ביקורות ספרים על הספר המחברת הגדולה - התאומים #1
|
קראתי את הספר בכמה שעות, אי אפשר להפסיק.
סיפור על תאומים בימי מלחהע השניה, בכפר קטן ליד הגבול, שאמם משאירה אותם אצל סבתא כי בעיר הגדולה כבר לא בטוח.
הסיפור מסופר ע"י התאומים בגוף ראשון, פרקים קצרים שהולכים והופכים מזעזעים יותר ויותר.
תחילה הם מתרגלים דברים פיזיים קשים להקל את מצב המלחמה, למשל- כמה זמן יוכלו להחזיק בלי אוכל, התרגלות לכאב פיזי ועוד.
הסיפורים הופכים להיות יותר ויותר קשים, ככל שהם מתרחקים רגשית מהסיטואציה.
*** אזהרה- בספר יש סצינות סקס קשות וכן מוות גרפי לא קל.
ספר שמשאיר אותנו עם הרבה מחשבות על טבע האדם וכמה אכזר צריך להיות כדי לשרוד.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
עם הספרים הקלאסיים אני תמיד מחכה. אני ממתינה שאתבשל קצת על אש קטנה. כמו ארוחה דשנה שמחכה לקניבלים.
שמים במים פושרים, מוסיפים תבלינים ורטבים וממתינים אולי יממה.
כמו חמין, כמו ג׳חנון וביצים חומות.
אחרי ההכנות המרובות, מתקבל תבשיל יוצא מן הכלל ואפשר ללקק את האצבעות אבל לעיתים זה לא מצליח ומשהו משתבש, התהליך מתפקשש ואז יוצא שאני מתאכזבת.
כך קרה לי עם קריאת ״המחברת הגדולה״. מה לא אמרו על היצירה הזאת? מופלאה, גדולה מהחיים, נבלעת בשקיקה, מזעזעת, מחרידה.
מצאתי את הספר מיותם על ספסל דיזינגופי בביקורי האחרון בארץ ולא חשבתי פעמיים: לקחתי אותו, שמתי במזוודה וע... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שש מאות ושלושים שנה בערך קראתי את הדבר הזה, וכבר אז היה הוא חזק. חזק מאד היה הוא. חזק היה הוא. מאד חזק היה. וכן הלאה וכן הלאה, והעברתיו לאחותי שתקרא, היא היתה אז אמא צעירה, (היום היא סבתא צעירה, צהלולים־צהלולות) הילדות היו קטנות, היתה שעת ערב, וצריך להאכיל ולרחוץ ולהלביש ולהשכיב, והיא, כך לפי עדותה, לא יכולה היתה להניח לספר, יושבת לה בסלון הבית, פולטת מפיה הברות לא ברורות (וואי וואי וכאלה), ולא מסוגלת להפסיק לקרוא. מזל שבעלה היה בבית, ועשה את כל המתבקש. אחר כך היא העבירה לו, והיא מספרת שכאשר הגיע לסוף, הוא פשוט צרח.
אז כן, זה מה שהוא עושה, הספרון התמים לכא... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין שלוקח את הקורא למסע הזוי של אחים תאומים
בזמן המלחמה.מרגש מרתק ומעניין מכמה היבטים. ממליצה עליו בחום... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש כאלו שצחקו עליי שללכת לראות את ההצגה "המחברת הגדולה" בשפה הרוסית בפסטיבל תאטראות של הקאמרי זו סטייה. ואני צחקתי בקול חזרה. והלכתי בכל זאת.
אם זו סטייה, אז ללא ספק אני גאה בה.
הצפייה הייתה כה מרתקת, ומה שעשה אותה לכזו עוד יותר הייתה העובדה שהיא הוצגה לא בשפת האם שלי, הרגשתי מאמץ מסוים להיות בריכוז מלא על השחקנים וגם לקרוא את הכתוביות בעברית. אבל דבר אחד בטוח, הסיפור עצמו משך אותי מאוד ולא הכרתי אותו לפניי. הבנתי כי הוא מבוסס על ספר ואז כמובן שהייתי חייבת לבדוק את העניין.
