ביקורות ספרים על הספר אהבת שאול - ספריה לעם #441
|
#
כמה פעמים חשבתי לנטוש את הספר, הראשון של הסופר שאני קוראת. מה שהציק לי במיוחד היה הסטיריאוטיפים. אמא של מפקדו בצבא של הגיבור. שמה רומיה, כמובן. היא "פותחת" שולחן מלא מטעמים תימניים, פניה נוהרים כשבנה ופקודו אוכלים לתיאבון את האוכל שהכינה (סחוג, חילבה, קובנה, ג'חנון...) העברית שלה עילגת, אם כי זו של ילדיה רהוטה לגמרי... בחייך, עמיר.
התעקשתי להמשיך לקרוא בזכות הביקורות הטובות על ספרי הסופר. קראתי בלי התלהבות, עד הסוף ושמחתי בשהסתיים.
הגיבור, שאול בן-אדון, מספר בגוף ראשון את מה שקרה לו. הסיפור משובץ במין סלנג (לא) אותנטי, והרגיש לי מאומץ במקרה הטוב ומזויי... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לפני חודשים רבים, כאשר התחלתי בקריאת הספר. הנחתי אותו והחזרתיו אל הספרייה כלעומת שבא.
דבר מה בו לא משך אותי, לא הצלחתי לעבור את מכסת העמודים הראשונה. עם זאת, הרגשתי שאחזור אליו ביום מן הימים והתחושה תהיה שונה בתכלית.
היום הזה הגיע. כל מחשבותיי הראשוניות, הבוסריות אודות הספר, התפוגגו בערפל השיממון והותירו אותי הלומה. הלומה מכאב ותדהמה.
כמה שספר יכול לנגוע באדם. לעורר בו תנודות רגשיות שונות- משמחה ועד דכדוך ואפילו כעס. מנעד רחב של רגשות הספר הזה עורר בי.
אחטא אם אומר שהעמודים הראשונים היו קלים לי. תיאורי מין פרטניים שאינם אופפים לאלי עמיר גדשו אותו. ת... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהתחלתי לקרוא על שאול בר אדון ה-"סמ"ך טי"ת"(ספרדי טהור!) היה לי נחמד.
אפילו הזדהיתי עם הציטוט:
"הפליטים המהגרים, שקוראים להם עולים חדשים,
מלאים אמביציה של מהגרים ואצה להם הדרך להגיע למרום הסולם.
רק תלונות וטענות על קיפוח יש להם, כל מה שנותנים להם עדיין לא די להם.
יש מי שמתקבלים לאוניברסיטה בלי בעיות, ואני יוצא השירות במודיעין קרבי,
עדיין לא מכשיר אותי די להתקבל לאוניברסיטה בעיר מולדתי"
(הספר נכתב בשנת 1998, ואני תוהה מה השתנה מתמול שלשום?!
גם היום קיים הקיפוח כלפי יוצאי צבא, מלח הארץ של מדינת ישראל!)
ואז ...אני לא יודעת אם זאת דרך הכתיבה, או הגיבובים הפ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא לכל אחד מזדמנת בחיים אהבה סוחפת ומרגשת עם בחורה כל כך נוכחת , אותנטית ויצרית . הזמן- תחילת שנות ה- 50 ,המקום- ירושלים .הוא שאול בר אדון ,בחור בתחילת שנות ה- 20 לחייו ,דור שביעי למשפחה ירושלמית , סטודנט וחייל מילואים קרבי. היא- חיה מתל אביב , בת לניצולי שואה . יחד חווים אהבה מהאגדות (אזהרה..- כולל תיאורים ארוטיים מפורטים ...).30 שנה אחרי האהבה שנגדעה , הוא כבר גבר בן 52 , רווק , חי בארה"ב , איש עסקים עשיר -חלוץ הייטק ,אבל כאב האהבה שהכזיבה , מבעבע .שאול חוזר מידי פעם לארץ, אם זה למילואים במלחמת ששת הימים או מלחמת יום הכיפורים או אזכרות ופעם אחר פעם כמעט מצטלבות דרכ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין ומרתק.
קראתי אותו לפני מספר שנים ולכן אני לא זוכרת לפרטי פרטים.
מודה, בהתחלה לא התחברתי. אבל לאחר כמה פרקים התחברתי ולא הפסקתי לקרוא, הסיפור הוא על שנות החמישים במדינת ישראל, הסופר מספר על אביו, ועל המשפחות שהיו מעריצות את בגין באותה תקופה, הקושי והעצבות שבגין נפטר, בנוסף מספר על הצבא, על ההתמודדות עם ניצולי שואה. על האהבה שפגשה אותו בהפתעה, שברון לב, לימודים, התקדמות. מעניין ומרגש ביחד. ממליצה מאוד!!!!!. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה מקום או ערך יהיה לעוד ביקורת (אחרי רבות) על ספר ותיק (1998) לסופר משובח ומוערך.
