ביקורות ספרים על הספר על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה
|
מכיוון שהעיסוק בספורט על בסיס קבוע הוא דבר בו אני חוטא מרבית חיי, מצאתי עצמי מזדהה עם מחשבות, תחושות, רגשות וכמובן קשיים הנחווים תוך כדי הפעילות העצימה, שמשתף הרקומי לאורכו של הספר.
תחושת הריק – אירוע מוכר כל כך כאשר מבצעים פעילות אירובית הנמשכת לאורך זמן, בכל מקצועות הטריאתלון ולא רק בריצה. זה נכון גם לגבי רכיבה על אופניים ושחיה. אלא שזה משתנה. לעיתים נוצר בדיוק ההיפך, ואת המוח פוקדות מחשבות הבאות והולכות. מורקמי ממשיל את המחשבות לעננים הלובשים ופושטים צורה עד שהם נעלמים. תמיד מבעד לעננים יש את השמיים המשולים לתודעה.
בעוונותי אני קורא מדי פעם ס... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יש לי חיבה לאנשים שרצים. אני לא יודע אם זה מוצדק אבל אני נותן להם קרדיט על אף שאיני מכיר אותם.
זה מה שגרם לי לשים את היד על הספר מלכתחילה,ולא הנחתי אותו אפילו פעם אחת עד שסיימתי.
מורקמי כותב על הריצה שלו ( ועד דברים מסביב) פשוט בצורה אובייקטיבית. הוא יודע להציג טוב את הקשיים ושאלות שהוא מתמודד איתם, לצד היתרונות והאיכויות הרבות שהריצה נותנת לו, עד כמה היא מארגנת אצלו את יכולות הריכוז וההתמדה.גורמת לו לחדות ומפקסת אותו גם בדברים שמעבר לריצה.
יש משהו במאמץ עליו הוא מדבר בספר, "חריצותי, סבלנותי, אורך גופי וחוסני הגופני הם מאז ועד היום הערך היחיד שיש לי"-וע... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על מה אתה מדבר כשאתה מדבר על ריצה, הרוקי?
אני עדיין שואלת את עצמי את אותה השאלה שהובילה אותי לפתוח אותו לראשונה, בסקרנות הגובלת בתשוקה כמעט אירוטית. קראתי בחטף את גב הספר, "יום אחד, לפתע פתאום, התחלתי לכתוב ספרים. ויום אחד, לפתע פתאום, התחלתי לרוץ." שני התחומים האהובים עלי בעולם כולו כרוכים יחד ב185 עמודים. ליבי הלם בהתרגשות, ומיד חטפתי אותו ורצנו יחד למיטה. איני יודעת אם הייתה זו חרדת ביצוע או דבר מה אחר שגרם לי להשתרך באיטיות מאחור במירוץ אל העמוד האחרון. חודשיים לפחות לקח לי להגיע לקו הסיום המיוחל. אני תוהה, אילולא הייתי אצנית חובבת בעצמי, אולי הייתי מ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתמול (יום שישי 14.1.2022) 8:50 בבוקר הר אבנון על שפת המכתש הגדול, אני שמח שבחרתי להתחיל את המרוץ עם מעיל רוח, הרוח חזקה וקרה, ואני מתחבא מאחורי האוטובוס שהביא אותנו לכאן מאגם ירוחם, מחפש מסתור מהרוח. סביבי 270 רצים שמתכוננים למרוץ 10 ק"מ במגמת ירידה. זה מרוץ ירוחם השישי, השתתפתי בראשון לפני שנים רבות, אני זוכר שרצתי מהר מידי ועברתי להליכה במהלך הריצה (נראה לי שהיה זה בשנת 2013) לא מצאתי ברשת תוצאה רישמית, אבל זכור לי שזה היה קצת יותר משעה. בנסיעה באוטובוס לתחילת המרוץ אני מבין משיחות שאני שומע סביבי, שיש הרבה שמגיעים למרוץ הזה כדי לקבוע זמנים מטורפים, כאמור הכול ב... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא ציפיתי שאומר זאת אי פעם על יצירה של הרוקי מורקמי, אבל הספר הזה גובל בבנאלי. חשבתי שאקבל הצצה לדבר מה, ובשלבים מסוימים הוא היה קרוב, אבל הספר לא התרומם. לפחות הוא לא היה ארוך מדי, ולמדתי קצת על הסופר. שני כוכבים מתוך חמישה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ריצה, מה לי ולריצה שני קצוות שונים. אני לא רצה בקושי הולכת מהר ובכל זאת החלטתי לקרוא את הספר הזה
למה? לא יודעת פשוט היה בא לי לקרוא אותו קראתי את המאחורה של הספר ואהבתי וכשפתחתי והתחלתי לקרוא אהבתי אפילו יותר.