הספר הזה נקרא כמעט בנשימה אחת. הרבה זמן שלא מצאתי את עצמי פשוט קוראת וקוראת ל... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שווה קריאה עם אזהרה. זה ספר מזעזע.
יש לי פחדים מלקרוא אותו שוב, וכבר קראתי אותו שלוש פעמים.
הוא סוחף את הקורא פנימה ולמרות התיאורים הקשים, לא יכלתי להניחו מידי.
בכל פעם חששתי שוב לקרוא אותו.
הוא כל כך מזעזע שתיאורים על דמותה של "שפת ארנבת" (אם אני עוד זוכרת נכון), ומחשבותיהם של התאומים עולים לי בראש בכל פעם שאני ניתקלת בו.
כמו שאומרים אצלנו --> לא לבעלי לב חלש.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואוו איזה ספר, אני לא יודעת איך להתחיל בכלל לתאר את הספר הזה ואת מה שעבר עליי בזמן קריאתו.
הספר הזה פשוט מזעזע, מטלטל, קשה ולופת את הבטן, רוב הזמן פשוט הזדעזעתי, הצטמררתי, וברגעים מסוימים אפילו הרגשתי בחילה, לכן לדעתי מי שהוא בעל לב חלש שלא יקרא את הספר הזה. שיחסוך ממנו את הזוועות.
כמה כאב, עצב ואובדן יש בספר הזה, אובדן החיים, אובדן האהבה, אובדן צלם האנוש ואובדן הלב.
הספר מספר על שני אחים תאומים בני 11, בזמן מלחמה כנראה באירופה (לא כתוב במפורש), שאמא שלהם משאירה אותם אצל הסבתא בעיירה קטנה רחוק מההפצצות בעיר הגדולה עד יעבור זעם.
הסבתא אישה קשת יום ומריר... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בנשימה אחת, ומיד אחר כך גם את הביקורות. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר, אבל ספר כזה אתה מסיים ומרגיש צורך לעשות משהו, כל דבר. והנה אני מוצא את עצמי כותב... מוסיף עוד כמה מילים מתפעלות על עוצמת התחושות שמתעוררות בך בקריאה כל כך מהירה וקצרה. זה מעניין איך ספר שמתאר תרגילים ב"מחיקת רגש", מחיקת הזהות ובחוסר אנושיות, מחבר אותך לנקודה כל כך רגשית ואנושית. אני מנסה להבין מה אני חש כרגע- סלידה, בחילה, אימה, דאגה, רחמים. כנראה איזשהו מיקס של כל אלה. עם הרבה מאוד פחד- פחד על כך שבין כל התחושות שאני חש אינני יכול לחשוב שמדובר באיזה סיפור בדיה, שמדובר במ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני רואה ומבינה את ערכו של הספר. העיוות וההשחתה שעוברת נפשם של הילדים בנסיבות המחרידות של מלחמת העולם השניה והשואה. ויש בזה שיקוף לניוול ולניוון של האנושות בכללותה בזמן זה. ודווקא השפה המנוכרת וההתכחשות לרגש - משחזרים ומשקפים את תהליך ההישרדות האיום הזה. כל זה נכון ואמת. אך אני חייבת להוסיף ולהסתייג ולהודות שהיה לי קשה להתחבר לספר רגשית, וגם הפריע לי שהמימד האלגורי גבר לעתים על הריאליסטי, וזה פוגם לטעמי. סגנון הכתיבה והתובנות הפילוסופיות שאליהם מגיעים הילדים - זה לא אמין. וחוסר אמינות גורמת לי לריחוק רגשי. השאר, התיאורים השונים של סצינות והתנהגות, ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספר המחברת הגדולה, מלחמת העולם השנייה לא מוזכרת אפילו במילה אחת. כל מה שאנחנו יודעים זה שיש מלחמה גדולה, ושיש אנשים שלוקחים אותם כמו בהמות למקום רחוק. ובאמת הסיפור מתרחש בכפר נידח, רחוק ממוראות ומאורעות המלחמה. אבל זה רק למראית עין. המלחמה מגיעה לכל מקום.
