ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 ביוני, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אנסמבל זה "יחדיו" או "חבורה". בדרך כלל משתמשים במונח כשמדובר בהרכבים מוסיקליים או הרכבי-שחקנים ומשמעותו המילולית נותרת (כמעט) ללא שימוש. שם הספר המוצלח מבטא פה את שתי משמעויות המונח.
אין לי העדפה מיוחדת לספרים העוסקים במוסיקה לעומת ספרים בעלי תוכן שונה, למרות שמוסיקה - בעיקר קלאסית אך לא רק - היא מרכיב חשוב בעולמי. אני חושבת שלמוסיקה צריך להאזין (מדובר בכל ה"עמך" שאינם מלחינים אותה, מנגנים אותה או מנצחים עליה) מלים אינן יכולות להמחיש לקורא את החווייה. מצד שני ספרים העוסקים במוסיקאים יכולים להמחיש את מה שקורה בנפשם ואיך הם חיים עם התמסרות מוחלטת לנושא שאין גדול ממנו בעיניהם.
בני אדם מתנהלים לרוב במרחב שבין שתי שפות. השפה המדוברת, מלים ומשפטים המתַקְשרים את מחשבותינו ושפת-גוף המלווה את השפה המדוברת, מפרשת אותה ולעתים אומרת את ההיפך ממנה. לגיבורי הסיפור הזה יש שפה נוספת: זו שפה ייחודית להם הכוללת מוסיקה, כלי המוסיקה שזקוקים לטיפול אוהב ויומיומי (שהם מתייחסים אליהם כמו שאני מתייחסת לחיות המחמד שלי) והתרכובת הנוצרת מהשפות השונות ומעולמם של הגיבורים נראית כמין כימיה בה ערבוב של חומרים סתמיים יוצר פתאום משהו חדש וטהור, לא דומה לשום דבר שהיה פה קודם ולא קשור לחומרים המקוריים. גייבל שיתפה אותי בנדיבות רבה בשפה השלישית הזאת. אי אפשר לומר שהקורא את הספר ישלוט בשפה הזו, אבל הוא יוכל להתמצא בה במידה מסויימת.
יש די הרבה ספרים המתארים את הקשר שנוצר בין אנשים הנאלצים לחיות ביחד לאורך זמן: חיילים במסלול ארוך, ילדים בפנימייה, אסירים בבית-כלא. אלה מפתחים סוג של קשר עמוק שבדרך כלל מייחסים למשפחה (אם כי לא רבות מהמשפחות מגיעות לקשר האינטימי הזה) הגיבורים בסיפור הזה, שכתבה גייבל – בעצמה מוסיקאית – מצליחים להגיע לסוג הזה של הקשר העמוק והאינטימי ומתמודדים באמצעותו בהצלחה עם מה שהחיים מזמנים להם: משברים, אכזבות, הצלחות, בני-זוג, ילדים ושומרים על ה"אנחנו" החזק יחד עם ה"אני" הייחודי לכל אחד מהם.
על השאלה למה אהבתי את הספר הזה, אתקשה לענות. אין בו יותר מדי דרמה או טוויסטים בסיפור. תיאור השנים בהם התעצב האנסמבל והתבגר, הם המרכיבים את ספר הביכורים הזה. אין התעסקות בעברם האומלל של הגיבורים, אין בו מחלה סופנית או ילד פגוע. יש בו תערובת של אושר ואומללות, גאונות וטפשות, פשוט חיים. כל זה כתוב נפלא באמינות רבה, מתאר עולם המוכר היטב לגייבל. הגיבורים שלה עוברים תהליך התבגרות ותבונה בסיפור ויוצאים ממנו שונים משנכנסו אליו. וכך גם הקוראת את הסיפור הזה.
39 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
Pulp_Fiction אתה צודק.
גם אם לא מדובר "בכוח" - לפעמים לנסות יותר מדי מוציא את החשק וגורם להתמרדות. אם שואלים אותי אני אומרת שכדאי שבבית שגדלים בו ילדים תתנגן מוסיקה מכל הסוגים, כדי שיתרגלו להאזין. ושהחלק הדידקטי יבוא כתגובה לשאלות והתעניינות ולא בגלל צורך ללמד. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
גם אני מכיר מקרים כאלה.
יש כאלה שהכריחו אותם ללמוד כלי נגינה נגד רצונם, לעסוק בענף ספורט שנוא עליהם וכו'
אבל יש הבדל בין לנסות להחדיר את זה בכוח לבין להכיר להם משהו יפה ולתת להם הזדמנות לאמץ את זה. בסוף, טעמנו המוסיקלי בין היתר הוא תוצר גם של מה שהיה לנו בבית בילדותנו. אדם שגדל על ברכי מוסיקה הודית,למשל היא תשאיר חותם בנפשו גם אם הוא יאמץ את ההבי מטאל כסגנון מועדף אם בכלל. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
Pulp_Fiction לא לגמרי התלוצצתי.