הספר לא מדבר על ריצה (לא רק על ריה) הוא מדבר על הרוקי מורקמי בזכות הריצה
זה לא אומר שאני אתחיל לרוץ עכשיו 260 ק"מ בחודש אבל זה בהחלט שינה לי את דפוסי החשיבה
באמצע הספר התחלתי לחשוב שהוא פשוט מסביר איך להיות סופר ומה צריך סופר לעשות ואיך הוא מנסה להראות שסופר טוב לא חייב לחיות חיים דלים וחיים של פרישות והיבדלות ואני חושבת לגמרי כמוהו
בסוף הספר לא... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מורקמי עוצר ונותן לנו קצת מעצמו. בעיני הספר אישי מאוד, (דווקא?) בגלל השוני הרב שלו מהסגנון הרגיל של הרומנים המוכרים. יש היגידו כי מובן מאליו הדבר מאחר שמדובר על מעין יומן מסע אישי המבוסס מציאות ואילו הרומנים הם פרי דמיונו, אך ראשית אינני בטוחה כי כך הדבר תמיד ושנית אין זה אומר כי הסגנון יהיה שונה. בכל אופן שמחתי על כך, אולי כי שבעתי ממרוקמי של הרומנים, וזו הייתה זווית יפה ונוגעת על ההרמוניה של שתי האהבות הגדולות בחייו: הכתיבה והריצה. נגעה בי מודעותו של מרוקמי לגבי השתלבות הכתיבה והריצה בחייו: מה הן אומרות לו או מה משמעותן בחייו ובקיומו, ואיך הוא תופס א... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שלם על הסיזיפיות שבריצה. נהניתי מהאישיות של מורקמי, כי לא משנה מה יכתוב, אני אוהבת אותו. אבל הספר מיותר לדעתי, אין בו כלום מלבד תיאורי הריצה ומסלולי הריצה והקדשת הזמן לריצה... בסוף הספר - ממש התעייפתי. מה שבטוח, לא אהפוך לאצנית בעקבותיו. בשביל מה???... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דייט קסום שנמשך לתוך הלילה ואחריו אימון בוקר מסכם לפני טריאתלון תל אביב (שיהיה שבוע הבא) מצאו אותי יושב אחרי 4 שעות ומחזיר נשימה אחרי נשימה על ספסל באחד ממרכזי השייט על החוף, מסביבי ההמולה של קיאקים סאפים מפרשיות שנכנסות ויוצאות, ורק אני מודע לעוצמת החוויה של ה- 12 שעות האחרונות שהחזירה אותי לציטוט מתוך ספרו הרוקי מורקמי "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה"
כבר כמה שנים מונח הספר במדף מעל ראשי ואני קורא אותו פעם בשנה. הספר שהוא למעשה האוטוביוגרפיה הלא רשמית של הרוקי - שוזרת סיפורים מחייו, קורותיו כסופר ותובנותיו כרץ מרתונים באותו אופן שבו הוא כתב את ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נדיר בפשטותו. הסופר מתאר בכנות ובצניעות את 2 הנושאים הראשיים בחייו, ריצה וכתיבת רומנים. שיעור מאלף על חייו של אדם, וקווי המחשבה שמנחים אותו. האמת היא הרי הכי מעניינת בסופו של דבר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר ראשון שלי של מורקמי.
ספר מאוד חביב לקריאה, במיוחד לאוהבי הריצה.
