ביקורת ספרותית על אני מלאלה - הנערה שנאבקה למען ההשכלה ונורתה על ידי הטאליבאן מאת מלאלה יוספזאי
ספר מעולה

---

תארו לעצמכם שאתם מכירים ילדה בת 11, כזו האוהבת ללמוד. נו, זה קורה אצל ילדים יחסית צעירים. אוהבים ללמוד, אבל לא למדו שזה יכול להיות במקום לשחק עם חברים או בווטסאפ. עכשיו תארו לעצמכם, שאותה ילדה בת 11 הופכת לנערה בת 15, עדיין אוהבת ללמוד, רוצה שכל הבנות תאהבנה ללמוד, אף על פי שהיא במדינה מוסלמית ושם זה לא ממש מקובל שכולן תתחנכנה.
לא, היא רוצה חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך לכולן, חינוך, חינוך, חינוך, חינוך, חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך,
חינוך.
די, אתם צועקים. זה בלתי נסבל. אבל היא לא מפסיקה.
לא תשלחו מישהו לתקוע לה כדור בראש?
***
עכשיו ברצינות.
מלאלה זו היא בהחלט תופעה. אשה בגוף של ילדה. לא, פוליטיקאית בגוף של ילדה.
גם אבא שלה הוא תופעה. בעולם המוסלמי בו הוא חי, לתת לבנות ללמוד ועוד בתיכון זו עצם בגרון, ועצם לא קטנה ואף חונקת. אלא שהאבא הזה קצת סתום. במקום לקנות ערכת צביעה, אחר כך ערכת איפור ואחר כך לשלוח אותה להכין אוכל ולשטוף כלים כמקובל במקומותיהן, הוא מכניס לה לראש חינוך. אחר כך הוא קוצר דמעה מה שזרע בדמעה. הבת שלו היא משת"פית למעשיו החולניים. במקום ערכת איפור לבת ה-11 שלו הוא הולך ובונה לה בית ספר. גם סתום וגם הולך על הקצה.
בית הספר משגשג, ההורים שולחים את הבנות בחדווה, נופי עמק הסוואט בפקיסטן מהווים רקע אידיאלי לחיים אידיליים. אבל יש טאליבן.
עכשיו התרחקו מעט לאחור, עוד קצת, עוד טיפה. זהו. עכשיו הביטו בתמונה הרחבה. לא, לא בתמונת הנוף, אתרי הסקי והמסעדות של עמק הסוואט בפקיסטן.
השנה היא 2008, 7 שנים לאחר הפיגוע בתאומים. פקיסטן יושבת על מאות ראשי נפץ גרעיניים. משמאל אפגניסטן וקצת יותר משמאל איראן. מימין קשמיר והודו. הטליבאן המתחזק רוצה את כל האזור הזה שיהפוך לדתי יותר, שומר מסורת וחוקי השריעה. הטליבאן מתחזק מאוד בפקיסטאן וממרר את חיי התושבים, מגיע גם לצפון המדינה ואין יום ללא פיגועים וירי. הצבא הפקיסטני לא יכול/רוצה להלחם בהם. כל כך לא רוצה ולא יודע עד כי לא מבחינים, בחסות טכנולוגיה מתקדמת של מסוקים, ארבעה מהם, בן לאדן נורה ונלקח לטיסתו האחרונה עד להפלת גופתו בים. זה קורה כמאה ומשהו ק"מ ממקום מגוריה של מלאלה. אפילו לא ידעו שהוא גר שם.
בין לבין מלאלה מתחזקת בגיל 11 בלוג. היא מספרת לעולם איך ממחוז תיירות בצפון פקיסטן הפכו כמעט בן לילה למערב פרוע בו הטאליבאן ממרר את חיי התושבים. מילא בלוג, אבל היא גם מתראיינת תחת כל עץ רענן ואף בכל אולפן חדשות ובפיה בשורה אחת: חינוך לבנות. על תופעת מלאלה עולה גם ה-BBC, גם שם היא מתראיינת, וכדי לקצר סיפור ארוך למדי, יש גם מועמדות לפרס נובל.
מאחר וזה לא סיפור בו הספוילרים לא רצויים, בסופו של יום, למען האמת די באמצע, שני בחורים עוצרים את ההסעה של מלאלה מבית הספר ויורים בה. ממזרח עד מערב העולם כולו סוער. מלאלה מועברת לאנגליה, שם בברמינגהם ינתחו אותה וירפאו. לפקיסטן היא בינתיים לא חוזרת.
228 עמודים מתוך 290 עוברים עד לירי. 228 עמודים בו מתוארת פקיסטן כמדינה מתונה למדי, שכוחות אסלאמיים הורסים בה כל חלקה טובה, ממש כמו שעשו זאת בעשרות מדינות לפני כן וממשיכים לעשות זאת. זה כמובן לא האסלאם דורש השלום, האחווה והשוויון. אלא שליחיו.
קריאת חובה. זה טוב לחינוך שלכם.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על אני מלאלה - הנערה שנאבקה למען ההשכלה ונורתה על ידי הטאליבאן