, המרירות הקטנונית הזאת ביום-יום הנובעת מהסתכלות אגוצנטרית לא מודעת, מה שוואלאס מכנה ״ברירת מחדל מובנית״. הנאום (המובא במסה זו) של וואלאס, נראה בנאלי ממבט ראשון, ובגלל זה, בין היתר, הוא חשש... המשך לקרוא

הורים יקרים, דייויד היקר אינו אחיד ברמתו. לפעמים הוא כמו לקרוא חבר חכם שחזר מטיול לפעמים הוא קצת תפוז מכאני לפעמים הוא היפסטר טרחן לפעמים הוא מרשים אותך בידע שלו לפעמים הוא מתיש בנלאות הבנאלית בתיאורים לפעמים הוא פוקח לך את העיניים, אתה אומר לעצמך "ואללה, היה שווה" לפעמים הוא חופר על אותה נקודה במשך עמודים שלמים לפעמים אתה קורא עמוד פעמיים מרוב שנהנית. הכי טוב שקראתי בחיים? כנראה שלא. גם לא הניאון הוותיק והטוב. אבל עשה לי שירות נהדר בשלוש-ארבע טיסות פנימיות ברחבי היבשת, ואפילו חילץ ממני מחמאה של ממש - אפשר לקרוא את הספר הזה לגמרי ועדיין ... המשך לקרוא

Ron1999

אוסף הקטעים הזה השאיר אותי בהרגשת קוצר נשימה ותימהון על גבול חוסר ההבנה. הספר מורכב מקטעים באורך ובאיכות משתנה, ומאפשר גישה למוחו של אדם גדול. הרמז היחיד שקיבלתי לגבי מהות כל קטע היה, שאת "הסיפורים" תרגמה אלינוער ברגר ואת "המסות" תרגם אסף גברון. אני לא מצאתי אבחנה אחרת בין שני הסוגים, שאחרי כל אחד שקראתי בדקתי בתוכן העניינים מי תרגם אותו. וואלאס פורס פה פרוסות דקיקות של מציאות, שדקיקותן מאפשרת לשים אותן מתחת למיקרוסקופ ולבחון את מהותן. המהות הזו שכולם מחפשים נמצאת פה ערומה, קרביה המבותרים חשופים, אפשר כאילו לגעת בה אבל לא ניתן להרכיבה מחדש למשהו שיע... המשך לקרוא

yaelhar

מעטים, ממש מעטים הספרים שכשאני גומר לקרוא אותם, אני הופך את העמוד האחרון עם הכריכה וסוגר את הספר באיטיות, כאילו רק שני הניירות האלה שוקלים כמה קילוגרמים, כי הספר הזה היה משמעותי באמת, וכי אני לא יכול לשבת פתאום וחייב לקום ולהתהלך ולנשום שוב כי הוא פורר אותי מבפנים. זה ספר שכוכבים אינם מספיקים להגדיר כמה הוא מבריק, וכמה רגשות הוא מעורר, ואפילו שהסיפורים והמסות בתוך הספר הזה שונים זה מזה, חלקם מהותית, גם ברמתם וגם בצורת הכתיבה והמסרים שלהם, הסך הכול של האסופה הדקה הזאת... לא יודע. גמר אותי. עשה לי בייגלה מהמעיים. לא יודע כמה אני יכול לתת "ביקורת" כאן, על ה... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

ב2005 נשא דיוויד פוסטר נאום, שחותם את אסופת הסיפורים האקלקטית הזו ומתוך שקראתי אותו ברשת הגעתי ל"ילדה עם שיער מוזר" מלאת סקרנות. את הנאום נשא וואלאס בטקס סיום של בוגרי קולג' ואם הייתי בוגרת הקולג' ההוא סביר להניח שהייתי נמסה לגמרי (בנות כמה בדיוק אמורות להיות בוגרות קולג'?) אבל פערים מסוימים בזמן ובמקום מנעו את המפגש ועכשיו אני כבר הרבה פחות מסיסה ודיוויד פוסטר וואלאס כבר הרג את עצמו, מה שמעמיד באור אירוני משהו את הנאום שהוא בעצם מדריך לחיים או שאולי לא, כי מי שרואה את החיים בצורה כזו יכול למות מהם בסוף. "שני דגים צעירים שו... המשך לקרוא

dushka

בשנת 2008 שם קץ לחייו דיוויד פוסטר וואלאס, לאחר תקופה ארוכה בה היה שרוי בדיכאון וחי על תרופות. סיפוריו של וואלאס משנותיו האחרונות, במבט ראשון, לא משקפים את הלך רוחו באותה התקופה. הם אמנם קודרים וכואבים, אך העמדה שנוקט לעצמו הסופר ברובם היא פסיבית, כמסתכלת על המצב מהצד. הוא כותב על הבורגנות, על השגרה הקבועה והעצובה, ועל הטרגדיות המשפחתיות השקטות בצורה כל כך מרוחקת, "מרחמת", שאם לא הייתי יודע מיהו הייתי מצפה שהכותב יהיה אדם ששפר עליו מזלו והוא מרוצה מהחיים. אך ממבט שני, מתחבא כאן רובד נוסף שרק סיפור מותו של הסופר יכל לגרום לנו לזהותו: אדישות. דיוויד פוס... המשך לקרוא

