ביקורות ספרים על הספר באוויר

אני אוהב לקרוא ספרי ביכורים של סופרים. עוד לפני שהסופר מנסה למצוא חן בעיני קהל מסויים ולפני שהוא שומע יותר מידי ביקורות שהוא מנסה לפעול לפיהן (אלא אם כן הוא בעל אופי חזק או שאוטם את אזניו כפי שצריך לעשות) מסופר כאן על איש שבכ שמצד אחד הוא כמו סופרמן ומצד שני אדם רגיל שמתמודד עם כל מה שבני אנוש מכירים: נישואים מתפוררים, אבא חולה וכו. הסופר, אלון הצליח לשלב את שניהם בצורה מאוד יפה כמעט טבעית. התוצאה היא , לדעתי, ספר יפה ומוצלח של סופר שלא מורגש עליו שזה ספרו הראשון. אני סבור שזו מעין פנינה של ספר ביכורים. הכתיבה יפה מאוד וזורמת ומעניינת גם ברגעים שמדובר ... המשך לקרוא

ירון אבטליון מדע בדיוני 3.141592

יש מילה אליטיסטית כזו, ליודעי דבר, למביני עניין, דיסוננס. והיא צריכה להיכתב בצורה אורגנית, כזו שמחליקה בטבעיות, שלא כופה את עצמה רק כדי שהיא תיכתב, ואולי יש לי הזדמנות. אולי, לא בטוחה. "לא ברור לי עד הסוף מה הקטע שלך, אתה יודע? מצד אחד אתה כאילו מין גבר גבר, עובד בשב"כ, אישה יפה, ילדים... סלע איתן. אבל יחד עם זאת, יש הרגשה שמספיק שאני אעשה עליך פו ואתה תעוף קילומטר." זה מופיע בשליש השלישי של הספר, ונאמר מפיו של ישראל אבידור, דמות סמכותית בואכה מטילת אימה, כשהוא מדבר אל יונתן. יונתן כהנוב, גיבור הספר. מבחינתי כקוראת אבידור ביטא במדויק את הרגשתי. הדיסונסס (ר... המשך לקרוא

שונרא החתול

אני מוכרח להודות בכנות שרכשתי את הספר בתקווה שאוכל לפרגן לסופר שכתב אותו, שכפי שאתם יודעים הוא חבר סימניה אבל הצרה ואני אשתדל לומר את דבריי תוך מיזעור נזקים, בלי ספויילרים לכל מי שינסה לקרוא אותו ובעיקר לאלון אלפרט. אני מחפש את המילים, ומרגיש כמו אחד השופטים בתחרות מאסטר שף. אני לא רוצה לתפלסף ולהישמע כמו אייל שני. האמת שקטנותי אבל אני קורא לא מעט ספרים ומקרה כזה עוד לא קרה לי עד היום. מילא התמונה הראשונה של הספר לא מצאה חן בעיניי, חשבתי שזו רק ההתחלה אבל העלילה של הספר שחשבתי שהיא חתרה למטרה מסויימת התהפכה לה באמצע, בהגזמה של מעבר מג'אנר ספרותי א... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

כמו בתחילתו של סרט גיבורי על כך החל המפגש שלי עם הספר הזה. גיבור הסרט, גבר חנון למדי ללא משקפיים, יושב ברכבת לתל אביב ומאזין ל- Dangerous של מייקל ג'קסון. הוא לא מבחין במתרחש סביבו. אנשים מתיישבים לידו, קמים ומתחלפים ופתאום באמצע השיר GIVE IN TO ME קצת לפני הסולו של סלאש האוזניות שובקות חיים, העולם חוזר לתודעתו בשנייה אחת. הדבר הראשון שהוא מגלה זה שהקרון התרוקן כמעט לגמרי והדבר השני שמונח לפניו ספר. ככה "באוויר" הגיע לידי. את המשך הסרט אתם מוזמנים לתאר לעצמכם. אני פה כדי לכתוב סקירה. לכתוב סקירה על ספר של פיגורה די מפורסמת ביקום סימניה זה משהו שחורג מהרגיל. אין ד... המשך לקרוא