בתור אדם שאוהב ספורט, הספר לא חידש לי דבר על כל נושא "חווית הספורט", ותשובות לשאלות שתמיד ניסיתי לענות עליהן בעצמי לא מצאתי בספר.
מכיוון שכתיבת הספר ערכה מעט יותר משנה, ובכל פעם שמורקמי התיישב לכתוב את כל שעבר עליו, הוא החל להרהר בכל - ניתן למצוא לא מעט מחשבות מעניינות של הסופר בכל מיני נושאים, וביניהם כמובן, גם על ריצה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב, זה ספר חובה לכל מי שאוהב לרוץ ולעשות ספורט כתחביב, כל מי שהתחרה ומתחרה בספורט תחרותי - מאיש הברזל ועד שחייה צורנית - וכל מי שאוהב לקרוא על אנשים כאלה.
את הספר המקסים הזה קניתי כשטיילתי בתאילנד ב-2011. טיילתי לי ברחובות בנגקוק, מסוחרר מכל המוניות הצבועות בצהוב וורוד זרחני, וחפשתי משהו לאכול. שיפוד דינונים, שקית sticky rice ושקית של מה שהוצג לי כעורות מטוגנים של עוף (מזכיר כיפלי סגול - זוכרים?- במרקם ) סגרו לי את הפינה ואפשרו לי לי להמשיך הלאה, לדוכן של הפאפיה והמנגו הירוק. הגעתי לצומת מרכזית וטיפסתי על גשר שהוליך אותי היישר לקניון ה- MBK הידוע, שם קניתי גיטרה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמנם לא ספר עילוי של מורקמי, אבל תענוג לקרוא על הצד שלוקח חלק כלכך משמעותי בחייו של סופר שאתה אוהב. ממליץ לכל מי שאוהב ריצה ואת מורקמי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גילוי נאות: ריצה זה החיים שלי.
כשקראתי את הספר ניסיתי לדמיין לעצמי איך יגיב אליו מי שלא אוהב לרוץ. אישית, נהניתי מכל רגע. הזדהיתי, צחקתי, התרגשתי ונצבט לי הלב מאמפתיה. האם מי שלא מתעניין בעולם הקסום של הריצה, ולא רץ (לכושר, לתחרותיות או לנקות את הראש) יוכל להבין על מה כל הרעש? אני בכלל לא בטוח. וחבל בעיניי. כי הייתה פה הזדמנות קסומה לפתות אנשים להיכנס אל התחום המדיטטיבי הזה של הריצה למרחקים ארוכים. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נכתב בהשראת הדברים ובהסכמה מלאה לדברים שכתב Reamses
אוסיף ואומר: כאשר מגיעים לשגרת ריצה קבועה ואיכותית, המחשבות ממשיכות לרוץ איתך,
זה הזמן, אצל הרצים בהם יש עיסוק בסוגיות היומיום הדורשות החלטה - תוך ריצה אתה מחליט או מסיט הצידה סוגיות
בהחלטה שמיותרות המה בחייך.
אתה מנהל כמעט את צוות עובדיך - מה אומר לזה מחר. איך אענה לאחרת על שאלתה היום.
ומעל הכול - הראש מתנקה מכל השלילי-הרעלי שפקד אותך מאז הריצה האחרונה - מתנקה, שקול לרחצה חיצונית.
ספר שמומלץ לכל העוסק בספורט אתגרי ו/או אירובי משמעותי.
קריאה נעימה.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר מצויין בעיקר למי שמתעסקים בספורט כדבר שבשיגרה, אני אצן חובב ויש בספר כמה מנטרות שאני משתמש בהם בזמן שקצת קשה וזה עובד...
היופי שהמזור שהוא מצא בשיגרה של ריצת 10 ק"מ יומית גרם לו לשינוי, הצליח לסדר את המחשבות וליצור ספרים נפלאים.
מידי ריצה יש לנו מחשבות ותובנות מעניינות שכשהדופק עולה הן נעלמות "כמו עננים בשמיים", הרוקי השכיל להביא את המחשבות הדי מעניינות אל הכתב, וגם לכתוב אוטוביוגרפיה מאוד מעניינת.
