אלונה מוכרת בחנות ספרים וקוסמת חובבת. צעירה בת עשרים - ושבע, שאף - פעם לא היה לה חבר קבוע - פוגשת יום אחד בחדר המדרגות את הדייר החדש בבניין, רן, שאותו היא זוכרת מימי התיכון, כשלמד שלושה מחזורים מעליה. אז היתה מאוהבת בו, עם שאר הבנות, אבל הוא לא זכר אותה. עכשיו מתפתח ביניהם, מהר מאוד, רומאן סוער, האהבה הרצינית הראשונה בחייה. אבל עד מהרה משהו משתבש. מה שמתחיל כסיפור אהבה של הצעירה הכי רגילה בעיר, כזאת שפוגשים לעשרות, עם המחוות השיגרתיות והטיפוסיות, מקבל תפנית מפתיעה מאוד, אפילו מצמררת, שמביאה גם לקריאה אחרת בכל הפרטים - של - מה - בכך של ההתחלה. התפנית מתחילה באובססיה של רן לדון באפשרויות הרצח המושלם. את הפרטים של מה שמעבר לזה, ואת הסיום הסגור - פתוח, אי אפשר לחשוף כאן, כמובן. על כל פנים, הגבר האהוב של חייה הופך גם לשנוא. האם האשם הוא ברן עצמו? בעברה של אלונה? זכרונות מן העבר אכן מבליחים במקוטע וכביכול באופן לא - מקושר, אבל האם משהו בהווה הוא גירסה מחודשת ל"סרט בשחור - לבן" שאלונה כבר היתה בו, או שמא, להיפך, "הסיפור" הוא מהסוף, ודווקא מן ההווה באה קרינה מעוורת, ואיזה איום שיש בעתיד עם רן כותב אחרת גם את העבר? איך אפשר להניע את השעון העומד הזה? למה לרוב הדימויים שמלווים בתודעתה של אלונה את הרומאן שלה יש, במחשבה שניה, משמעות כפולה? האם יש איזה מפתח כפול למה שקורה? כך או כך, זהו ספר עכשווי מאוד, שתוהה על מה שחונק וכובל את היחסים בין גבר לאשה, ועל האלימות הנפשית הסמויה העשויה לעמוד מאחורי ההתמסרות של שני לבבות תאומים. האהבה היא בעצםהרבה רגשות הקמים זה על זה. זהו סיפרה הראשון של יעל איכילוב.