אני מכירה מקרוב מאד מישהו שאבא שלו, איש חביב מאד ובעל כוונות מצויינות היה אוהב מושבע של מוסיקה קלאסית וניסה בכל כוחו להכיר לילדיו את הטוב הזה. ילדיו רחוקים ממוסיקה בכלל ומקלאסית בפרט... אני מסכימה שהאזנה למוסיקה וחשיפה נכונה עושה את ההבדל. ואני מכירה כמובן בעולם הקסום שהמוסיקה נותנת לאדם. אבל לפעמים מאמץ גדול מדי מביא לתוצאה שונה מאד מהרצוייה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
יעל, אני חושב ש"להציק"
זה לא מינוח נכון. מה שכן, הילדים שלי אוהבים ומכירים מוסיקה קלאסית לפחות במשורה. לא הכרחתי אותם. אבל אם הם לא היו נחשפים, לא הייתה להם ההזדמנות להכיר ולחבב אותה.כולנו שומעים כל מיני מנגינות בחיינו, חלקן נכנסות לליבנו ואחרות פחות. גם אני גיליתי יצירות רבות רק כי האזנתי להן במקרה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
רב תודות, סימיליה.
דרך מוסיקה אפשר להעביר תחושות, כמובן. וכל אדם חווה אחרת את התחושות שלו. תחושות, בניגוד לתקשורת בין-אישית אינן מתאפיינות במלים (לכן לדעתי אי אפשר להעביר אותם באמצעות מלים כמו בכתיבה) אבל הן חלק מהסך הכל המרכיב אותנו. אגב המילה "אנסמבל" היא מצרפתית (לא יודעת מה מקורה. סביר שהוא מלטינית) |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מסכימה, Tamas.
אי אפשר, לדעתי, לגרום לקורא להרגיש את החווייה שבאומנות. לכן ספרים שמתיימרים לעשות זאת מגוחכים בעיני. חוויית הקריאה היא רבת-עוצמה כשאינה מנסה לעשות מה שאי אפשר. |
|
|
סימליה
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
יופי של חוות דעת כמו תמיד את כותבת ממש יפה.
אני מסכימה איתך במאה אחוז וזה נכון גם עובדתית שבנוסף לשפה המילולית שפת הגוף היא חלק חשוב בתקשורת. מוזיקה היא בהחלט שפה שדרכה אפשר להביע מחשבות ורגשות ללא מילים ושפת גוף. למשל, דרך הצלילים ניתן להעביר תחושות. יש אנשים שדרך צלילים רואים צבעים ומרגישים טעמים. צלילים נמוכים בדרך כלל מאפיינים צבעים קרים וצלילים גבוהים צבעים חמים. גם האומנות היא שפה שדרכה ניתן להעביר מחשבות ורגשות. יש כאלו שיותר דרך המוזיקה ויש כאלו שיותר דרך האומנות. לדוגמא, אני יותר דרך האומנות. בהחלט נושא מעניין. דרך אגב, אני הכרתי לראשונה את המילה אנסמבל בתשחץ. המילה מופיעה הרבה בתשחצים. |
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אגב, לא רק מוסיקה. גם תחומים אחרים כמו ציור, מחול או אפילו בישול.
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תערובת של אושר ואומללות, גאונות וטפשות
זה בדיוק החיים
יפה כתבת. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מחשבות -גם "רבעיית רוזנדורף" עוסק בעולמם הרגשי של נגנים.
הוא אינו היחיד ואף שהוא טוב, לדעתי, יש טובים כמוהו ואף טובים יותר. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, Tamas
אני יותר חד-משמעית ממך בעניין. לדעתי אי אפשר להעביר את התחושות לגבי מוסיקה בכתיבה. לגבי עולמו הרגשי של המוסיקאי - את זה אפשר לעשות היטב בכתיבה. כמו שעשתה גייבל בספר הזה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
חן חן, אַבְרָשׁ אֲמִירִי.
מסכימה איתך, כמובן. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אני משתדלת לא להציק לאחרים עם מוסיקה שאני אוהבת... בדרך כלל מאזינה לה לבד. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
זה נכון. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מסקרנת. תודה.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
בשביל זה יש את רביעיית רוזנדורף.
|
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
נשמע מעניין. מתחברת לזה שמוסיקה הוא תחום שצריך לחוות בגוף ראשון ולא קל להעביר את התחושות בכתיבה. אבל כתיבה על אנשים העוסקים בזה זה כבר עניין אחר, כל עוד הכתיבה לא עוסקת רק בחייו המקצועיים של המוסיקאי בצורה טכנית מדי.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אני מאמין שזה לגמרי בסדר
לאהוב ספר גם מבלי היכולת להצביע על הסיבה בגינה התחבב על הקורא.
הכנות עדיפה בעיניי על פני נסיון מסורבל לתרץ תירוצים לכאן ולכאן בכסות של ידענות מופלגת. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
היטבת לתאר את טיבו
של הרומן.
מוסיקה קלאסית תופסת חלק נכבד מחיי. לפעמים אני מנער את שאר המשפחה על ידי. קצת קולות מערוץ אימטרמצו. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
לפעמים מים שקטים חודרים עמוק.
|
39 הקוראים שאהבו את הביקורת