להוסיף תובנות משמעותיות על מה שכבר כתבו חברים בסימניה קשה, וגם אין צורך, פשוט קראו מה כתבו קודמי. רק אכתוב מעט על ההתרשמות שלי.
הספר הזה הוא אחת היצירות החשובות והמטרידות שנכתבו על השלכותיה של מלחמה על ילדים, ובכלל. זה סיפור כמעט מיתי על אחים תאומים, עמי ותמי אם תרצו, השם שלהם כמו של שאר הדמויות אי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי את הספר בשעה.
עכשיו יש בי ריקנות איומה.
והסוף הכל כך לא צפוי.
ולגלות שיש המשך שכולם לא ממליצים.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אזהרה- יעני ספויילר...
ספר מאלף נקודה. מאסטר פיס אמיתי.
הבעיה - וכאן מגיע היעני ספויילר- היא שהמחברת לא התאפקה וכתבה טרילוגיה.
למה? אין שום ערך לשני ספרי ההמשך ועדיף היה לו הייתה מסיימת במחברת הגדולה.
לו היה הספר הראשון נגמר כפי שהוא, היה מדובר באחת מהיצירות הספרותיות המדהימות ביותר שקראתי.
למזלי, כשקראתי את הספר לראשונה, לא הייתי מודע לכך שיש לספר הזה עוד שני ספרי המשך וכשהוא נגמר, נעתקה נשמתי.
לאחר כמה שנים כשלמדתי על ספרי ההמשך כמובן רצתי מיד לקרוא אותם. איזו אכזבה.
מכאן ולהבא, כל פעם שהמלצתי על הספר לחבר, וזה קרה די הרבה, לא סיפרתי לו שיש לספר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי היה מאמין שספר קטן ישבור מיתוס כה גדול.
מאז שהייתי קטן המסר שהחדירו לי הכי הרבה בנושא מלחמות היה העזרה לחלשים ולנזקקים, בדגש כמובן על נושא השואה. הרי העם היהודי שרד בזכותם של חסידי אומות העולם שלהם אנו חייבים המון! מאז מסר האלטרואיזם (במיוחד בזמן מלחמה) הלך והתחזק, בכל ספר/סרט שואה יגדילו ויהללו את דמותו של העוזר ,זה שהקריב את עצמו למען החלש, ובכדי לחזק את המסר החשוב של האלטרואיזם לרוב אותו חסיד אומות עולם ישרוד את המלחמה (כדי לעודד אנשים אומרים להם שהגורל עוזר לאלה שעוזרים לאחרים).
ופתאום הגיע לידי ספר שטרף את כל הקלפים.
הספר הוא מעין יומן שנכתב... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קצת הזוי.
לא מעניין מדי, לא משעמם מדי.
הקריאה גורמת לך להצטמרר מהתנהגות הדמויות הראשיות.
אם יש לכם ספר יותר טוב, תוותרו על המחברת הגדולה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מוזר ביותר. אפל, אכזרי, נטול כל רגש אנושי, ועם זאת נוגע במקומות הכי רגישים. לכאורה, אין סיבה להמשיך לקרוא כי שום דבר לא ברור, למעשה אין סיפור, והסוף הוא חידתי וקטוע בהתאם. עם זאת, הספר מהפנט ומצייר עולם הזוי, בו המלים כאילו רק נוגעות ואינן מתערבבות. ללא ספק אלגוריה לעולמנו ולתקופתנו.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שילוב של גיבור(ים) רובוטיים, תיאורים סטריליים וסביבה אנונימית מהתחתית של החבית האנושית יוצרים אווירה מהפנטת ומדהימה.
העלילה מצויינת, מתפתחת ללא הרף ולמצער גם נגמרת מהר מדי בפאנצ' מהדהד.
