“# לא יודעת בדיוק מה הופך ספר אחד לבלתי נשכח, או לפחות, מושך אותך לקרוא בכל רגע פנוי בעוד שחברו נזנח על המדף וחוזרים אליו בלי חמדה. זו לא העלילה – שיש סופרים שימציאו עוד ועוד סיפורים קיצוניים כדי למשוך את הקוראים, לשווא. זו לא "הפיוטיות" (מה זה?) גם אם מה שכתוב על הכריכה האחורית מזכיר את האלמנט הערטילאי הזה. כישרון כתיבה הוא הכרחי אבל לא מספיק. בקיצור – מי שהצליח לפענח את המיסתוריות הזו מתבקש בכל”

“פגשתי אותך לפני כמה ימים בחדר ההמתנה מחוץ לחדר ניתוח, כשאמא בפנים, מאחורי הדלת הסגורה. "פגשתי" אולי אינה המילה המתאימה שכן הפגישה הזו היתה כורח הנסיבות, ועשינו כמיטב יכולתנו שלא לראות זו את זו. זה לא שלא דיברנו, אבל לא הישרנו מבט ומעטנו במילים. שיחה טכנית כזו של בית חולים. המנתח הגיע? מתי הם אמורים לסיים? הוא אמר משהו על הגידול? שום דבר שקשור אלי ואלייך ולזמן שלא דיברנו. כל כך לא כמו פעם. האין היה”

“פתאום מצאתי את עצמי מפקפקת. האם זה באמת קורה? שסתם אזרח פשוט מהשורה מחליט לא לקבל את תוצאות החקירה המשטרתית ופוצח בחקירה עצמאית? לא מעט ספרי מתח מבוססים על הנוסחה הזאת, אבל האם יש לה איזשהו בסיס במציאות? לא משנה. הספר הזה משתייך לז'אנר ספרי הבלש שבמרכזם לא עומד בלש מקצועי אלא אזרח תמים שנקלע שלא ברצונו לתעלומת רצח. טס נמצאה מתה, ורידיה חתוכים, ללא סימני אלימות. ביאטריס, אחותה הגדולה שגרה מבר”

“כתיבת ספר מתח משובח משולה לבנייה וסתירה, לטווית קשרים ופרימתם, לרקימת נסיבות וקריעתם, לעירבול חומרים וניסיון להפריד ביניהם כדי למצוא את האמת האחת. אחות הוא ספר משובח. הוא ספר מתח משובח. הוא רומן מתח נפלא. הוא רומן נפלא. yaelhar הדעתנית והקוראת הבלתי נלאית, שאני כה סומכת על דעתה, הצליחה לכמה דקות לערער את יציבות דעתי. לכמה שעות חשבתי שהספר תיעתע בי. ואז קראתי שוב את הפרק האחרון, המצמרר, זה שה”

“# לא יודעת בדיוק מה הופך ספר אחד לבלתי נשכח, או לפחות, מושך אותך לקרוא בכל רגע פנוי בעוד שחברו נזנח על המדף וחוזרים אליו בלי חמדה. זו לא העלילה – שיש סופרים שימציאו עוד ועוד סיפורים קיצוניים כדי למשוך את הקוראים, לשווא. זו לא "הפיוטיות" (מה זה?) גם אם מה שכתוב על הכריכה האחורית מזכיר את האלמנט הערטילאי הזה. כישרון כתיבה הוא הכרחי אבל לא מספיק. בקיצור – מי שהצליח לפענח את המיסתוריות הזו מתבקש בכל”

“פגשתי אותך לפני כמה ימים בחדר ההמתנה מחוץ לחדר ניתוח, כשאמא בפנים, מאחורי הדלת הסגורה. "פגשתי" אולי אינה המילה המתאימה שכן הפגישה הזו היתה כורח הנסיבות, ועשינו כמיטב יכולתנו שלא לראות זו את זו. זה לא שלא דיברנו, אבל לא הישרנו מבט ומעטנו במילים. שיחה טכנית כזו של בית חולים. המנתח הגיע? מתי הם אמורים לסיים? הוא אמר משהו על הגידול? שום דבר שקשור אלי ואלייך ולזמן שלא דיברנו. כל כך לא כמו פעם. האין היה”

“פתאום מצאתי את עצמי מפקפקת. האם זה באמת קורה? שסתם אזרח פשוט מהשורה מחליט לא לקבל את תוצאות החקירה המשטרתית ופוצח בחקירה עצמאית? לא מעט ספרי מתח מבוססים על הנוסחה הזאת, אבל האם יש לה איזשהו בסיס במציאות? לא משנה. הספר הזה משתייך לז'אנר ספרי הבלש שבמרכזם לא עומד בלש מקצועי אלא אזרח תמים שנקלע שלא ברצונו לתעלומת רצח. טס נמצאה מתה, ורידיה חתוכים, ללא סימני אלימות. ביאטריס, אחותה הגדולה שגרה מבר”

“כתיבת ספר מתח משובח משולה לבנייה וסתירה, לטווית קשרים ופרימתם, לרקימת נסיבות וקריעתם, לעירבול חומרים וניסיון להפריד ביניהם כדי למצוא את האמת האחת. אחות הוא ספר משובח. הוא ספר מתח משובח. הוא רומן מתח נפלא. הוא רומן נפלא. yaelhar הדעתנית והקוראת הבלתי נלאית, שאני כה סומכת על דעתה, הצליחה לכמה דקות לערער את יציבות דעתי. לכמה שעות חשבתי שהספר תיעתע בי. ואז קראתי שוב את הפרק האחרון, המצמרר, זה שה”