ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 באוקטובר, 2011
ע"י Segmany
ע"י Segmany
אני לא בדיוק חובב רומנים, אלא יותר חובב מתח, אבל אלי עמיר, עוד מימי תרנגול כפרות, יודע איך לרגש אותי גם בספרי עם עובד שכאלו.
הספר שלפנינו הוא הרבה יותר מרומן, הוא מספר על החיים. על המציאות במדינת ישראל. על עצמנו. אי אפשר שלא להתחבר אליו. כמו ברוב הסיפורים של אלי עמיר, הוא לוקח דמות, במקרה שלנו בחור "ספרדי טהור" מירושלים בשם שאול בר אדון, ומתחבר לתוכה על ידי כך שמביא לנו את כל ההתרחשות מנקודת מבטה של הדמות.
הספר מגלגל את חייו של שאול בר אדון מהשנים הראשונות של המדינה ועד לשנות ה90. החלק הקשה בסיפור הוא הקפיצה שהוא מבצע מזכרון לזכרון ועל ידי כך מתקופה לתקופה. זה מאוד בלבל אותי בהתחלה עד שהתרגלתי לעניין. עוד דבר שלא פשוט בספר הוא להבין לפעמים את הקשר בין סוף הפרק הקודם לפרק החדש. לפעמים הקפיצה היא כל כך משמעותית, עד שאתה לא בטוח אם זה המשך או משהו אחר לגמרי.
הספר, לטעמי מחולק ל-4 חלקים עיקריים. החלק הראשון הוא ההקדמה שבו הסופר מתחיל לבנות את הדמויות שיגלגלו את הסיפור בהמשך - לטעמי זה החלק הקשה והפחות מעניין. החלק השני הוא החלק הרומנטי - התיאורים האירוטיים של הסופר עמיר לא יבישו ירחון של הפלייבוי ואז מגיע החלק השלישי שבו מתחיל השיברון ותפנית כואבת ולבסוף החלק הרביעי שבו הכאב מתגבר.
זהו סיפור על אהבה ולא רק בין גבר לאישה, אהבה שנכזבת בגלל פוליטיקה פנימית ובגלל אירועים במדינה. זה סיפור על אירועים לא שיגרתיים בחיים שלוקחים אותך לפעמים למקומות שלא ציפית להיות בהם ועל הבדידות שכל הכסף בעולם לא יכול למנוע. זה סיפור על התרבות הישראלית, על הזהות ועל האחווה - ובקיצור, סיפור על הארצישראלי המצוי.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