מוזר שלמרות מגוון הסטיות המתוארות לא הצלחתי להזדעזע, אולי בגלל כישרון הכתיבה ואולי בגלל סטנדרט האלימות הניתן לעיכול- שגדל ללא הרף.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספר קימות עוצמות רגשיות בלתי פשוטות התרגשתי מאד והיה לי קשה לחזור למציאות החיים שאחרי נראים לי חיים רקים וחלןלים אילו לא קראתי
נצבט לי הלב והנשמה זה לא פשוט סיימתי לקרוא ודמויות לא מניחות לי לחזור לשגרה אני חושבת שהייתי צריכה לחקות עם זה עוד קצת
להגיד את האמת התבגרתי בכמה שנים אני מבולבלת עם ערפל בעיניים ובראש
אבל זה היה כדאי כי לקרא זו לא רק חוויה מיוחדת אלא גם חובה... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את כל הטרילוגיה קראתי במהלך שמירה בבסיס בלילה אחד...לפני איזה 7 שנים....אני זוכרת איזה בעיטה קיבלתי מהסיפור הזה ועד היום לא יצא לי לחזור לקרוא אותו שוב למרות שאני ינסה לעשות את כל המאמצים להשיג את הספרים ולקרוא שוב הפעם לא במדים אלא בפיג'מה נוחה על הספה שלי!!!!
מה שזכור לי שאגוטה פשוט הצליחה להעביר את התחושה הקשה והמרה דרך המילים שלה.גם שאני קוראת ביקורות על הספר שמתארות את עלילתו ותוכנו כזוועה אני מחייכת כי משום מה נידמה לי שזה בדיוק מה שאגוטה ניסתה לעשות בכתיבה החדה שלה חסרת התחנחנות פשוטה לחתוך בבשר החי....אני מניחה שאחרי שאקרא אותו שוב יהיה לי מה לכ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הראש הרגיש שהוא נפרד מהגוף -ונופל בסל הגיליוטינה, הלב הרגיש נעקר ממקומו כמנהג האצטקים והוא בחוץ מדמם. ללא ראש -ללא יכולת חשיבה מסודרת ,ללא לב-ללא יכולת נשימה רגשית נורמלית ,- הלכתי להכין כוס תה ירוק עם כפית מלאה סוכר חום שיהא לי חם ומתוק בגוף ובנשמה -כדי- להיווכח שהם קיימים ובמקומם . זה התרחש בשתיים בלילה ,אחרי קריאה בת שעתיים ברציפות לספר בין 181 עמודים ,המתחלקים לפרקים קצרים בין עמוד לשני עמודים וחצי .
באתר נכתבו על הספר 27 ביקורות : 22 מהם דרגו אותו ובצדק כ-מעולה והשאר -טוב .אולם כולם ציינו כי הנו : "מטלטל", .."אכזר בועט ולא נשכח"....."משלב מתח, הומור ופסיכול... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהירות ! חוויות הקריאה בספר מוגבלת ( ספר קצר וחבל ) .
זהירות ! מעורר מחשבה גם שבועות אחרי קריארתו.
מטלטל , עמוק , ספר חובה ומופת. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אינני בטוח איך לתאר את הספר. הוא בהחלט שונה מרוב הספרים שקראתי. זהו ספר קצר מאוד מחולק לפרקים של עמוד או שניים כתוב בשפה ספרטנית ונטולת רגש כמעט ןאם זאת מכיל כל כך הרבה ומצליח לתאר עולם ותקופה ואנשים בצורה שספרים עבי כרס ועמוסי תיאור לא מצליחים.
זה ספר שיגרום לכם לנוע באי נוחות בכיסא . הוא בוטה ואינו מתחסד או מצטדק ולרוב גם לא שופט . יש בו טוב ורוע ואפילו רוך אבל לא תמיד ממי שהיינו מצפים או איך שהיינו מצפים לראותם .
זה ספר על הישרדות ומלחמה והמוסר הנלווה אליה שאינו בדיוק המוסר שאנו מכירים.
