מהמקרים המוזרים האלה, שכולם אוהבים את הספר, ואז אתה קורא אותו ואומר- איך ספר כזה נהיה רב מכר????? הוא ממש לא משהו...
באמת שלא הבנתי על מה כל ההתרגשות. לא אהבתי את הדמויות, לא את העלילה... מבחינתי הוא גירד בקושי את התואר ספר נוער.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
בכתיבה על עצב (אבל הו, איזה עצב נפלא) אין שני לשטפן צוויג, בכתיבת המועקות הגדולות של הנפש, המועקות שנראות כאילו הן דברים קטנים, אך למעשה מדובר בתוגה עמוקה מיני ים.
העוני שלעיתים נראה כה פשוט, מצטייר מולנו במלוא כיעורו, בריחות הבאושים, בבגדים העלובים והעבודה המשמימה.
וגרוע מכל, ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר מחולק ל-3 חלקים... אני כבר מגלה לכם שכאשר הגעתי לחלק האחרון של הספר, הדפים עברו מצד לצד בלי שארגיש.
יופי של ספר מיוחד, קליל, אקסקלוסיבי, מרתק ומסקרן כאחד... וגם הוציא אותי לטיול ברחבי צרפת, אנגליה וארה"ב.
הסיפור מתחיל כקומדיה משעשעת, מצחיקה וככל שצועדים לעבר סוף הספר, הסיפור ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לאגאתה כריסטי היתה מיס מארפל, פטרישיה קורנוול כתבה על ד"ר קיי סקארפטה, ואלכסנדר מק'קול סמית' על מא רמאצווה. אולי יש עוד, אבל זו הרשימה שעולה עכשיו בדעתי כשאני חושבת על בלשים ספרותיים ממין נקבה. אז גם מייזי דובס היא כזאת. בלונדון, בשנת אלף תשע מאות עשרים ותשע פותחת מיס דובס משרד ח... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איך זה לכתוב סקירה על ספר מתוך השוואה שלו לספר אחר? אולי זה לא מתקבל בצורה טובה, אבל זה מה שאני הולכת לעשות עכשיו. בספר "קצב התמוססות הקרחונים" המספר הוא גבר בעשור הרביעי לחייו. אני כבר לא זוכרת את שמו, אבל זה לא משנה. חשובות הדאגות שלו: הגיבור אינו עובד, ובמהלך הספר הוא נע בין ההי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
נעמה לי שפתו של חיים סבתו,פיתוליה והתפלפלותיה הוליכוני בין רחובותיה וסמטאותיה של ירושלים והדהדו בין אבני קירותיה למרצפותיה ובין חללי מדרשיה.
למרות שזו כוס החמין החביבה עלי , מושרת בעשבי תבלין, לא תמיד נהה אחריה ליבי ולעיתים הלך לאיבוד בין דברי חכמים ואולם גם בקטעים אלו חיממ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ב 31 בדצמבר, שהיה יום מאד ארוך בעבודה, ניהלתי שיחת מסדרון מאוחרת עם מישהו שעובד איתי, שיחה שגלשה הרחק מעבר לקירות האפורים שמסביב. אחד הדברים שהוא סיפר עליהם היה הטיול שעשה אחרי הצבא. הוא התחיל אותו בניו יורק, בגיוס כספים לצורך הנסיעה לדרום אמריקה ועבד בחברת הובלות, אבל לא מאלה ש... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קולם של אלו שקולם לא נשמע (התפרסם במקור בכתב העת 'קתדרה')
מעשה רב עשה עזריאל קמון. הוא הביא את קולם של המוכפפים (subalterns). אם הסיפור ההיסטורי הוא לעיתים קרובות סיפורם של קובעי המדיניות, סיפורם של מחוללי האירועים, הרי אלה שהיו באירועים חיילים פשוטים, אלו שהמדיניות התבצעה בעזרתם ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איך, תגידו לי, איך ניגשים לספר של תשע מאות ועשרה עמודים עם הכריכה הכי איומה שנעשתה אי פעם על ידי בן אנוש? וזאת, כשבתוך הספר ממתין מערבון - לא, לא כזה שמספר על סאלונים עליזים וקרבות אקדחים, שודדי בנקים עטויי בנדנות או אינדיאנים וקרקפות, אלא מין סיפור לירי ארוך, ארוך, עמוס מחשבות נו... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זה היה הפרויקט שלי בארבעת הימים האחרונים:....
הספר הזה הינו רומן היסטורי מיוחד המובא לקורא בצורת מכתבים. מתוכן המכתבים ניתן ללמוד על היהודים ברחבי אירופה באותה תקופה (המאה שש עשרה), על האישה "דונה גרציה נשיא" ("לה סניורה" בתרגום מילולי "הגברת"), ובמיוחד על היהודים באותה עת.
הס... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ברוֹדֶק שב לכפר הקטן שלו, אל משפחתו האהובה, לאחר ששרד את הגיהנום של המחנה אליו הושלך בזמן המלחמה. תושבי הכפר היו כבר בטוחים שהוא מת: "באתי מארץ שלא הייתה קיימת בתודעתם, ארץ שלא מופיעה בשום מפה, ארץ שלא שומעים עליה בסיפורים, ארץ שבקעה מן האדמה תוך כמה חודשים, אבל זכרה עוד יכביד על... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![המלט [הוצאת דביר] - תרגום: ט. כרמי - ויליאם שקספיר (שייקספיר)](/100x154/bookimages/covers1/16681.jpg "המלט [הוצאת דביר] - תרגום: ט. כרמי - ויליאם שקספיר (שייקספיר)")
פילוסוף דגול טען פעם שלהוציא את המתימטיקה מההסיטוריה האנושית,זה כמו להוציא את אופליה מהמחזה.
כנראה מתוך חוסר הבנה, נעלבתי בשם המתימטיקה. האהבה של המלט לאופליה במחזה כל כך זניחה ושולית, שלדעתי זה מחזה כלל לא רומנטי. האהבה משמשת רק כיסוד הטעות של הסובבים את המלט בנוגע למזגו הר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אם המשפט "והעיקר לא לפחד כלל" הוא של ר' נחמן, אז נועה ירון דיין ברסלברית אמיתית.
בישירות, אפילו בוטות, היא מתארת את הריקנות המאכלת בקרב בני טובים, אנשי החברה הגבוהה בישראל.
היא לא מתיימרת, בלי הסברים מעמיקים, בלי ראציונליות, רק תיאור הרגשתה שלה. אין מקום לויכוח.
והיא כותבת טוב..ס... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|