היה קשה להניח את הספר מהיד, נהניתי וממליץ לכל הרצים ולכל אלו שמתכוונים להכניס את הריצה לחייהם כדבר שבשיגרה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני קורא את הביקורות כאן על הספר הזה ומופתע....
מה גורם לקוראים רציניים להתיחס בכבוד לגיבובי השטויות?
אולי שמו של הסופר המפורסם.
אולי משהו גבוה מיכולתי להבין.
בעיני ב"ספר" אוסף פטפטת והמון אגו .
הרוקי מורקמי השתגע רץ מאה ק"מ וכל הגוף כאב לו. והשרירים והידיים. אז למה שזה יעניין אותי.
הספר הזה יצא בארץ בהוצאה מכובדת והמחיר המומלץ 89 ש"ח.
בזבוז זמן סתם- כמעט לא מצאתי שורה אחת ששווה היה לקרוא אותה. אני מדרג אותו בכוכב אחד כדי להוריד את הממוצע.
באמת לא מצליח להבין מה החברים מצאו בו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
קשה להאמין שיש רץ שלא שמע את שמעו של הספר הזה. חלקם בגלל מורקמי. חלקם בגלל השם המיוחד (שלקוח בכלל מספר אחר של ריימונד קרבר). אם תחפשו פה את מורקמי הסופר אתם עשויים להתאכזב, אבל אם תחפשו מרתוניסט שגם יודע לכתוב תמצאו הרבה תובנות מעניינות. הסופר היפני, שהפרוזה שלו מערבת ריאליזם עם פנטזיה בעזרת דמיון מבריק וייחודי, כותב בפתיחות ובישירות על אהבת הריצה שלו, על השילוב בין ריצה לכתיבה, ועל עוד המון התלבטויות ומחשבות המשותפות לרצים רבים. בין לבין אפשר למצוא המון עצות קטנות ומועילות ובעיקר השראה ועידוד.
אחד הספרים הטובים ביותר על ריצה, בוודאי ממה שתורגם לעבר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה?
אני בדר״כ לא מדבר בכלל כי אני עסוק בלזכור איך לנשום. מורקאמי, בניגוד אליי, בכושר מעולה. הוא רץ כבר שנים טובות, כל יום, וגם כשהוא מפספס יום אחד - זה קורה, רק אם הוא ממש חולה
אני תמיד מקנא באנשים האלה, ״שנדבקו בחיידק הריצה/ שחיה/ שקר כלשהו ״, שבאמת נהנים לעשות ספורט. יש מקום מיוחד בחיים שלהם לפעילות גופנית שעושה רק טוב לגוף ולמצב הרוח. אני עדיין לא מצאתי את שלי, והאמת, אני בספק אם קיימת כזו.
אני לא יודע אם הייתי משקיע זמן קריאה על ספר שעוסק בריצה אם זה לא היה מורקאמי. הייתה לי תחושה שגם אם מדובר בפעולה שגורמת לי קוצר נשימה רק ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני זמן לא רב, ראיתי סרט תיעודי על הרוקי מורקמי רץ המרתון, הוא נראה בו גומע מרחקים לאורכו של כביש אספלט שהבליט את בדידותו ואת סגנון ריצתו שהיה בו שילוב של הרמוניה ועוצמה. סברתי שמי שרץ יפה ונחוש והוא גם סופר מצליח לבטח יודע לומר מספר דברים מעניינים וחכמים על ריצה ועליו כרץ. ולכן כשראיתי את ספרו רכשתי אותו מיד ללא כל התלבטות למרות המחיר המלא ועל אף העובדה שקודם לכן לא קראתי ספרים של מרקומי, מה שמאפשר לי לשפוט את כתיבתו אך ורק דרך נקודת מבטי כרץ.
הספר התגלה מבחינתי כשעמום אחד גדול החל מהעמוד הראשון, אך המשכתי לקרוא, נתתי למורקמי סיכוי, בשלב השלישי כב... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ספר שונה מספריו הקודמים שקראתי. מה שבטוח שאחרי שסיימתי לקרוא את הספר לא התחלתי להקיף את המתחם בניינים בו אני מתגוררת.
