ספר מדוייק.
נקרא בנשימה אחת (מידי פעם עוצרת כדי שלא ייגמר. בטח לא כשאנו נדרשים להיות "צוק איתן" ולרוץ לממד)
התחושות, המחשבות, הרחובות, הרהיטים, הדמויות, המאכלים, ההרגלים, המילים, השמות, האירועים, המעשים, כל כך מדוייק שלפעמים היה נדמה לי שאני מריחה את הריח ההוא של הילדות, של תל אבי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
כמו ממתק. אתה מכניס אותו לפה ואוכל אותו לאט, לאט, לאט, לאט, רק שלא ייגמר, כך הרגשתי עם הספר הזה. התפללתי שרק לא אגיע לסופו. אהבתי את גברת ורבורג, העצובה, האהובה, הנהדרת. אהבתי את הלל, ואת עמוס אחיה- הייתי רוצה כזה אח.
הסיפור טוב והכתיבה משובחת ומבחינתי, לא צריך יותר. צחקתי, דמעתי וי... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המקום ממנו צומחת התשוקה
אל הספר גנבת הספרים הגעתי דרך הסרט שגרם לי לבכות בחושך, באולם הקולנוע, מבלי להרגיש במבוכה ( אל תאמינו לקלישאה שגברים לא בוכים ). היו שתי סצנות שרגשו אותי עד דמעות.
הילד רודי שחור מפחם, גרמני שרוצה להיות כושי, מזנק לריצה, לבד עם עצמו וחלמו, וזועק בכול כו... המשך לקרוא
61 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני קוראת בלי סוף ספרים רומנטיים (כל עוד שהם לא מעליבים את האינטלגנציה). קראתי את 50 גוונים, אהבה ברחוב דבלין וממש התמכרתי להם . הספר הזה לצערי כנראה נועד לגילאים 15-20 כי אחרת לא ניתן להסביר מדוע כתוב בשפה כל כך דלה, אין שום ניתוח עומק של הדמויות או הסבר רציונלי למעשים שלהם, העלילה ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הסיפור שלנו עוסק באובדן. חווית האובדן היא דבר קשה למבוגרים ועל אחת כמה -לילדים, או נערים בגיל העשרה. אותו ילד/ה או נער/ה שמאבד פתאום כך ביום בהיר את האנשים הקרובים לו, עשוי לסבול מהפרעות פוסט טראומתיות והתקפי חרדה.
ככל שלא מתמודדים עם "האובדן" התופעה הולכת ומחריפה ובוודאי שה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את כסא פנוי קראתי לפני כמעט שנה, קניתי עותק בריטי ישר כשייצא ולקחתי אותו איתי דרומה לשנת השירות שלי. למה זה קשור? כי במשך שנה שלמה נשאתי את דגל ההתנדבות על גבי, התיישבתי בנגב ובמשך שנה שלמה הענקתי את חיי לאידאולוגיה של פיתוח הפריפריה. זה לא רומנטי כמו שזה נשמע וזה לחלוטין לא אלט... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קוראים יקרים, שמי רוזי, אני בת 29, ברמנית (עבודה צדדית, למעשה אני משכילה הרבה יותר אבל נימנע מספויילר) ועניתי לפרויקט של דון טילמן. דון הוא פרופסור לגנטיקה בן 39 שמחפש רעיה, שותפה להבאת צאצא, חברה לחיים, לא ברור מה בדיוק כי דון לוקה באספרגר, ליקוי הממקם אותו בקצה הספקטרום האוטיסטי (... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
דמיין דייג.
בידו חכה.
זו נשלחת אל העתיד.
הוא עדיין עומד על שפת המים.
לא ממש מבין את הדג המפתיע שהעלה בחכתו.
רחוק כל כך, כמעט בלתי נתפס.
אבל נתפס.
עתיד לכוד.
ונשאלת השאלה : איזו כברת דרך על הדג לעשות כדי להגיע אל הדייג ?
ועוד שאלה :
ומה אם משקלו של הדג רב מדי,
והחכה לא יכולה לשא... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספויילרים למינים מפוזרים ברחבי הביקורת. ראו הוזהרתם.
איזו הרגשה נפלאה זו להיכנס לתוך חנות ספרים. רואים אותה מרחוק, וחושבים שהנה- הכל כל כך קרוב. רק עוד כמה מטרים ואני יכולה לקחת את ערימת הספרים שלי ולהיות באמת מאושרת.
מה שאפילו יותר כיף מהכניסה לחנות הספרים, זו ההרגשה הקופצנ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
פעם, לפני סימניה הייתי קורא באופן מסודר יחסית, ספרות מקור, משהו מתורגם ומשהו בשפת המקור (בתנאי ששפת המקור היא אנגלית), כמו כן, הקפדתי לקרוא פעמיים בשנה ספרים שקשורים למלחת העולם השניה ולשואה. מאז שהתחלתי את מסעי בעולם "סימניה" אני כבר לא קורא באופן מסודר, ומדלג מספר לספר כשאני מ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
"אשמת הכוכבים" הוא ספר של ארבעה כוכבים, שקיבל ממני חמישה, בשקט.
למה ארבעה? בעיקר כי התחושה שקיבלתי, בייחוד בתחילת הקריאה, היא של ספר "נוער", שהדמויות בו דוברות - כמו בהמון סדרות נעורים בטלוויזיה האמריקאית - שפה שהיא קצת שנונה מדי, אינטיליגנטית מדי, שהיא רגשנית ומתוחכמת ורב... המשך לקרוא
116 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני לא אוהבת להתאכזב מספר, זה דיי מאכזב כשקראתי לי ספר שלם ולא יצאתי עם תובנה או משהו אפילו קטן להמשך הדרך.
העלילה בינונית, מתבגרים יפנים מדוכאים ומתוסבכים בשלל צורות וגוונים לא מדברים אליי.
הרגשתי שהפתרון שהספר דוחף לקורא הוא : לא טוב לך? תתאבד. (עכשיו אני אהיה קצת סרקסטית בר... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|