הביקורת נכתבה ביום שישי, 7 ביוני, 2013
ע"י 1Q84
ע"י 1Q84
דמיין דייג.
בידו חכה.
זו נשלחת אל העתיד.
הוא עדיין עומד על שפת המים.
לא ממש מבין את הדג המפתיע שהעלה בחכתו.
רחוק כל כך, כמעט בלתי נתפס.
אבל נתפס.
עתיד לכוד.
ונשאלת השאלה : איזו כברת דרך על הדג לעשות כדי להגיע אל הדייג ?
ועוד שאלה :
ומה אם משקלו של הדג רב מדי,
והחכה לא יכולה לשאת,
מה יעשה הדייג ?
דמיין דייג.
ממקום עומדו הצליח ללכוד את העתיד,
אך זה כבד מדי,
והשניים נטועים במקומם,
וביניהם חכה.
הדייג נוטה לפנים.
הדג נוטה לאחור.
והחכה לא מרפה.
אם אתה רוצה להרוג אותי אחת ולתמיד,
אתה צריך גם להרוג את עצמך,
וזה כמובן לא בא בחשבון.
עשתונות - הכל כאן.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
היי מפתאום נכשלת..הרבה תלוי בהם
עם כל האחריות המוטלת על כתפינו, אנחנו משתדלים לעשות במסגרת היכולות שלנו את הכי טוב שאנו יודעים ויכולים, לפעמים "מחפפים" כדי לגנוב קצת לעצמנו (למדתי רק לאחרונה)שוחק להיות הורה מושלם כל הזמן:).עוד לא קראתי, מתכוונת מתי שהוא! אהבתי את מה שכתבת..
|
|
|
שין שין
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
יפה ומקורי.
|
|
|
1Q84
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
תודה חני.
איני יודע אם קראת את הספר. ולכן אכתוב כאן בזהירות. בהתייחס לתגובה שלי אודות הדייג הלוכד את העתיד, זאת מהות היצירה - התנהלות היום קובעת התרחשויות עתידיות ובעתיד אפשר ונשוב אל העבר על מנת לבחון את מקורות התנהגותנו היום. ונדרש אומץ. וכאשר עושים זאת, סוגרים מעגלים. מה שריגש אותי במיוחד ברעיון הזה שמוצג בספר בצורה פנטסטית, הינה ההתבוננות שסיגלתי לעצמי במהלך הקריאה, לראות את הדברים מנקודת המבט של ילדיי. איך אני נוטל חלק בהטלת החכה אל העתיד וכמה אחריות מוטלת עליי נוכח זאת... שהרי אם תוטל החכה באופן כזה שבעתיד ישובו לבחון את מקורותיה ויפגשו במפלצות מהעבר, אזי נכשלתי ! |
|
|
חני
(לפני 12 שנים ו-4 חודשים)
ניסיתי
אין לי כנראה מספיק אורך רוח להחזיק חכה ולחכות שהדג ינגוס בפיתיון שהכנתי . בזמן שחיכיתי ראיתי את השכנים שלי לדייג ממלאים את הדלי בדגים שתפסו בלי להניד עפעף שמחתי בשבילם....אהבתי את הביקורת שלך.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
