ביקורת ספרותית על אי הבנה במוסקבה מאת סימון דה-בובואר

---

"אי הבנה במוסקבה" הוא רומן קצר על מערכת יחסים שבו מככבים בני זוג בשנות השישים לחייהם. היא– מורה שזה עתה יצאה לגמלאות, והוא היסטוריון עצל וגם בגמלאות ש"איבד את הניצוץ".

בובואר, סופרת ופילוסופית, פמיניסטית, הייתה אחת הנשים החשובות והמפורסמות במאה העשרים, שחברה לימים לסופר והפילוסוף האקזיסטנציאליסט ז'אן פול סארטר, וביחד (ולחוד) היו צמד האינטלקטואלים המפורסם ביותר בתקופתם.

קשה מאוד להפריד את בובואר מיצירתה כי חייה שלובים כמעט בכל רומן שכתבה, והנושאים שבהם עסקה בחייה נתנו ביטוי ביצירותיה: אפשרויות ההגשמה העצמית של האישה בעולם הגברי ובתוך מערכת יחסים, גבולות השקיפות בין בני זוג, התקשורת המועדת לאי דיוקים וכך גם כאן ברומן הזה, שנכתב בשתי נקודות מבט – של הגבר ושל האישה ובזה יחודו. יופי של משחק פינג-פונג או ריקוד טנגו – תחליטו אתם כשתקראו, כשבמרכזו "אי הבנה" קטנה שבני הזוג נקלעים לתוכה במהלך טיול למוסקבה. זו " אי הבנה" שכולנו עשויים ליפול לתוכה כבני זוג ובמערכות יחסים, בכל גיל כמעט, כזו ששואבת אליה את כל התסכולים, הפחדים, הכעסים, האכזבות, והופכת את גרגר השלג הקטן לכדור גדול. בעצם אולי זה הטריגר שרובנו זקוקים לו כדי לייצר בתוכנו מדי פעם סוג של חשבון נפש. וזה תקף לכל פרק חיים גם בזקנה. טריגר שמאפשר לנו לבדוק את חיינו מחדש ודווקא על רקע פערי התפיסה והתקשורת שלנו.

הרומן אמפתי מאוד, עד כדי כך שנראה כי אנחנו מכירים את שתי הדמויות ולא משנה בני כמה הם. שני מסלולים העומדים להתנגש זה בזה שמעלים בנו חיוך לאורך כל הדרך כי הם בקלות מהדהדים לנו את עצמנו (כבר אמרתי ...) ולכן הוא גם מאוד משכנע .

ואסיים בציטוט הזה כמסר (של האישה): " איזה מזל גדול, אמרה לעצמה, שאפשר לדבר. אצל זוגות שאינם יודעים להשתמש במילים, קל לראות איך "אי הבנות " מתגלגלות כמו כדור שלג, ובסופו של דבר מחריבות בניהם הכל " וזה כל כך נכון ....

ממליצה לכל מי שהגיע לגיל עם מטען מסויים....

» ביקורות נוספות של אירית פריד
» ביקורות נוספות על אי הבנה במוסקבה