“אין כמו הבית! מה מעורר אצלנו הרגשה של בית? המשפחה, קרובים וידידים, ריחות מאכלים מוכרים? אצל הריוט זה קצת אחרת: "כאשר נפל עלי השער ידעתי כי אכן שבתי הביתה" :-) והשער הזה היה רק אחד מבין שבעה שערים (!) שהיה צריך לעבור בדרכו לחווה שתחזוקתה לא היתה אופטימלית. זהו הספר הרביעי בסדרת ספריו של ג'יימס הריוט, וטרינר ביורקשייר הכפרית, המתאר את חוויותיו עם האנשים ובעלי החיים באזור. אם בספר השלישי הוא נע לס”

“# כל הדברים מבהיקים כיפים כל היצורים גדולים כקטנים כל הדברים נבונים כמופלאים את כולם ברא אלוהים כל אלה הן שורות של מזמור (דתי?) ידוע בבריטניה. והם גם שמות ספריו של ג'יימס אלפרד ווייט, המוכר בשם העט ג'יימס הריוט, וטרינר כפרי ביורקשייר בעל רקע (ומבטא) סקוטי עמוק. הריוט כתב על חייו כוטרינר כפרי, חמוש בכישרון סיפורי ענק, בחוש הומור נפלא, באנושיות רחבת-היקף ובנכונות לצחוק בעיקר על עצמו. יש כמ”

“**** נולדתי בלי מרפקים, נצר לשושלת ארוכה של חסרי מרפקים. אין אצלנו במשפחה עורכי דין ערמומיים, מנהלים כוחניים, או אפילו סתם אנשים שהתגברו בהצלחה על הפוליטיקה הקטנה, הפנימית והמטונפת שיש כמעט בכל מקום עבודה. זה לא זורם אצלנו בדם. בניגוד לאנשים שפורחים ממש כשהם צריכים לנווט בין מה ש-X אמר ל-Y ומה זה בעצם אומר על הסיכויים שלי לדרוך על Z ולקבל את העבודה, אותי זה ממש מלחיץ אפילו כשאשתי מספרת לי”

“בשיחה כתובה על שירה קראתי ציטוט של רילקה: "ראוי היה לחכות ולצבור פשר ומשמעות במשך חיים שלמים, ארוכים אם אפשר, ואז, לגמרי בסוף, אפשר שיעלה בידינו לכתוב עשר שורות שהן טובות. כי שירים אינם רגשות, הרי הם התנסויות. בעבור טור אחד של שיר צריך לראות הרבה ערים, אנשים ועצמים, צריך להכיר את החיות, להרגיש איך עפות ציפורים ולדעת את המחווה בה הפרחים נפתחים בבוקר… צריך להיזכר בדרכים העוברות בצמתים לא מודעים, לה”

“אין כמו הבית! מה מעורר אצלנו הרגשה של בית? המשפחה, קרובים וידידים, ריחות מאכלים מוכרים? אצל הריוט זה קצת אחרת: "כאשר נפל עלי השער ידעתי כי אכן שבתי הביתה" :-) והשער הזה היה רק אחד מבין שבעה שערים (!) שהיה צריך לעבור בדרכו לחווה שתחזוקתה לא היתה אופטימלית. זהו הספר הרביעי בסדרת ספריו של ג'יימס הריוט, וטרינר ביורקשייר הכפרית, המתאר את חוויותיו עם האנשים ובעלי החיים באזור. אם בספר השלישי הוא נע לס”

“# כל הדברים מבהיקים כיפים כל היצורים גדולים כקטנים כל הדברים נבונים כמופלאים את כולם ברא אלוהים כל אלה הן שורות של מזמור (דתי?) ידוע בבריטניה. והם גם שמות ספריו של ג'יימס אלפרד ווייט, המוכר בשם העט ג'יימס הריוט, וטרינר כפרי ביורקשייר בעל רקע (ומבטא) סקוטי עמוק. הריוט כתב על חייו כוטרינר כפרי, חמוש בכישרון סיפורי ענק, בחוש הומור נפלא, באנושיות רחבת-היקף ובנכונות לצחוק בעיקר על עצמו. יש כמ”

“**** נולדתי בלי מרפקים, נצר לשושלת ארוכה של חסרי מרפקים. אין אצלנו במשפחה עורכי דין ערמומיים, מנהלים כוחניים, או אפילו סתם אנשים שהתגברו בהצלחה על הפוליטיקה הקטנה, הפנימית והמטונפת שיש כמעט בכל מקום עבודה. זה לא זורם אצלנו בדם. בניגוד לאנשים שפורחים ממש כשהם צריכים לנווט בין מה ש-X אמר ל-Y ומה זה בעצם אומר על הסיכויים שלי לדרוך על Z ולקבל את העבודה, אותי זה ממש מלחיץ אפילו כשאשתי מספרת לי”

“בשיחה כתובה על שירה קראתי ציטוט של רילקה: "ראוי היה לחכות ולצבור פשר ומשמעות במשך חיים שלמים, ארוכים אם אפשר, ואז, לגמרי בסוף, אפשר שיעלה בידינו לכתוב עשר שורות שהן טובות. כי שירים אינם רגשות, הרי הם התנסויות. בעבור טור אחד של שיר צריך לראות הרבה ערים, אנשים ועצמים, צריך להכיר את החיות, להרגיש איך עפות ציפורים ולדעת את המחווה בה הפרחים נפתחים בבוקר… צריך להיזכר בדרכים העוברות בצמתים לא מודעים, לה”