#
אני אוהבת לחשוב על עצמי כעל מי שלומדת מנסיון, אבל לפעמים המציאות טופחת על פני, ומדגימה לי שאני קלה להתפתות לדברים שמנסיון הייתי צריכה לדעת שלא כדאי. קראתי כמה ספרים של ג'ון בנוויל, עד ש"האינסופים" שלו גרם לי להחליט שמספיק. בנג'מין בלאק - שם העט של בנוויל - חתום על סידרת המותחנים שלו – המתרחשים באירלנד של שנות החמישים של המאה הקודמת. הגיבור הוא רופא פתולוג, אלכוהוליסט עם רקע בעייתי (כמה מקורי!). קראתי וחיבבתי את "שגיאות קטנות" שהציף בעייה של ילדים שנולדו מחוץ לנישואים באירלנד הקתולית. כשהרקע בספר היה מעניין יותר מהתעלומה הבלשית. חשבתי אז שאוותר על ספרים נוספים של בלאק, המתיש את הקורא בתאורים ארוכים מדי, עם דמויות רבות מדי, שחלק גדול מדי של אלה או אלה אינו תורם לסיפור. אבל... התפתיתי, התעלמתי והנה אני פה לספר על זה.
לבנוויל יש יתרונות כסופר: הוא מתאר תאורים מדוקדקים ומכניס את הקורא לאווירת הסיפור. הוא מספר על אירלנד מולדתו – מדינה מעניינת, עם עבר של עוני, בורות, והגירה (נדמה לי שכרבע מהאירים אינם חיים במולדתם) רקע דתי קשוח ולא מתפשר, התנגדות לכל פיקוח על ילודה (אמצעי מניעה להריון הותרו באירלנד לפני זמן לא רב, על הפלות – אפילו כתוצאה מאונס או גילוי עריות - לא היה מה לדבר והגינוי החברתי למי שנכנסה להריון ללא נישואים היה יעיל מאד כסנקצייה) התוצאה – נערות בהריון אולצו להתגורר במנזרים ייעודיים ולעבוד בהם בתנאים קשים למעשה עבדות, עד שנולדו התינוקות, שנמסרו לאימוץ או הועברו לבתי יתומים וסבלו גם הם מגינוי חברתי בגלל נסיבות הולדתם. את הסיפור הזה בנוויל מיטיב לספר, והמוטיב שלו מופיע חלקית גם פה.
בלאק, מצד שני, מתיימר לכתוב סיפורי מתח, אך אינו מצליח להשתלט על הבנוויל. רופאה צעירה נעלמה מביתה. מי שמודאגת היא חברתה, מי שלא מודאגת היא משפחתה השמחה להיפטר ממנה. בלאק משרטט היטב את האווירה. מתאר את המשפחה האריסטוקרטית הדוחה הכוללת אנשים שלא תרצו להכיר, מתאר את המוסכמות הלוקחות חלק בעלילה, מתאר את הגיבור, ששוחרר זה מקרוב משהות במוסד לגמילה מאלכוהול (היות אדם אלכוהוליסט באירלנד, שלא כמו הריון מחוץ לנישואים, מתקבל בהבנה...) כך שהרקע מכוסה. ברווחה. אבל המתח? בלאק מפליג לו לדרכו ומפעם לפעם זורק איזו עצם קטנה לקורא, ומזכיר לו שהוא קורא ספר מתח. מזג האוויר (קר, קפוא, לח, טחוב, רטוב, אפור, נוזל. איכס) מעניין את בלאק יותר מהתעלומה שהוא רוקח, וחלקו בעלילה רב יותר מחלקה של התעלומה, הרגשתי.
לא יודעת איך נפתרה התעלומה. נטשתי את בלאק שלא על מנת לשוב, בערך באמצע הספר. אני מספרת לכם את זה כדי שבפעם הבאה שאתעלם מהניסיון – לפחות אתבייש מכם...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