הרי את כל ספריו קראתי לפני זמן רב (ואהבתי) ואת חלקם אף יותר מפעם אחת - בגללי יותר מבגללו,
ומסיבה לא ברורה - אהבת שאול - נמצא על המדף כבר שנים ורק עכשיו נפתח ונקרא
והביא עמו (בשבילי) אכזבה, ואולי כאן הערך או המקום לעוד ביקורת -
הסיפור הזה כמו סיפוריו הקודמים - מעניין, נצמד להיסטוריית תקומת המדינה וטוב מאוד. הסגנון - אלי עמירי אהוב, דמויות נהדרות כל אלת בדרכה - אלא מה?
הספר גדוש בהמון המוני המונים של פרטים ופירוט שלפעמים לא רק שלא מוסיפים כי אם גורעים בהיותם מיותרים, משעממים א... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים היותר טובים שקראתי.
אני חייב להודות שהופתעתי מאד מתחילת הספר. אלי עמיר, הסופר הרציני, השקול, כותב רומן על גבול הארוטיקה? שלא לומר יותר מזה... אבל שפתו העשירה מצליחה לחפות גם על התיאורים הפלסטיים ולהפוך אותם כמעט לשירה.
אבל ככל שמתקדמים בסיפור ובספר, נפתחים לסיפור מעשה מאד "ישראלי". וכמו בהרבה מפניני הספרות הישראלית - הסיפור אינו כתוב "סתם". הוא נושא בחובו מסרים פוליטיים - הגיבור הוא ס"ט, אבל אינו גזעני או פגוע. הוא משרת ב"פלוגת השחורים" אבל זהו שם כבוד ליחידת איכות צה"לית ולא שם גנאי. הוא יורד מהארץ אבל בא לשרת במילואים ומשתתף ונפצע במלחמה.
וכ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתוב היטב, כמיטב המסורת של אלי עמיר. על אף שאינו בן העדה הספרדית, הוא מיטיב להיכנס לדמותו של שאול הס"ט ולחולל קסמים... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
החלק הראשון של הספר - גיבוב של גסויות חסרות משמעות לעלילה, לדמויות או לדינמיקה ביניהן.
החלק השני - גיבוב של שמאלנות עם קורטוב כפירה.
סיפור ה"אהבה" לא שכנע אותי כלל. חוץ מלהזד%$# כמו בהמות, לא ניכר שום קשר רגשי עמוק (או קשר רגשי כלשהו) בין שאול וחיה. אם זו אהבה בעיניי אלי עמיר, אני קצת מרחמת עליו...
ספר בינוני ומטה לטעמי. לא נהנתי ממנו כמעט כלל, קראתי אך ורק כדי לסיים, להעיף אותו מהמדף שלי ולעבור לספר הבא.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יכולתי לבקש ספר יותר טוב מזה...פשוט לא יכולתי...
יש פה כול מה שאני רוצה כול מה שאני אוהבת ומצפה מספר טוב ומוצלח כזה שנשאר איתך בלב
וידוי קטן:יש לי חולשה לספרים ישראליים וסופרים ישראליים בייחוד לרומנים היסטורים הקשורים לעבר שלנו של ארץ ישראל ומדינת ישראל
אבל אין ספק שהספר הזה ענה על כול הציפיות שלי:
לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו-[באנגלית זה נשמע טוב יותר] כאן זה בהחלט בכוונה הפוכה הכריכה היא ללא ספק אחת היפות שיצא לי לאות מושכת את העין מרשימה צבעונית מאוד ומתאימה היטב לרוח הספר
גיבור מרכזי ואמיתי-שאול בר אדון גיבור הספר בחור ירושלמי דור שביעי בארץ ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היה לי חבר בעבר הרחוק, סמך טית (ספרדי טהור לפי מילון הסלנג. יהודים שחיו בארץ ישראל מאות שנים). ממוצא עירקי היה. ירושלמי.
דרכו הכרתי את ״התרבות הירושלמית״ את המאכלים, מחנה יהודה,את היהדות וחיי המשפחה של הזמן ההוא, הרחוק, של שנות קום המדינה.
הוא הכיר לי את רחובותיה של ירושלים, את מקומות המחבוא שילידי העיר מכירים.
אלי עמיר החזיר אותי לירושלים של אז... לחיים בארץ ישראל של שנות ה 60-70.
אל הציונות ואל אהבת הארץ ללא מרכאות וללא אירוניה.
