“זיכרונותיה של נערה מחונכת זו למעשה הביוגרפיה של סימון דה-בובואר ב-20 שנותיה הראשונות לחייה. זו עובדה. מה מקפלים זיכרונותיה של סופרת, פילוסופית, פמיניסטית ומסאית מפורסמת זו? אוסיף עוד עובדה ואומר שזה ספר מופת, כתוב לעילא. דה-בובואר נולדה ב-1908 בפריז. כבר בצעירותה תחווה את מלחמת העולם הראשונה ובהיותה בת 10, לפני ובעיקר אחרי, היא מתחנכת כמקובל אצל בנות מעמדה, ע"י נזירות. זה אמנם מקובל, אבל מבחינת”

“וכך הייה... שמונים וחמש שנות אושר שמהם זכיתי כמספר שנות חיי. וכך הייה... שלום לך אמא האם באמת זה תם ואת אינך עוד וכך הייה... שלום לך יקירה אהבתך אינה ככל האהבות .והיום בלעדייך אינו כאתמול שלשום האם נכון... ואם כן זה קשה לי נורא קשה בלעדייך אני לבד אני גרם קר ובודד בחלל שקט וגדול האם נכון... שאת איננה את הלכת . נעלמת. איבדתי אותך ולא סתם אובדן .את אובדן מוחשי וכואב האם נכון... שמה שחשבתי שי”

“אביו של בן זוגי חולה בסרטן. לפני שנה גילו שזה האחרון, לא בזבז זמן מיותר וכבש שטח נרחב מהמעי הגס ועד לכבד. סימן את האזורים הרצויים לו בכתמים לבנים וגרע כ 15 קילו ממשקלו של האיש שהיה הראשון לומר לבנו: ״היא יפה מידי וחכמה מידי, לא היית צריך להעלות את הסטנדרטיים בצורה כל כך קריטית״. האיש שתמיד רגוע כל כך ושלו ולא צריך לעשות דבר כדי למצוא חן. באופן טבעי נמשכים אליו נשים וגברים ובעיקר ילדים כי יש בו”

“3 סיפורים מקובצים בספר הזה: גיל המתינות, מונולוג ואשה שבורה. אני מתייחס לראשון ולשלישי. הסיפור הראשון מהווה בסיס לספר "אי-הבנה במוסקבה". המספרת מספרת בגוף ראשון את המתרחש אודותיה, אודות בעלה אנדרה וגורם הבעיה ביניהם, בנם פיליפ. המספרת (ניקול, באי-הבנה במוסקבה, ואני מניח שגם כאן), מניחה לכעסה להתפרץ כשהיא שומעת שבנה האהוב פיליפ מחליט לזנוח את הדוקטורט שלו וללכת בכיוונים אחרים, ואם לא די בכך הוא פו”

“זיכרונותיה של נערה מחונכת זו למעשה הביוגרפיה של סימון דה-בובואר ב-20 שנותיה הראשונות לחייה. זו עובדה. מה מקפלים זיכרונותיה של סופרת, פילוסופית, פמיניסטית ומסאית מפורסמת זו? אוסיף עוד עובדה ואומר שזה ספר מופת, כתוב לעילא. דה-בובואר נולדה ב-1908 בפריז. כבר בצעירותה תחווה את מלחמת העולם הראשונה ובהיותה בת 10, לפני ובעיקר אחרי, היא מתחנכת כמקובל אצל בנות מעמדה, ע"י נזירות. זה אמנם מקובל, אבל מבחינת”

“וכך הייה... שמונים וחמש שנות אושר שמהם זכיתי כמספר שנות חיי. וכך הייה... שלום לך אמא האם באמת זה תם ואת אינך עוד וכך הייה... שלום לך יקירה אהבתך אינה ככל האהבות .והיום בלעדייך אינו כאתמול שלשום האם נכון... ואם כן זה קשה לי נורא קשה בלעדייך אני לבד אני גרם קר ובודד בחלל שקט וגדול האם נכון... שאת איננה את הלכת . נעלמת. איבדתי אותך ולא סתם אובדן .את אובדן מוחשי וכואב האם נכון... שמה שחשבתי שי”

“אביו של בן זוגי חולה בסרטן. לפני שנה גילו שזה האחרון, לא בזבז זמן מיותר וכבש שטח נרחב מהמעי הגס ועד לכבד. סימן את האזורים הרצויים לו בכתמים לבנים וגרע כ 15 קילו ממשקלו של האיש שהיה הראשון לומר לבנו: ״היא יפה מידי וחכמה מידי, לא היית צריך להעלות את הסטנדרטיים בצורה כל כך קריטית״. האיש שתמיד רגוע כל כך ושלו ולא צריך לעשות דבר כדי למצוא חן. באופן טבעי נמשכים אליו נשים וגברים ובעיקר ילדים כי יש בו”

“3 סיפורים מקובצים בספר הזה: גיל המתינות, מונולוג ואשה שבורה. אני מתייחס לראשון ולשלישי. הסיפור הראשון מהווה בסיס לספר "אי-הבנה במוסקבה". המספרת מספרת בגוף ראשון את המתרחש אודותיה, אודות בעלה אנדרה וגורם הבעיה ביניהם, בנם פיליפ. המספרת (ניקול, באי-הבנה במוסקבה, ואני מניח שגם כאן), מניחה לכעסה להתפרץ כשהיא שומעת שבנה האהוב פיליפ מחליט לזנוח את הדוקטורט שלו וללכת בכיוונים אחרים, ואם לא די בכך הוא פו”