זהו ספר אישי ואוטוביוגרפי על הסופר שכידוע הינו אצן למרחקים ארוכים ומשתתף במרתונים ברחבי העולם. לדעתי הספר הנוכחי מיועד אך ורק לקהל מעריציו שקראו את ספריו הקודמים ולא כל אחד ייהנה מהספר למרות שאני אהבתי אותו.
מהי המנטרה שהאצנים משננים בראשם בזמן המרוץ כדי לדרבן את עצמם... "הכאב הוא בלתי נמנע והסבל נתון לבחירתך" (עמוד 6)
ציטוט אחר מתוך הספר בעמוד 7 שאהבתי וכמה נכון: "אוי, קשה לי. אני לא יכול יותר," זה שקשה לך הוא עובדה בלתי נמנעת, אבל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה. לפני שהתחלתי לקרוא דמיינתי ספר טרחני למרות כשרונו העצום של מורקמי כסופר. ספר על ריצה? מי יכול לכתוב ספר כזה שיהיה מעניין גם לאנשים שלא מתעסקים כל כך בריצה (ובכלל שלא לדבר על מרתונים), כמוני?
לא רק שמורקמי יכול, הוא גם מצליח לרגש בספר זה. בנימה אישית כותב מורקמי על אהבתו לריצה ואהבתו לכתיבה, ומצליח לחבר ביניהם לבין אופיו באופן מסקרן. מורקמי כתב את הספר בסגנון של אסוציאציות חופשיות פחות או יותר, נראה שהוא לא ערך יותר מדי את הטקסט ואנחנו מקבלים טקסט שמעלה את הסתירות באישיותו (כפי שהוא מעיד על עצמו שהוא איש מלא סתירות), טקסט אמיץ, בשל וספונטאני.
י... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני שונאת ספורט.
מבחינתי ספורט הוא חסר תועלת אם אין לו מטרה. ריצה לצורך העניין צריכה להעשות לשם בריחה (או לתפוס אוטובוס...)
כשהתחלתי לרוץ זה היה מהסיבה הזו- לברוח.
אחרי מחלה ובית חולים הגוף לא התאושש המר. בן זוג שהפרעתי לו בחייו זרק אותי וגם הנפש לא נרגעה.
חוסר שינה וחולשה.הציעו לי לרוץ כדי לחזק את המערכת החיסונית ולרוקן את המחשבות שפוקדות אותי בלילה בריצה יומית.
הפסקתי כשהכלבה עברה תאונה והוגבלה להליכות.
את הספר הזה הרמתי עם חששות. מצד אחד- הסופר. ספריו האחרונים לא הפילו אותי. אבל זה ספר ישן.
מצד שני - עכשיו השותפה לריצה החלימה ויכולה להצטרף ושקלת... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כאשר אישתי הביאה לי את הספר לאחר שקראה אותו אמרה לי "כאילו שאתה כתבת את הספר". אכן מורקמי מיטיב לתאר את הרגשתם של ספורטאי סיבולת, רצי מרתון וטריאתלטים, בעיקר של אילה המכורים מחד ואינם מקצועיים מאידך. אין זה רומן מעמיק אך לחובבי ענפי הספורט בהם נהנים הספורטאים מן הסבל זה ספר מרתק המבטא בצורה מושלמת את המחשבות החולפות בראשינו. אחרי הקריאה מה שאתה רוצה זה לאסוף את השירים המוזכרים בספר ולצאת לריצה ממושכת.
אהבתי ומיד חיפשתי ספר נוסף של מורקמי.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר קליל וקצר, אולם בעבור מי שמתאמן בריצות ארוכות הוא יכול להיות לעיתים מעט מעצבן. אם שמים את זה בצד הקריאה היא מהנה ולא דורשת מחשבה רבה.
בעבור אדם שאינו רץ או מתאמן כלל הספר יכול לעזור לשכנע להתאמן, אבל אם זה מה אתם מחפשים יש ספרים יותר טובים זה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני מנסה להבין מה גרם לי להתגעגע, ולבסוף לקנות את הספר, שנה אחרי שסיימתי לקרא אותו. התחלתי לקרא את הספר בחנות של צומת ספרים בדיזנגוף סנטר, בזמן המתנה לסרט בקולנוע לב.המשכתי בהמתנה לסרט הבא, וסיימתי, כששאלתי מחברה לקבוצת הרכיבה באופני כביש, את הספר. לכאורה ספר קליל.