התרגשתי לא פעם אחת. התרגשתי מהאהבה הצעירה והתמימה. התרגשתי מהכבוד והאהבה שרכשו לארץ ישראל הצעירה. התרגשתי מהיחס והכבוד שנ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שנים לפני הערצתי הרבה לסטאלונה, עמוס השרירים ועצוב המבט.
עוד הרבה לפני שנתקלתי בעטיפת התקליט השרוט "לילה של יום מפרך" אצל סבי וסבתי ולא מעט חודשים אחרי כן פרצה התאהבותי הנואשת בקולו הבוטח של לנון,
קשוח ומרגש כאחד.
לפני שקלטתי בכלל שיש קשר בין הורמונים להתאהבות, קיים היה בתודעתי שאול, המלך התנכ"י.
למדנו עליו בבי"ס עפ"י האמצעים המוגבלים דאז: ספר תנ"ך אחד, חוברת עבודה ומורה שאהבה מאוד את המקצוע ולכן החדירה גם בי את אהבת התורה.
כשהייתי מגיעה הביתה ומכינה את השיעורים: מי אמר למי והשלמת משפטים, הייתי פותחת את "הגוגל" של התנ"ך :ספר כבד ובו ציורי תחריטים של ג... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אלי עמיר בכתיבתו הקולחת, הטיב לכתוב ולגעת בנושאים מגוונים , כך שכל קורא יכול להתחבר לרומן זה:
עדתיות, פוליטיקה, אידיאולוגיה, דת ומדינה, שואה, המרת דת, מלחמות ישראל, כיבוש והפליטים הפלשתינאים.
הוא אינו מסתיר את השקפת עולמו, אותה הוא מביע בלי להטיף מוסר או לעקוץ את הצד השני. בדרך זו, הוא בעצם מבקש להגיע לנבכי הנפש של הקורא ולפתוח פתח להידברות או לפחות להבנה במידה וקיימים פערים אידיאולוגיים.
"יש בינינו אישים,אמר שיקה, שמאחזים עיניים ומדברים על אחדות ישראל, והם מקווים שלא נבין, ושמא הם עצמם באמת לא מבינים, שבעם ישראל חי ותוסס אחדות ישראל במובנה הטוב מכיל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בינתיים ערכה אמו את השולחן וסידרה צלחות וצלוחיות של סלט וסְחוּג וחילבּה וג'חנוּן, ופיתות ריחניות, וכיכר של לחם אחיד, בְצוּעה בידיים, ומזלגות וכפות לא מתאימים, אבל לא סכינים – אולי לא רגילים להשתמש בסכין פה. בקערות גדולות הגישה רוּמיה נתחי עוף בכּוּרכּוּם ופפריקה, אורז בעגבניות ואפונה, וירקות ממולאים. 'תשתו כוסית ערק לכבוד השמחה?' שאלה רוּמיה, ואַבְשִי לבש שמץ מפני המפקד שלו ואמר בנחת אבל בתוקף: 'לא, ימא, צריך עוד לנסוע ולעבוד היום.' בידיים אחזנו את העוף המהביל וטרפנו בכל התיאבון של בחורים צעירים שעובדים קשה בצבא. באותה שעה לא העליתי על דעתי שאַבְשִי ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת היא שהספר הוא רק טיפה יותר מבינוני. יש לו קטעים מעניינים מאוד אבל איפשהו לקראת הסוף התחלתי לאבד עניין, עד שחוזרים לדבר על מותו של ... וזה נהיה קצת יותר מעניין. אבל בכללי לאחר הרגשות העזים שיש בתחילת הספר אתה בהחלט מרגיש שהספר כמו הגיבור נתקע ולא מתקדם לשומקום...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא בדיוק חובב רומנים, אלא יותר חובב מתח, אבל אלי עמיר, עוד מימי תרנגול כפרות, יודע איך לרגש אותי גם בספרי עם עובד שכאלו.
הספר שלפנינו הוא הרבה יותר מרומן, הוא מספר על החיים. על המציאות במדינת ישראל. על עצמנו. אי אפשר שלא להתחבר אליו. כמו ברוב הסיפורים של אלי עמיר, הוא לוקח דמות, במקרה שלנו בחור "ספרדי טהור" מירושלים בשם שאול בר אדון, ומתחבר לתוכה על ידי כך שמביא לנו את כל ההתרחשות מנקודת מבטה של הדמות.
הספר מגלגל את חייו של שאול בר אדון מהשנים הראשונות של המדינה ועד לשנות ה90. החלק הקשה בסיפור הוא הקפיצה שהוא מבצע מזכרון לזכרון ועל ידי כך מתקופה לתק... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה קראתי אחרי מפריח היונים רחב היריעה. מפריח היונים מספר את סיפורה של יהדות עירק טרם עלייתה ארצה והתרסקות חלומה.