אודי

במסגרת קורס שאני עושה בעבודה הייתי צריכה להכין מצגת ולהציג את עצמי בפני שאר משתתפי הקורס. כשהגעתי לשקף שעוסק בהיילייטס של הקריירה שלי והכישורים המקצועיים שלי, תקף אותי שיתוק. נראה שכל משתתפי הקורס חוץ ממני עשו כל כך הרבה, החליפו תעסוקה, למדו עוד ועוד טכנולוגיות, אספו יכולות מקצועיות ואני? מה כבר יש לי לספר על עצמי, מה בעצם עשיתי ב-17 שנה האחרונות? איך אציג את השקף הזה כשהוא ריק ועלוב? בשלב הזה גייסתי לעזרתי את בעלי וצפיתי נדהמת איך המטלות השגרתיות שעשיתי במהלך 17 שנה מיתרגמות בהינף מקלדת לניסיון מקצועי ארוך שממלא את כל הטור ולשלל יכולות וכישורים שנר... המשך לקרוא

רויטל ק.

# לא יודעת למה צפיתי. בטוח שלא ציפיתי להישאב לספר ישראלי על שב"כניק, דתל"ש, שחוק ושפוף, שעתידו מאחוריו. אחד כזה שלמרות שגודל וחונך פה, לא למד להתנהג כמו שמצופה מגבר ישראלי. כלומר לא לשתוק למי שמתגרה בך, תמיד להפגין ביטחון, לדעת מצויין מה "צריכים" לעשות במקרה ביטחוני ולחלק עצות כשיש משבר. יונתן הנ"ל נשוי. יש פה תיאור מדוייק של חיי נישואים בשלב בו יש יותר מטלות והתחייבויות מאשר אמצעים, הרבה יותר עייפות מכוחות. בזוג הזה יש צד חזק צדקני ומוסרי, בטוח בזכותו לדרוש דרישות מהצד השני וצד חלש שמה שמניע אותו הוא הימנעות מעימותים והרגשה של "לא מספיק טוב". תיאור ה... המשך לקרוא

yaelhar

אזהרת ספוילרים! שבחים רבים ניתן לחלוק לרומן הנפלא הזה, החל מהתיאור הרגיש של התמודדות עם משבר בחיי הנישואין ועם הורה מזדקן חולה אלצהיימר (נושאים כה נדושים שמוכיחים שוב שלא חשוב ה"מה" כי אם ה"איך"), וכלה בשילוב פנטזיית מתח מרתקת, מותחת וישראלית מאוד, בעלילה. אבל מה שכבש אותי יותר מכל היה דמותו של יונתן כהנוב, הגיבור המקסים ביותר שפגשתי זה זמן רב. "גיבור" כתבתי, ולשלושה מובנים כיוונתי: גיבור כדמות מרכזית בעלילה, גיבור במובן של אמיץ ובעל תעוזה וגיבור במובן של מי שניחן בכוחות על. אז נכון, הוא מסוגל לתלוש אצבעות אנושיות (בררר...) משל היו אצבעות קינדר, הוא מס... המשך לקרוא

מסמר עקרב

קשה לי לכתוב סקירה על ספר זה מבלי להיות מעט משוחדת. בדרך כלל אני בוחרת כתבים לקריאה על פי אינטואיציה: יש לחישות באוויר על פוטנציאל, הכותרת מעוררת בי נוסטלגיה והטיזר, החדש יחסית מטעם אפליקציית ״עברית״ הנותן הרשאה לקרוא את הפרק הראשון בחינם בהחלט מוכיח את עצמו לטוב או לרע. הַחְלָטָתִי לקרוא את ״באוויר״ לא היתה פועל יוצא של כל אלו. את אלון, מחבר הספר למדתי להכיר קמעה דרך פוסטים בפייסבוק. הוא כותב באופן כזה שלא נותר לך לקבוע שהוא פשוט אחלה בנאדם: קשוב לסביבתו, קשור למשפחתו וכותב על אירועים בחייו ללא שמץ של פאתוס. שם את הלב על השולחן על כל עורקיו וורידי... המשך לקרוא

shila1973

אז למה לכתוב ספרים? מספרים בישראל לא מרוויחים כסף, לא מקבלים תהילת עולם, לא זוכים בפרס ביאליק (ברוב המקרים), אז למה לכתוב, ומילא לכתוב, זה לא מזיק לאף אחד, אבל למה לפרסם ספר? אין לי תשובה טובה לשאלה הזאת, אולי מפני שיש בכל זאת קמצוץ של סיכוי שנזכה בכסף, תהילת עולם או לפחות בפרס רמת גן, אולי מפני שיש לנו חלום, למרות שהאלים מזהירים אותנו שוב ושוב שעדיף לשמור את חלומותינו במגירה ואולי אין שום סיבה הגיונית, אבל ממתי בני אדם הם הגיוניים? באופן אישי אני בתקופה שאני מתקשה לקרא, אני הולך לספריה, אבל אני לא מוצא שום ספר שמושך את ליבי. זה מאוד מוזר מבחינתי, אני אפיל... המשך לקרוא

