ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 בנובמבר, 2021
ע"י מורי
ע"י מורי
אלון אלפרט הוא בעל אוסף דימויים אינסופי. פעם אמרו על אמזון שהוא מוציא (האתר) 270 משאיות סמי-טריילר של ספרים כל יום לדואר. הבנתם את הדימוי והקשרו? לאלפרט יכולת תיאורית מרשימה כשהוא בא לתאר החתלת תינוק, פתיחת חזייה של מאהבת לרגע ונאום הנישא כלפי אשתו הפנקסנית של הגיבור כשהוא עומד על שלו.
וכך, הספר מכיל פרקים עמוסי דימויים ותיאורים המסתכמים בנושא בן שורה-שתיים. הקורא לא רוצה לפספס משהו בר-חשיבות וקורא הלאה והלאה עד שעוברים לאחר ניסיון מה (מר?) למוד "אלה תולדות", הספר הפנומנלי הזה, שמה לעשות היה אף הוא עמוס תיאורים ארכניים ולימד את הקורא לקרוא את המשפט הראשון והאחרון בפסקה כדי להשאר בעניינים ולחסוך זמן קריאה. בסוף היה די לקרוא רק את השורה הראשונה...
אם גם ניקח בחשבון שהעימוד בספר החסיר שתיים-שלוש שורות בכל דף והגופן גדול מהרגיל, בספר בעל עימוד מקובל היינו מקבלים כמה עשרות עמודים פחות. האם אני מנסה לומר שניתן לסכם את ספרו של אלון אלפרט בדף מסרים מקובל, משהו בגודל חצי דקת הקראה מול הערוצים המסחריים, שממילא אינם עתירי זמן בין הפרסומות?
ואחרי הקיטורים, על מה הספר? יונתן כהנוב הוא איש שב"כ, מאלה המכירים כל סימטה ועגת כל שכונה בחברון, אבל מתקשה איכשהו להתנהל בחיים. לאחר אותו מקרה החתלה דלעיל, הוזמן יונתן כהנוב לנהל אירוע מתגלגל של פיגוע אפשרי. אחרי לילה ללא שינה, אבל עד שנכנס פנימה לחמ"ל, תומר אחד כבר החל בניהול המעשי, ומשום מקום מצניחים על כהנוב את הבשורה כי מתפנה לו משרה אחרת. במילים אחרות, להפוך מאיש שטח לאיש מקלדת. זה מלווה בהצעת חופשה תוך כדי פיגועי שרשרת במרכז ההומה של ירושלים עד שייכנס לתפקיד הבא. בחופשה מגיע פיגוע אחר מצד נעמי, האשה של, המביעה תרעומת עליו, על הסכמתו לקידום לא קידום, על היותו סמרטוט, ועוד מן המשובחים שיש, ולא רק בעבודה. ועכשיו דימוי: גראוצ'ו מרקס, הקומיקאי הנודע, אמר פעם "אינני רוצה להיות חבר במועדון אשר יסכים לקבל אותי כחבר". אם נעמי הסכימה להתחתן עם הסמרטוט הנודע כהנוב, מה זה אומר עליה? על מה היא בעצם מלינה?
כשיוני חוזר מהחופשה, בה נודע לו היותו מכבד רצפות דה לה שמאטע, הוא כנראה עומד לאבד את משפחתו, עבודתו, אבל גם אביו הלך לאיבוד, פשוט יצא מבית האבות ונעלם. צרות באות בשלשות. מזל שכך הן גם הולכות. אבל זה עוד כלום ממה שחבר מהעבר, ניר, אדם שכבר אינו מופיע כפעיל בחיים, מה שזה לא יאמר, ברשומות השב"כ, שב ומופיע בחייו. מה שיש לו לומר לידידנו כהנוב מעיף אותו באוויר, תרתי משמע. שניהם עברו בעברם, יחד עם עוד רבים, טיפול נגד אנתרקס, חיסון, בלשון מכובסת. רבים הלכו לעולמם מהחיסון, בדיוק כמו מחיסון הקורונה. יש דברים שלא משתנים. מי שנותר חי, זכה כנראה למתת משונה. וכל זאת תחת השם המכובס בטחון המדינה. נכנס אנתרקס, התחיל עקצוץ ברגליים והסיפור עף, נכנס להילוך גבוה כשקוואסמה החברוני מאיים להפוך את טכסי יום הזיכרון לטקס שאיש לא ישכח במהרה, אם יוותר בחיים. על ההיוותרות בחיים מונה (גם) ידידנו כהנוב. המחבלים לא קולטים מהיכן העונש בא להם. רמז: מלמעלה.
אלון אלפרט חדש בשטח מספרי הסיפורים, אבל לא כשל, כמדומה, באף אבן נגף. הסיפור זורם, מאיץ היכן שצריך, השפה מצויינת וטבעית לגמרי, בלי גליצ'ים מביכים הכה אופייניים לכותבים בישראל.
סופר נולד בישראל. שאפו.
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
מסמר עקרב
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעולה במיוחד. אהבתי מאוד.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אגב, אלון, מה צבע השיער של כהנוב? חלק או מקורזל? לי הוא נראה כמו אורי פפר.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
להזמין אולם, נתי?
|
|
נתי ק.
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מה יהיה מורי? אהבנו גם את הספר הזה. נראה לי אנחנו מתקרבים:-)
|
|
קורא כמעט הכול
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
או-הו
יש אנשים שמהם מחמאה זה כמו 2.
איזה יופי |
|
חובב ספרות
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ראיתי אותו מוצג בקדמת המדף בסטימצקי בקניון רמת גן בין שלל הספרים האחרונים שיצאו. נשמע כמו ספר שאתחבר אליו.... תודה לך ובכלל לאלון.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אלון, מסכים איתך. תמיד יתקיים הפער בין רצון הכותב ואהבת הקורא.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מורי, סחתיין. תודה רבה על המחמאה, ועל הביקורת.
להגנתי ייאמר שהתיאורים המפורטים בספר הם פונקציה של סגנון כתיבה שאני אוהב ומעדיף באופן אישי. אולי הם לא מקדמים את העלילה באופן מיטבי, וכשמפריזים בהם זה נראה כבר כמו מניירה מעצבנת, אבל במקביל נדמה לי שהם מעניקים לקורא את האפשרות לצייר לעצמו את הסיטואציה, את הדמויות ואת המקומות באופן שיראה אותם לנגד עיניו, כמו סרט. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
לכתוב ספר כזה
זה באמת חתיכת פרויקט. יפה שאהבת, זה גרם לי להסתקרן.
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ברור להמליץ, חד משמעית.
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
שמחה שקראת מורי
גם כדי לפרגן לאלון.
גם כדי לפרסם ספר משלנו. וגם כי הוא מיוחד. עכשיו תוכל להמליץ בחנות. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
שמח שכך, מיכל.
|
|
מיכל
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
מורי, אחת הביקורות המשובחות ביותר שלך, אם לא המשובחת שבהן.
אם קודם לכן היה לי חשק לקרוא את הספר (ואיך לא בעצם? הרי הוא של אלוננו היקר), הר שבעקבות הביקורת שלך החשק רק גבר. |
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יפה כתבת. דווקא הדימויים היו בסדר גמור. הם היו קריאים וזורמים בעיניי. עניין הפנטזיה והחיבור לדמויות הקשה.לפחות בהתחלה.
|
42 הקוראים שאהבו את הביקורת