“**** תראו, אני לא טמבל. ברצינות. תעירו אותי באמצע הלילה ואני אדע שקיטו זה באקוודור, מה זה מלאבס או הפירמידה של מסלו או מתי התנקשו בבנזיר בוטו. פרטי טריוויה שוליים ביותר נדבקים לי למוח במהירות, אבל אם להודות על האמת, אני לא ממש פרופסור למשהו, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. לעתים רחוקות נדרשתי להעמיק באיזה עניין מעבר לפני השטח, ובאופן מקורי ופורץ דרך, כמו שעושים נגיד חוקרים במכון ווייצמן לגבי (א”

“אתם יודעים - בסופו של דבר – הרי כולם אנשים... מכירים את אלה שמחכים כבר שנים ליום הזה? בקוצר רוח. לראות את כולם. לראות ולהראות. לענות על הסקרנות ועל הגעגוע. את אלו שמייד יצטרפו אל היוזמים. אל המארגנים. יחפשו ללא לאות להגיע אל כולם, אל כולן - יחלקו משימות. יחלקו תפקידים. את אלה שיוזמנו ויבחרו להתעלם בשאט נפש, לא, אל תעלבו, הם לא מעוניינים - אתם בשבילם לא מעניינים. את אלו שמתלבטים עד לרגע האחר”

“מאסטר צייר אף אחד לא ידע שיצירת ברזל מחלידה בכפר סבא, היא בעצם מחווה ליצירת ענק של מיכלאנג'לו-הקפלה הסיסטינית, עד שאריק יוצרה טרח להסביר לי בסטודיו שלו את הקשר בין עקמומיות הברזל ופיתולי היצירה שלו לזו שבוותיקן, עדיין התעקשתי להבין, אריק נישען לרגע לאחור על מסעד הכיסא, לגם מעט קפה, ופתח במונולוג על האדם השוכב לבד מתחת לכיפה ומצייר ממרחק של סנטימטרים ספורים מהמשטח, בסביבה יחסית חשוכה, העובד במה”

“זהו סיפור שמתרחש בסוף שבוע אחד. מה שהיה מתוכנן להיות סופ"ש שיתמקד בענייני נדל"ן הפך עד מהרה להיות עמוס וגדוש באירועים. אלכס ורות הם זוג גימלאים ניו יורקים בשלהי שנות השבעים שלהם. אלכס הוא צייר, ורות היתה שנים רבות מורה לספרות. לזוג אין ילדים, אבל יש להם את דורותי- כלבת תחש בת שתים עשרה שהיא להם כמו ילדה. בסוף השבוע הקרוב יקיימו רות ואלכס בית פתוח, ובאותו היום תגיע מתווכת הנדל"ן עם קונים פוטנצי”

“**** תראו, אני לא טמבל. ברצינות. תעירו אותי באמצע הלילה ואני אדע שקיטו זה באקוודור, מה זה מלאבס או הפירמידה של מסלו או מתי התנקשו בבנזיר בוטו. פרטי טריוויה שוליים ביותר נדבקים לי למוח במהירות, אבל אם להודות על האמת, אני לא ממש פרופסור למשהו, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. לעתים רחוקות נדרשתי להעמיק באיזה עניין מעבר לפני השטח, ובאופן מקורי ופורץ דרך, כמו שעושים נגיד חוקרים במכון ווייצמן לגבי (א”

“אתם יודעים - בסופו של דבר – הרי כולם אנשים... מכירים את אלה שמחכים כבר שנים ליום הזה? בקוצר רוח. לראות את כולם. לראות ולהראות. לענות על הסקרנות ועל הגעגוע. את אלו שמייד יצטרפו אל היוזמים. אל המארגנים. יחפשו ללא לאות להגיע אל כולם, אל כולן - יחלקו משימות. יחלקו תפקידים. את אלה שיוזמנו ויבחרו להתעלם בשאט נפש, לא, אל תעלבו, הם לא מעוניינים - אתם בשבילם לא מעניינים. את אלו שמתלבטים עד לרגע האחר”

“מאסטר צייר אף אחד לא ידע שיצירת ברזל מחלידה בכפר סבא, היא בעצם מחווה ליצירת ענק של מיכלאנג'לו-הקפלה הסיסטינית, עד שאריק יוצרה טרח להסביר לי בסטודיו שלו את הקשר בין עקמומיות הברזל ופיתולי היצירה שלו לזו שבוותיקן, עדיין התעקשתי להבין, אריק נישען לרגע לאחור על מסעד הכיסא, לגם מעט קפה, ופתח במונולוג על האדם השוכב לבד מתחת לכיפה ומצייר ממרחק של סנטימטרים ספורים מהמשטח, בסביבה יחסית חשוכה, העובד במה”

“זהו סיפור שמתרחש בסוף שבוע אחד. מה שהיה מתוכנן להיות סופ"ש שיתמקד בענייני נדל"ן הפך עד מהרה להיות עמוס וגדוש באירועים. אלכס ורות הם זוג גימלאים ניו יורקים בשלהי שנות השבעים שלהם. אלכס הוא צייר, ורות היתה שנים רבות מורה לספרות. לזוג אין ילדים, אבל יש להם את דורותי- כלבת תחש בת שתים עשרה שהיא להם כמו ילדה. בסוף השבוע הקרוב יקיימו רות ואלכס בית פתוח, ובאותו היום תגיע מתווכת הנדל"ן עם קונים פוטנצי”