דוידי

אני מחשיב את אלון אלפרט בתור בנאדם רגיל יעני אחד שאם היה מזמין אצלי נסיעה היה יושב אולי אפילו מקדימה והיינו מעבירים את הזמן בדיבורים על דברים רגילים. אולי אולי אולי היה קולט איזה ספר שיושב על הדשבורד אז היינו מדברים על זה. בכל מקרה אני איך שאני מסתכל עליו הוא הדברים שהוא יודע זה דברים רגילים. מתי שאני קורא לפעמים יש בספר דברים שאני בחיים לא הייתי יודע אותם אבל בגלל שאני לא מכיר את הסופר אז אני אומר - טוב בטח זה אחד מיוחד שיודע את כל הדברים האלה. בגלל זה מתי שקראתי את הספר הזה אני כל הזמן מוצא את עצמי חושב מאיפה הבנאדם יודע כל את הדברים האלה. אני יביא ל... המשך לקרוא

סימנטוב

אלון אלפרט הוא בעל אוסף דימויים אינסופי. פעם אמרו על אמזון שהוא מוציא (האתר) 270 משאיות סמי-טריילר של ספרים כל יום לדואר. הבנתם את הדימוי והקשרו? לאלפרט יכולת תיאורית מרשימה כשהוא בא לתאר החתלת תינוק, פתיחת חזייה של מאהבת לרגע ונאום הנישא כלפי אשתו הפנקסנית של הגיבור כשהוא עומד על שלו. וכך, הספר מכיל פרקים עמוסי דימויים ותיאורים המסתכמים בנושא בן שורה-שתיים. הקורא לא רוצה לפספס משהו בר-חשיבות וקורא הלאה והלאה עד שעוברים לאחר ניסיון מה (מר?) למוד "אלה תולדות", הספר הפנומנלי הזה, שמה לעשות היה אף הוא עמוס תיאורים ארכניים ולימד את הקורא לקרוא את המשפט הראש... המשך לקרוא

מורי

**** 'אלון' בגימטריה זה 87. 80 בגימטריה זו האות פ׳. 7 בגימטריה זו האות ז׳. ביחד, יוצא 'פז'. המילה הנרדפת לפז היא 'חלום'. לאלון היה חלום לכתוב ספר ולהוציא אותו לאור, והנה הוא התגשם, אלון כתב ספר והוציא אותו לאור. לאלון גם היה חלום בלילה, ולפי מה ששמעתי, החלום הזה קרם עור וגידים והפך בעצם לספר הזה עליו אני סוקר כעת. ואכן, הספר הזה הוא ממש כמו חלום. יותר נכון, כמו הזיה אחת גדולה: פיגועים, חיסונים, סרטן, הורות וזוגיות, כוחות על ועל טבעי, אבא מבוגר עם דמנציה, תינוקת שעושה קקי בטיטול... הכל כמו סלט אחד גדול של טעמים, שלפעמים כמו בסלט, כל המרכיבים והטעמ... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

אפשר לחסוך את הגילוי הנאות אני מניח, "אני מכיר את אלון, וחיכיתי בכליון עניים ליצאת ספר הביכורים שלו... " בלה בלה בלה. כולנו מכירים את אלון, ואני ממיח שאני לא היחיד שחיכה לצאת הספר. רק שאני לא באמת מכיר את אלון, אני מכיר אותו פה, מכיר את מחשבותיו, טעמו בספרים וכישרון הכתיבה שלו (עד לפני שבוע מקריאת סקירות שכתב). בהתחלה שקראתי את הדברים שאלון כתב פה באתר, לפני נניח 10 שנים אולי יותר, בטח יש דרך לבדוק את זה, הייתי בטוח שמדובר ביובל, חבר ילדות שלי. איך שהוא חושב, איך שהוא כותב, הגיל, המצב משפחתי וזה שהוא ממודעין. יום אחד אלון נכנס לוויכוח עם "טרול" פה, וכתב שאיננו מס... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