מסופר בו על נעורים אולם בלי טיפה של תום ואולי בנעורים אין תום.... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעניין מאוד. כתוב בצורה מיוחדת ומרתקת. לא צפוי, יש הפתעה בסוף. משלב מתח, הומור ופסיכולוגיה. שווה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי את הספר הזה (מה ספר, ספרון 152 עמודים, שעה וקצת של קריאה) חשבתי על "הדו"ח של ברודק". זה מה שהוא הזכיר לי. אבל סדר הדברים הפוך: "המחברת הגדולה" יצא לאור ב 1986, 30 שנה לפני "הדו"ח של ברודק".
זוג תאומים נמסר לסבתם, אותה לא הכירו, ע"י אמם שאינה יכולה לטפל בהם בגלל המלחמה. המלחמה היא הגיבור בספר הזה: מה היא מעוללת לאנשים הנקלעים לדרכה, אכזריות, צורך לשרוד מפלצתיות וגם חמלה.
אנחנו לא יודעים בני כמה התאומים או מה שמם. הם מספרים את הסיפור בגוף שני רבים, כשהם כביכול זהות אחת הכותבת יומן. מה שאנחנו יודעים זה שהם שואבים את כוחם מעצם היותם שניים שהם אחד, שהם מחליטים ל... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כמה ימים הייתי במכירת ספרים משומשים של הספרייה ובעודי עומדת עמוסת כל טוב בתור לקופה הבחנתי שהאישה שלפני אוחזת בספר הזה כשעל פניה הבעת פנים מהוססת. ינקתי מאויר החניונים "הצח" (מיקום המכירה) קצת רוח ישראלית ופניתי לאותה אישה ועודדתי אותה שזה אכן ספר מצויין, הראשון בטרילוגיה. היא חייכה אלי ואמרה כי היא איננה מכירה את הספר וכי ברצונה לרכוש אותו עבור נכדתה בת העשר... למותר לציין שהסברתי לה שזה כנראה לא ממש מתאים.
יש מתחתי שלל המלצות שדנות בספר כך שאני לא רואה טעם להכביר במילים, אך אלו מכם שחושבים שזה ספר ילדים.. זה לא! :)
למי כן: לכל מי שאוהב ספרים שמשא... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי, ללא ספק!
מזעזע, מצמרר, מחליא ועם זאת לא הפסקתי לשנייה עד שהגעתי לסוף.
תאומים מהעיר הגדולה מועברים ע"י אימם לחיות תחת חסותה של סבתם הכפרית הפרימיטיבית, מאבדים כל קשר עם העולם שהכירו, מחשלים את עצמם והופכים למבוגרים בעל כורחם. התיאורים שלהם קצרים, ענייניים, חפים מרגשנות ולכן הם כמו בעיטה לבטן. כתיבה חסרת רחמים, קצרה וקולעת. מבחינתי, הספר הזה הוא הוכחה שלא צריך להכביר במילים כדי להגיד משהו על אנושיות שהולכת לאיבוד.
גם ברגעים האנושיים יותר בה הם מגלים אמפתיה ואכפתיות לזולת, אינטרסנטיות ולעיתים גם אכזריות מעורבים בעניי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא ברור באיזה חלק של אירופה ולא משנה באיזו מלחמה בדיוק, אבל מה שמלחמה מסוגלת לייצר כשאנשים נואשים וצריכים למסור את ילדיהם אכן מופיע בכתובים לא מעטים.
המחברת הגדולה עוסק בשני תאומים כבני 10, ילדים יפים המופיעים יום אחד על סף ביתה של סבתם, מובאים בידי אמם המופיעה משום מקום. האם מבקשת מסבתם לשמור עליהם, כשהיא מתחייבת לשלם עבורם ולדאוג למחסורם אך כבר בתחילת הספר אנו רואים שהסבתא, אישה פרימיטיבית ואכזרית, מתעללת בנערים קשות, עד שהם נאלצים להשיב מלחמה ולהגן על עצמן מן הסביבה העוינת.
הסיפור המנסה לעסוק ברוע האנושי מזווית קצת שונה. לא מהזווית החברתית. עיסו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שנותן בעיטה בבטן ואגרוף לפנים, ספר שאי אפשר להניחו מהדיים.
הספר מעורר תדהמה, בהלה, רתיעה והמון עצב.
