“פעם, לפני מיליון שנה, הייתה לי סדרת 'מה אני יודעת על...' אז בעקבות ההצלחה היחסית של 'מה אני יודעת על צפון קוריאה' ו'מה אני יודעת על דרום קוריאה', הבה נמשיך לטייל באסיה. אזהרת מסע: זה אומר שמעט מאוד ייכתב כאן על הספר, לכל מי שאוהב ביקורות ענייניות. אז מה אני יודעת על הודו? ככה, בשליפה. בלי גוגל. מתברר שהרבה פחות ממה שאני יודעת על צפון קוריאה. 1.שזו מדינה במזרח אסיה עם אוכלוסייה של כמיליאר”

“מאז שהתפרסם ספרו של רוהינטון מיסטרי "איזון עדין", יצירת מופת מופלאה ושוברת לב, התחרות הסתיימה. אפשר לכתוב על הודו באופן יפה, יפהפה ואפילו נפלא, אבל קשה להעפיל אל איזון עדין. הודו, יאמר לכם כל מטייל ותייר, היא פלטת צבעים עשירה וססגונית, בליל של ריחות ואווירה, והיא משתרעת בין אופק גבוה לנמוך באופן שגורם טלטלות רגשיות עמוקות. הודו היא חוויה שלא אחווה בגלגול הזה וגם לא בבא, ככל שהדבר תלוי בי, כי מ”

“# קחו המון פרטים של דברים שקרו לפני, בזמן ואפילו אחרי הסיפור שאתם רוצים לספר. ערבבו היטב. שילפו באופן מקרי פרט וצרפו אותו לסיפור שברצונכם לספר. יקרו שני דברים: האחד תזכו בעניין של השומע, שיתאמץ לחבר את הפרט החדש לפרטים שכבר קיבל. השני השומע יקבל סחרחורת וכאב ראש ויתקשה לחבר את הפרטים לכלל סיפור קוהרנטי. לא בהכרח בסדר הזה. זה מה שקרה לקורא(ת) הספר, במיוחד בחלקיו הראשונים של הסיפור, אך לא רק בהם,”

“ולא, לא מדובר במשפחת מאפיונרים עם קוד של כבוד משפחתי, ותינוקות שבמובייל שלהם מסתובבים סמית אנד ווסון וברטה, מדובר במשפחה די רגילה שאיתרע מזלם וכל אחד הרג מישהו, בשוגג, במזיד או סתם באקראי. הסופר, יש לציין, הוא סופר אוסטרלי, סופר של ספר מתח בלש? חיבור שאינו מוכר לי. יש סופרי מתח בריטיים - משובחים, יש סופרי מתח אמריקאיים - יעילים, יש סופרי מתח צרפתים - משובחים או משעממים, אבל אוסטרלים? נשמע מוזר”

“פעם, לפני מיליון שנה, הייתה לי סדרת 'מה אני יודעת על...' אז בעקבות ההצלחה היחסית של 'מה אני יודעת על צפון קוריאה' ו'מה אני יודעת על דרום קוריאה', הבה נמשיך לטייל באסיה. אזהרת מסע: זה אומר שמעט מאוד ייכתב כאן על הספר, לכל מי שאוהב ביקורות ענייניות. אז מה אני יודעת על הודו? ככה, בשליפה. בלי גוגל. מתברר שהרבה פחות ממה שאני יודעת על צפון קוריאה. 1.שזו מדינה במזרח אסיה עם אוכלוסייה של כמיליאר”

“מאז שהתפרסם ספרו של רוהינטון מיסטרי "איזון עדין", יצירת מופת מופלאה ושוברת לב, התחרות הסתיימה. אפשר לכתוב על הודו באופן יפה, יפהפה ואפילו נפלא, אבל קשה להעפיל אל איזון עדין. הודו, יאמר לכם כל מטייל ותייר, היא פלטת צבעים עשירה וססגונית, בליל של ריחות ואווירה, והיא משתרעת בין אופק גבוה לנמוך באופן שגורם טלטלות רגשיות עמוקות. הודו היא חוויה שלא אחווה בגלגול הזה וגם לא בבא, ככל שהדבר תלוי בי, כי מ”

“# קחו המון פרטים של דברים שקרו לפני, בזמן ואפילו אחרי הסיפור שאתם רוצים לספר. ערבבו היטב. שילפו באופן מקרי פרט וצרפו אותו לסיפור שברצונכם לספר. יקרו שני דברים: האחד תזכו בעניין של השומע, שיתאמץ לחבר את הפרט החדש לפרטים שכבר קיבל. השני השומע יקבל סחרחורת וכאב ראש ויתקשה לחבר את הפרטים לכלל סיפור קוהרנטי. לא בהכרח בסדר הזה. זה מה שקרה לקורא(ת) הספר, במיוחד בחלקיו הראשונים של הסיפור, אך לא רק בהם,”

“ולא, לא מדובר במשפחת מאפיונרים עם קוד של כבוד משפחתי, ותינוקות שבמובייל שלהם מסתובבים סמית אנד ווסון וברטה, מדובר במשפחה די רגילה שאיתרע מזלם וכל אחד הרג מישהו, בשוגג, במזיד או סתם באקראי. הסופר, יש לציין, הוא סופר אוסטרלי, סופר של ספר מתח בלש? חיבור שאינו מוכר לי. יש סופרי מתח בריטיים - משובחים, יש סופרי מתח אמריקאיים - יעילים, יש סופרי מתח צרפתים - משובחים או משעממים, אבל אוסטרלים? נשמע מוזר”