אהבת שאול, לעומת זאת, הוא סיפורו של המספר, סיפור ארוך של אהבה מוחמצת על רקע המאורעות המתרחשים במדינה.
אין בספר שיאים משברי עצמות. המתח העלילתי נשמר לכל אורך הסיפור ואין ספק שיש כאן סיפור מקסים כפי שרק אדם מקסים כאלי אמיר יודע לטוות.
בשונה ממפריח היונים ותרנגול כפרות, לא מדובר כאן בשבר של עדה. מדובר בשבר של אהבה, דבר היכול לקרות בכל מקום ולא משנה באיזו עדה, אבל בכל זאת הוכנס כאן קמצוץ (ואיזה קמצוץ) של הבעייתיות העדתית המרכיבה את הפ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סבא שלי שעלה לארץ מבוכרה (אוזבקיסטן של היום) בגיל שבע עשרה – בתחילת המאה העשרים – ונפטר בשיבה טובה בגיל תשעים ושש – לפני חמש שנים - סיפר על האפליה בקבלת עבודה. בלשכת העבודה, שנוהלה באותם ימים על ידי המקורבים לצלחת, העבודה, שלא היתה בשפע חולקה, קודם כל לאלה ששם משפחתם הסתיים ב- ביץ או ברג. לאלה שצבע עורם היה כהה יותר היה קשה יותר להשיג עבודה. אני זוכרת שאמרתי לו ממרומי גילי הצעיר שזה ממש לא יתכן ונראה לי, אפילו – איזו יוהרה מצדי – שדמיונו ה- מזרחי – מתעתע בו. האומנם?
לקראת סוף שנות השבעים לחברתי הטובה בתיכון סוף, סוף היה חבר. היא קטנטונת עם שיער זהוב וכ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמיטב הסגנון ועושר השפה של אלי עמיר, חברות בן חברים לצבא ביחידה קרבית קטנה והמשך החברות לאחר השחרור, יחסי גברים נשים,על רקע משפט איכמן.הבחור ס"ט(ספרדי טהור)דור שביעי מתאהב בבחורה ניצולת שואה,ההורים הפולנים שמחים שיש לה חבר טייס מבוסס כלכלית ולא כל כך חשוב שהיא לא אוהבת אותו,
מה קורה כאשר היא מודיעה להם שהיא ביטלה את הנישואין?
התקופה משתרעת לאורך המלחמות המלוות את ישראל וכמו תמיד יחסי ישראל והפלסטינים כי איך אפשר בלי?
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מעולה.שילוב של דמויות ארצישראליות עעם ילידי הארץ,עם בעיותיהם הקשות, והשפעתן ההדדית , זה על זה. כור היתוך ישראלי מושלם.עדין ומענין.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מצוין!! לא כלככך אהבתי את הכניסה לחיי המין של הזוג, והתיאור הססגוני, אבל מי שזה מפריע לו ויכול לדלג, אין כל ספק שהספר שווה את זה.
החוויה הירושלמית, דור שני לשואה למול הסמך טטים, המשכיות הדורות, חברות מהצבא... נדמה לי שבנערותי אפילו כתבתי על זה שיר... הבפר שהשאיר עלי רושם חזק, ובמילה אחת - מומלץ!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מצוין. סופר כלבבי. במידה וצריך לבחור אז "יסמין" הרבה יותר חזק וטוב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אהבת שאול אכן השאיר בי רושם עז אולי אהבתי לארץ כצברית על כל המישתמע ואופיי הרומנטי גרם להיזדהות עם הכאב שבאהבה אולי מתוך הכרותי את בית בירם ואולי אהבתי לסיגנון הכתיבה העממי של אלי עמיר ולכן ספר זה נימצא ברשותי כבר מספר שנים ואני קוראת אותו שוב כאילו וזאת הפעם הראשונה אהבתי ואוהבת מאוד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אם נוציא את השטויות השמאלניות והגבבת הפוליטית אזי הסיפור על אהבת ישראל והמולדת והאישה עושה לך משהו חזק משהו שנחרט לך ונראה שלא יעזוב לנצח.
ממליץ.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני אוהב את כתיבתו וספריו של אלי עמיר.אהבתי גם את הספר הזה את גיבוריו.הן הלוחמים הצברים וותקי הארץ והן
את העולים החדשים ניצולי השואה שתמיד אני מצדיע להם על סיבלם כאבם ושרידותם.למרות שידוע שאלי עמיר לא מחסידיו של הליכוד ומנחם בגין .אלי מצייר את דמותו באביקטיביות ראויה לצייון.הספר מביא לנו סקירה היסטורית של מדינת ישראל ברשאית צמיחתה ומרענן את זיכרוננו במאבק לעצם קיומה. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