התחיל בציפייה אך היה מיגע ומלאה בפרטי פרטים של תיאורים החוזרים על עצמם במילים שונות, ללא תכלית מכאן וחוסר עומק משם - עד כי ננטש במחציתו. ... המשך לקרוא

מושיק

אני כמעט בטוחה שיונתן כהנוב הוא מזל מאזניים. סתם, האמת שאין לי מושג במזלות, אבל עם כמות ההתלבטויות של כהנוב בינו לבין עצמו בטח המזל הזה קשור בו באיזשהו אופן. הכי קשה לכתוב ביקורת כנה על ספר של אדם שמכירים גם אם באופן וירטואלי. אם לא אהבת, אז יש שלוש אופציות: אפשר לכתוב את כל האמת בפרצוף, אם אין לך משהו טוב להגיד פשוט להמנע מלכתוב או לנסות בכל הכח למצוא דברים שחיבבתי בו. אם חושבים שהספר מצויין והוא פסגת הספרות אפשר כמובן לשפוך אינסוף שבחים, אבל מה עושים אם אוהבים, אבל יש דברים שמעצבנים? איך כותבים מבלי להעליב? אז במקרה הזה אני בדיוק בדילמה. מצד אחד אהבת... המשך לקרוא

נתי ק.

איזה אושר לקרוא ספר שכתב חבר "סימניה" וותיק וליהנות מכול רגע! "באוויר" מאת אלון אלפרט שלנו בהחלט עונה על הציפיות הגבוהות. מה שהדהים אותי הוא שאלפרט כותב על יוני כהנוב, איש שב"כ ירושלמי ואני קוראת ומרגישה שהוא כותב אותי. המודעות העצמית המופרזת, החרדות, חוסר הביטחון "החלומות באוויר הראש באדמה" כפי שכתבה קורין אלאל המופלאה, כאילו יוצאים מתוך נבכי נשמתי המסוכסכת. המשבר הקיומי של יוני כתוב כל כך יפה, כן, ומשכנע וסיפור הרקע הפוליטי/צבאי עוטף אותו באופן טבעי וסוחף ומעניק רובד נוסף למשבר אמצע החיים של הגיבור. החל מעיצוב עטיפה הסוריאליסטי והמשגע וכלה בפיתול... המשך לקרוא

שין שין

הספר מתחיל בתיאור מצחיק שכל מי שהפך להורה מכיר. את הרגע בו התינוק עם החבילה בטיטול שכוב על משטח החתלה ופתאום ההורה מגלה שנגמרו המגבונים. ההורה בדילמה. מצד אחד הטוסיק מלוכלך ואי אפשר להרים על הידיים. מצד שני אסור להשאיר תינוק ולו לרגע על משטח החתלה. והרגע הזה בו אתה מנסה לעשות שפגאט או קפיצה באוויר להגיע לשקית מגבונים שתלוייה על הדלת או רחוקה ממך יוצר מצב קומי שאיך שלא מסתכלים על זה זהו רגע שגורם לחיוך גדול ומביך. ועם התחלה כזאת יפה הספר פשוט רץ ומרגש ולא משנה על איזה אי בודד תקראו אותו. בהמשך תהיה גם חזרה בזמן אל סטוץ מימי הצבא וחיסונים ל - 15 חיילים ... המשך לקרוא

חני

להתחסן או לא להתחסן, זו השאלה – מצד אחד המדע ומנגד החששות, רצון הממשל מול חירות האדם, הרי קודם כל הבריאות, אבל מה אם בסוף תפציע איזו תופעת לוואי? מה נכון לעשות? מה צריך לעשות? את יונתן כהנוב כל זה פחות עניין כחייל שהתנדב להתחסן. עשור לאחר מכן, הוא מוצא עצמו בלב הסערה של חייו – הרעה במעמדו המקצועי, מערכת יחסים מתפוררת עם אשתו והדמנציה שצונחת לפתע על אביו. לתוך כל זה מתכנסת בשורה מהחיסון ההוא, שהיה או לא היה עדיף לעשות. אלון כותב בעברית גבוהה ומענגת, שופעת מטבעות לשון מקוריים. ניכר, כי עולם יצירתו נפרש מולו במלואו, בבירור – סגנונו תיאורי להפליא, כל שם ע... המשך לקרוא

אור שהם