עידו

הספר אל אף חוסר האחידות הסגנונית (ואף הרמה המשתנה של הסיפורים) מכיל סיפורים קצרים שאחדים מהם מדהימים - ובמיוחד "ניאון ותיק וטוב" שהוא אחד הקטעים הספרותיים הכי מרתקים, מדוייקים וחושפניים שקראתי. ... המשך לקרוא

צביקה פרי

מה עולה לכם בראש כשאומרים לכם "סיפור מטלטל"? בטח משהו בסגנון 'סונטת קרויצר' של טולסטוי או 'הגלגול' של קפקא. אז זהו שמעכשיו תוכלו לצרף לרשימה את הסיפור 'נאון ותיק וטוב' מהקובץ הנ"ל. מדובר במעקב תודעתי מרוכז אחר הלכי מחשבתו של מתחזה, דרך מונולוג חושפני ומתעתע להדהים. התחושה במהלך הקריאה דומה להתהלכות באולם מצופה במראות, כשישותך ניבטת אליך בכל רגע מזווית שונה. לגבי שאר הסיפורים המדהימים שבקובץ אין כל כך טעם להרחיב את הדיבור. הם מצוינים, אך בטלים בהילת 'נאון ותיק וטוב'. חד וחלק. לא מומלץ ל: אנשים ששוקלים להתאבד בעוד כמה שעות, נציגי חברות הסלולר וכוכבי 'כלב... המשך לקרוא

חוגי

תוך כדי קריאה הירהרתי לעצמי שהמעברים הסגנוניים והתמטיים בין הסיפורים מרגיש קצת סינטטי. בסופו של הספר התברר שכמעט כל סיפור שמובא כאן תורגם מאסופה אחרת מספריו של הסופר. היוהרה של הוצאות הספרים בארץ היא פשוט מפעימה. סופר השקיע מדמו ונפשו וכתב ספר, שהצליח לצאת לאור, להגיע לקהל מסוים, לגעת באנשים, ובאים אנשי השררה בארץ וחושבים שהם יודעים יותר טוב. שהם יכולים לתת קצת מכל דבר וככה לכסות את הכל. רק שמה שקורה בדרך כלל הוא שבסופו של דבר כל הספרים מתורגמים, וככה נשארים עם כל מיני הוצאות שונות ומשונות. ככה זה עם קארבר, עם טולסטוי, המינגווי ועוד רבים. זה פשוט מרתי... המשך לקרוא

עודף

כשסיימתי לקרוא, החלטתי לא לכתוב ביקורת. איך אפשר לכתוב ביקורת על קובץ סיפורים ומסות שאת חלקם אהבתה וחלקם לא ממש. דירגתי ועברתי הלאה. אבל במהלך היום שחלף מאז סיימתי את הספר, מצאתי את עצמי חושב עליו עוד ועוד, ואני בכלל כבר בספר אחר. אמרתי לעצמי, טוב, כנראה שהספר רוצה שאכתוב כמה מילים אודות החוויה שהייתה לי במחיצתו. והנה אני כותב: כפי שאמרתי מדובר בקובץ סיפורים קצרים ומסות, ואפילו תמליל של נאום שנשא המחבר בטקס חלוקת תארים. דיווד פוסטר ואלאס הסופר, הינו אדם סופר אינטלגנטי, שידע לכתוב. התחושה שעוברת בך בזמן הקריאה היא שאתה מחובר לזרם התודעה של הכותב, על ד... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

נהדר. הראשון שלו שקראתי. מומלץ מאוד. הוא חריף, מעורר מחשבה, מעמיד מראה מול האדם ומול החברה, מספר סיפורים של אנשים רגילים אבל לא רגילים, מזעזע, מרתק.... המשך לקרוא

tuli

לא התחברתי.... המשך לקרוא

רוני pery

אני קוראת הרבה, בכל רגע נתון יש איתי ספר בתיק. קשה להפתיע אותי, באמת לגרום לי לשקול את המציאות שלי, לחשוב אולי על לשנות משהו בחיים שלי, בצורה שאני חושבת עליהם. דיוויד פוסטר וואלאס הצליח. צריך להוסיף יותר מזה? ... המשך לקרוא

פולי