עוצמת הסיפור במשפטים הקצרים והמינימליסטיים נטולי רגש.
אין תאורים ואין תוארים. אים שמות של מקומות או אנשים, רק כינויים. ולמרות זאת המון עומק וחוזק!
הספר קשה לקריאה ולעיכול.
המקום מתרחש בארץ לא מזוהה, ככל הנראה באירופה, אין זמן ומקום, אין גיל, הכל מעורפל, הכל בערך, בערך מוזכר גם מצעד היהודים למחנות ההשמדה.
בספר הרבה רוע, אך אין הרוע מוחלט, גם בתוך הרוע יש קורטוב של טוב.
הספר לגמרי לא קל. מי שיכול לשרוד, אז מומלץ ביותר.
ממש לא מומלץ לילדים ולצעירים שבק... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קצת כמו לקחת סם מקולקל בלי לדעת שהוא מקולקל.
מתחילים לקרוא את הספר במודע
ומהר מאוד אי אפשר להניח אותו. טורפים דפים והופ
הוא נגמר.
אחר כך תחושת החלל הזה בבטן. תדהמה, בהלה, רתיעה, עצב.
אחרי כמה ימים זה עובר.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מישהו, בשיחת חולין על ספרים, המליץ לי על הספר "המחברת הגדולה". זו הייתה אחת ההמלצות הטובות שקיבלתי ! אני לא מתכוונת "לסכם" את הספר או לכתוב מה דעתי עליו או על הסופרת - יעשו זאת המקצוענים או לחילופין, "האחורנית" של הספר. אני מבקשת לשתף את הקוראים בחווית קריאה מדהימה שאינה מתרחשת לעיתים קרובות: מדובר בעצם על טרילוגיה, שחייבים לקורא את כל השלושה וברצף - עומק ועוצמת החוויה טמונים ברציפות הקריאה ! (המחברת הגדולה, ההוכחה, השקר השלישי)
אישית, אני לא נוהגת לקרוא ספר פעמיים - חבל לי על הזמן כי יש עוד המון ספרים טובים שמחכים לי...אבל - במקרה של החלק השלישי "השקר השליש... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
לא ברור באיזה חלק של אירופה ולא משנה באיזו מלחמה בדיוק, אבל מה שמלחמה מסוגלת לייצר כשאנשים נואשים וצריכים למסור את ילדיהם אכן מופיע בכתובים לא מעטים.
המחברת הגדולה עוסק בשני תאומים כבני 10, ילדים יפים המופיעים יום אחד על סף ביתה של סבתם, מובאים בידי אמם המופיעה משום מקום. האם מבקשת מסבתם לשמור עליהם, כשהיא מתחייבת לשלם עבורם ולדאוג למחסורם. הסבתא מסרבת בתחילה ולאחר מכן מתרצה כשהיא רואה בהם כוח עבודה זול. עד כאן עוד סיפור מלחמה מיני רבים.
אבל הייחוד בעלילה אינו הקורות את הילדים מהתעללות המבוגרים, המחסור במלחמה, מוראות ההפצצות, הפחד ואי הודאות. אפי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
ביום השואה, אני תמיד חושב מחשבות על העולם הנוכחי שבו אני חי. ביום השואה האחרון כתבתי ככה:
כשהייתי קטן, הייתי מסתובב בשכונה ומחפש מקומות שהייתי יכול להתחבא בהם אם היתה שואה. בתים נטושים, עליות גג, ארונות קיר, דלת שבורה בשדה עם שיבולים. הייתי מוצא מקום כזה, ומביא לשם בקבוק מים וכמה ביסקוויטים, ומתחבא שם וחושב מחשבות. אחרי רבע שעה, אולי, הייתי נרעד והיה נמאס לי והייתי אומר שזה לא באמת ורץ הביתה ומחבק את אמא ומתנהג כרגיל.
אבל גם היום, אני עושה את אותו דבר. לא רק ביום השואה. אני עובר ליד המבנה של הרכבת הישנה בירושלים וחושב מבלי להתכוון, הגבעה הזאת, אי... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המחברת הגדולה / אגוטה כריסטוף
הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה
155 עמודים
בשתי מילים - אגרוף בבטן.
