“הגעתי ל-'המלט' הנצחי מלאת חששות.ככלות הכול זהו המחזה הארוך ביותר וללא ספק המוערך והמוצג ביותר של שיקספיר.
ואז התאהבתי בו,בהמלט עצמו,נסיך דנמרק האצילי.וכשהאהבה הגיעה,כל החששות פרחו.
איזו דמות מופתית!מאז ראסקולניקוב טרם נתקלתי בדמות כה שובת לב (אם כי רסקולניקוב מתאפיין כאנטי-גיבור ואילו המלט התגלמותו של ההיפוך).
כל המחזה כולו הוא,למעשה,חדשנות שאין כמותה.שייקספיר מעולם לא התיימר להיקבע למחזות הקלא”