ביקורת ספרותית על תולדות שן הלוויתן - פרוזה # מאת אליזבת אילו
ספר טוב

---

#
לא יודעת בדיוק מה הופך ספר אחד לבלתי נשכח, או לפחות, מושך אותך לקרוא בכל רגע פנוי בעוד שחברו נזנח על המדף וחוזרים אליו בלי חמדה. זו לא העלילה – שיש סופרים שימציאו עוד ועוד סיפורים קיצוניים כדי למשוך את הקוראים, לשווא. זו לא "הפיוטיות" (מה זה?) גם אם מה שכתוב על הכריכה האחורית מזכיר את האלמנט הערטילאי הזה. כישרון כתיבה הוא הכרחי אבל לא מספיק. בקיצור – מי שהצליח לפענח את המיסתוריות הזו מתבקש בכל לשון של בקשה לשתף אותי בתגליתו. לספר הזה היתה, מבחינתי, האיכות המתבקשת בספרים כאלה.

הספר מקוטלג כספר מתח, ויש בו באמת כמה סצינות מותחות, במיוחד בחלקו האחרון. אבל חלקו העיקרי של הספר הלא קצר הזה מוקדש דווקא לחיי היומיום של הגיבורה, המתארת את קורותיה בגוף ראשון ולוקח לה זמן עד שהיא מבינה שהיא מככבת בסיפור מתח. פיריו קספרוב (גם אתם מדמיינים משחק שח רציני, וודקה קפואה והתחמקות מהמשטרה בשמה?) היא בת של זוג מהגרים רוסים. האם היתה דוגמנית ויוצרת בשמים (נדמה לי שבתעשייה מכנים אותם "אף") שמתה צעירה והותירה לביתה קצת גנים טובים מבחינה חיצונית ומבחינת יכולת הרחה, ואב שהוא מהגר רוסי קשוח וחף מנוסטלגייה, שהעביר לביתו היחידה קצת גנים של אומץ וחוצפה, מסוג האומץ שכפסע בינו לבין טפשות. רגע לפני תחילת הספר היא יוצאת להפלגת דיג מסחרי עם ידיד ונקלעת לתאונת פגע וברח ימית, בעיקבותיה היא מוצלת משהות במים כמעט קפואים אחרי 4 שעות. מסתבר שזו תופעה נדירה להצליח להישאר בחיים במצב כזה.

הספר מעלה נושאים שמעולם לא נתקלתי בהם. החל בהישרדות במצב של היפותרמיה, בעלי חיים ימיים ואלה שמתעקשים לדוג/לצוד אותם לטובת חשבון הבנק של הציידים. בידור של חברי האלפיון העליון (רמז – לא רק סירסור בקטינות לטובת פינוק "חברים") ועמך שמנסים להתפרנס מדיג מסחרי. הוא מתאר מערכות יחסים שונות מהמקובל – בין הורים ובין חברים אבל כמו שהוא כתוב הכל מתקבל כאמין ביותר. טוב, חוץ מהפעמים שהקורא קורא לגיבורה "מטומטמת" ומפציר בה להפסיק להיות כזאת.

המסקנה שלי – ספר טוב, מאוזן בכל חלקיו, שמחולק היטב בין הווה וזכרונות, מביע את הרגש הראוי, לדעתי, לגבי הרג חיות מפוארות סתם כי זה אפשרי. זה הזכיר לי את "בוצ'רס קרוסינג" עם הסצינה המצמררת של טבח עדרי בופאלו, סתם ככה. וכמובן את הקטע הבלתי נשכח מ"מובי דיק" שמתחיל ב"אני עדיין יכול לשמוע את הלווייתנים צורחים..." שלא הצלחתי לקרוא ברצף.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על תולדות שן הלוויתן - פרוזה #