ובקצת יותר מילים:
זה אחד הספרים הכי קשים, מבחינת הרעיון והכתיבה, שקראתי בחיים שלי.
התאומים הם אחים בעלי פני מלאך שמגיעים יום אחד לביתה של סבתם בזמן מלחמה כלשהי במהלך המאה ה-20. מי שמביאה אותם היא אימם שמבקשת מהסבתא לשמור עליהם (למרות שהיא עצמם כבר לא בקשר איתה כעשר שנים). הסבתא לא מקבלת את זה בהתחלה אבל ברגע שהיא מבינה שהיא יכולה להשתמש בתאומים החרוצים ככוח עבודה היא מתרצה ומרשה להם להישאר. הם ישנים על דרגשים במטבח. היא לא מקלחת אותם (אין מקלח... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המחברת הגדולה / אגוטה קריסטוף
הוצאת הספריה החדשה
שנת הוצאה 1986
מתרגמת מצרפתית נורית פסטרנק
155 עמודים
על הספר הקצר הזה שמעתי כל כך הרבה שלא יכולתי לעמוד בפיתוי להשאיל אותו כשסרקתי את המדפים בספרייה. כל המלצה עליו אמרה שהוא ספר מעולה. זהו ספר ראשון למחברת, אבל אני בא הרי בלי שום דעות קדומות.
"כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה",... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים בכתיבתו סוחף ומהיר.
לעיתים מזעזע.
ניתן לקרוא רק אותו אבל להעשיר את החוויה ולהבין את הסיפור לעומק כדאי לקרוא את שני ההמשכים על אף שהם פחות טובים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מופתי ומצמרר! קראתי גם את כל ההמשכים, זה הטוב מביניהם, אבל צריך אותם כדי להבין אותו בשלמותו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא,יצירת מופת הן מבחינת סגנון הן מבחינת תוכן.
ספר מזעזע שקוראים מהר אבל נשאר במחשבה ונשמר בזיכרון להמון זמן. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר מדהים ומיוחד, קצת מזעזע, לנו כיהודים לדעתי זה עושה משהו אחר. הספר לא נותן שמות זמנים או מקומות אבל אותי זה לקח לאירופה מלחמת העולם ה2. כתוב בגוף ראשון רבים. מומלץ מאוד.
נ.ב
יש המשך. אסור לקרוא זה הורס... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
חולני, חולני, חולני, ולא מומלץ לבעלי קיבה רגישה או לב חלש.
אבל כן מומלץ לאוהבי הספרים שיודעים לזעזע ולטלטל. יש בו כמה פרקים שמעבירים רעד בגוף ורצון מסויים להקיא.
אחרי שתקראו את עמ' 149, לדעתי אין זעזוע ספרותי שלא תוכלו לעמוד בו.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.
קראתי אותו לפני 20 שנה, עשה עלי רושם אדיר.
כתוב בשפה הנקיה, שמתוארת בתקציר. קולח וזורם, הפשטות שלו מחדדת את המסרים נגד גזענות.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הספר מעביר את מסע המלחמה שחווים אנשים וילדים הנשארים בעורף.הסיפור מסופר על ידי שני אחים תאומים שצריכים לשרוד את תקופת המלחמה ומלמדים את עצמם לשרוד. ספר מעולה וקריא מאוד שנותן לקורא להרגיש ולהפנים את הווית המלחמה באופן אוניברסלי שכן הסופרת לא כותבת איזו מלחמה ובאיזו מדינה מתרחשת העלילה. מאוד מומלץ!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הראשון בטרילוגיה שכוללת בנוסף את "ההוכחה" ו"השקר השלישי". לסופרת סגנון כתיבה יחודי מאד. הספר כולל תאורים מאד אכזריים, שמסופרים בלשון יבשה ועובדתית, מה שמוסיף לתחושות הקשות שמתעוררות בקורא.
ספר בלתי נשכח ומומלץ מאד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