כששבתי וקראתי בו,נדמה היה לי כי , מצאתי את התשובה: הספר מחזק אותי בזמן ריצות של 10 ק"מ, לעיתים גורם לי לחייך ביני לבין עצמי בזמן הריצה, תמיד מזכיר לי שאני עושה את הדבר הנכון, ובעיקר נותן לי את המתנה המופלאה של - לא להרגיש לבד.כשצריך חיזוקים – אפשר לפתוח ולקרא מכל עמוד – ותוך דקות הגוף קורא לך ל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד. אין ספק שהסופר הוא בעל כשרון כתיבה יחודי, ולכתוב ספר על הנושא של ריצה היא משימה מאוד מסוכנת כי יכול לצאת ספר ממש משעמם ופתטי אבל הסופר עמד במשימה בכבוד רב.
אל תצפו לאיזה ספר מדהים או כתוב בצורה ספרותית יוצאת דופן, גם הסופר לא מתייחס לזה ככה, אבל בהחלט ספר מהנה לקריאה שמעביר לך כמה שעות בצורה נעימה.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מכל רגע, לאורך כל הקילומטרים שרצנו יחד.(ואני בכלל לא אוהבת לרוץ).נדמה לי שההנאה שאובה בעיקר מעניין רב בסופר הנפלא הזה, ומהרצון להכיר את עולמו, תפיסותיו ומחשבותיו.ובאמת גיליתי אדם מיוחד ושונה (כמו ספריו).
לגבי סגנון הכתיבה- הטקסטים מאד פשוטים (כמו בהרבה מספריו) מה שנותן הרגשה שבעצם אנחנו יושבים יחד בשיחת חברים והוא פשוט מספר את סיפורו.
מעניין אם מישהו שאינו מכיר את ספריו אוהב את הספר.
מבחינתי בכל מקרה- ספר מומלץ. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
והרי הציטוטים ועיקרם תחילה:
עמוד 21: "... שמטבעי אני אדם שאוהב להיות בגפו. בעצם, אם לדבר ביתר דיוק, אני מטבעי אדם שאינו סובל כל-כך שהוא עם עצמו. גם כשאני רץ שעה או שעתיים מדי יום מבלי לדבר עם איש, וגם אם אני יושב אל השולחן ארבע או חמש שעות וכותב, אינני מרגיש שהדבר קשה לי, או שאני משתעמם".
עמוד 23: "כשאני רץ אני פשוט רץ. עקרונית אני רץ בתוך ריק. אם לומר זאת במהופך, אולי עלי לומר שאני רץ כדי להשיג ריק".
עמוד 157: "כי הרי לא התחלתי לרוץ בדרכים כי נתבקשתי על ידי מישהו: "האם אתה מוכן להיות אצן?", בדיוק שלא התחלתי לכתוב ספרים מפני שמישהו ביקש ממני להיות סופר. יום אחד, לפ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קטן ומעניין. נותן הצצה לעולם הריצה דרך עיניו של הסופר/אצן. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הצצה נדירה לחייו של הסופר האהוב מלך הדמיון והפנטזיה. ולא רק הצצה לחייו אלא שהכל סובב סביב ריצה, שחיה ואופניים. זהו כיף נדיר למצוא תיאור כ"כ נכון מדוייק ואמיתי של העולם הסיזיפי של הריצה והתריאטלון. מומלץ בחום לכל אוהבי ספריו של מורקמי ולכל אוהבי הספורט הלא מקצועי, אותו ספורט שעושים אנשים "מיושבים" שמוצאים את עצמם רצים עשרות ק"מ שוחים מאות מטרים ומדוושים מאות ק"מ וכל זה להנאתם.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד נותן הצצה לחייו של הסופר. כוח הרצון שלו נורא חזק והוא לא מוותר לעצמו ובזכות זה הוא מצליח לרוץ אפילו אולטרה מרתון. הספר מומלץ כספר טיסה או כספר קיץ.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
