האודיסאה נכתבה בסביבות 950 לפנה"ס, כלומר לפני מעל ל-2900 שנים. מדהים שכבר אז נכתב ספר הכולל בתוכו כמעט כל ז'אנר ספרותי שאנו מכירים כיום.
הסיפור באודיסאה כולל היסטוריה, פנטזיה, מדע בדיוני, מתח ורומנטיקה.
עד היום לא ברור אם אדם אחד בשם הומרוס אכן כתב את הסיפור, הנטייה של רוב החוקרים היא שהומרוס כתב או סיפר סיפור קצר בהרבה ובמהלך השנים הוסיפו קטעים ועיבו את הקיים והתוצאה היא מה שיש לנו היום. ספרים החלו להיכתב בסביבות המאה החמישית לפנה"ס כך שכל מה שסופר לפני כן עבר בצורה אורלית מפה לאוזן ולכן הסיפור המקורי עבר שינויים וקיבל תוספות עד שנכתב בצורתו הנוכחית במאה החמישית לפנה"ס.
הספר פותח במבוא מאיר עיניים מאת פרופ' יוחנן גליקר. למי שהמפגש עם הספרות היוונית המוקדמת הוא חדש לו (כמוני) מבוא זה הוא בגדר חובה בכדי להבין את התקופה, התרבות והספרות בעת ההיא.
קשה עד בלתי אפשרי לשפוט סיפור שנכתב לפני כל כך הרבה שנים בכלים שיש לנו היום, לכן המדד שלי הוא ההנאה מהסיפור.
הייתי מחלק את העלילה למיקרו ומקרו. עלילת המקרו היא שיבתו של אודיסאוס ותלאותיו בדרך לביתו אחרי מלחמת טרויה. עלילת המיקרו מורכבת מאינספור סיפורים קצרים והרפתקאות העוברות על אודיסאוס וגיבורי סיפור אחרים. הרבה דמויות מככבות בסיפור וגם הרבה אלילים יוונים נותנים נופך פנטסטי לסיפור.
אודיסאוס הוא יליד האי איתקה, הוא עוזב את ביתו ויוצא למלחמה בטרויה. בביתו נשארים אישתו ובנו כשהם מוקפים בקבוצה גדולה של חברים/בטלנים/ומחזרים.
הם חיים בנחת וחוגגים במשתאות ובזימה בזמן שאודיסאוס במלחמה.
לאחר המלחמה האלים עוזרים לאודיסאוס לשוב הביתה ולהחזיר את כוחו לשלטון.
הקריאה פשוטה יחסית, צריך לזכור שאלו סיפורים שעברו מאות שנים מפה לאוזן ולכן הם בנויים בצורה בסיסית שלא דורשת ניתוחים מעמיקים.
אהבתי שכל הזמן קורה משהו ותמיד יש איזה מסע או הרפתקה ותככים ברקע. הכתיבה ארכאית, אך לא משעממת.
המבוא מספר על מרכזיותה של האודיסאה בתרבות יוון למעשה לאורך כל ההיסטוריה. דיונים פילוסופיים וספרותיים על האודיסאה הם חלק מתרבות יוון והמערב כולו. תקופת הזוהר של האודיסאה הייתה מהמאה ה-5 לפנה"ס ועד ימי הביניים. בימי הביניים האודיסאה קצת נשכחה, אבל החל מהמאה ה-16 חזרה להיות מרכזית בתרבות המערב.
האודיסאה נכתבה למעשה כשירה. יש תרגום ישן יותר של טשרניחובסקי לאודיסאה שנכתב כשירה ובעלי ידע בתרבות יוון העתיקה מעדיפים את תרגומו של טשרניחובסקי כיוון שהוא יותר נאמן למקור ולשפה השירית של האודיסאה. תרגום זה של אהוביה כהנא מתאים הרבה יותר לכאלה שאין להם רקע בתרבות יוון העתיקה והוא מאוד מונגש לקהל הרחב. הוא נכתב כסיפור ולא כשירה. לי אין רקע רב בתולדות יוון העתיקה כך שתרגום זה מאוד התאים לצרכיי והסיפור וההיסטוריה סביבו הובהרו כראוי. בעבר ניסיתי לקרוא את תרגומו של טשרניחובסקי ונטשתי.
מומלץ.
![אודיסיאה [מהדורת כתר]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/11694.jpg)












![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



