“סיקרן אותי קידום המכירות שנעשה לספר כשיצא בעברית - זה נראה לי שילוב מנצח - תאור נורווגיה של ימי הביניים, דרך חיי נערה אחת, ועוד דילמות מעניינות הכתובות על העטיפה האחורית: בחינת טבע האדם, בחינת הנשיות והגבול הדק בין מעשה ראוי לחטא...לא פחות!

חיפשתי והשגתי את הספר יד שנייה. אני מרבה לקנות ספרים יד שנייה, ובדרך כלל הספרים שאני קונה שמורים היטב. הספר הזה נראה (רמז!) חדש מהדפוס, והכיתוב עליו מודיע שהסופרת קיבלה פרס נובל. (שהוענק לה על תאורי נורבגיה בימי הביניים, לפי וויקיפדיה.)

אני אוהבת לקרוא ספרים שמספרים לי סיפור. ובאמת בתחילה רותקתי לתאורי היומיום של ימי הביניים בנורבגיה: הם היו שונים מתאורים של אותו זמן במדינות אחרות באירופה: יחסים יותר חיוביים בתוך המשפחה - וחיי הקהילה הכפרית נראים חברותיים ופסטורליים. גם החלק הדתי שהסיפור מלא בו, נראה יותר כמו מה שדת היתה אמורה להיות: נחמה למאמינים. אבל מן הראוי לזכור שמי שכתבה תאורים אלה היתה סופרת שנולדה בסוף המאה ה - 19, ושבשלב מסויים בחייה הפכה דתית, מה שגרם למהפך בחייה, ומסביר את ההתייחסות החיובית לדת בספר.

הספר מורכב מתאורים קצרים - פה תאור של חגיגה חקלאית, שם תאור של פציעה חמורה של פעוטה, וטיפול "רפואי" שניתן לה, פה תאור של התחייבות לנישואים, שם תאור של פגישת אוהבים - כל אלה היו יכולים להיות תשתית לסיפור מעניין, אך הם דומים יותר לסקיצה מאשר לסיפור. גם הכתיבה לא גרמה לי להתעניין יותר במה שקורה בספר. ככל שהתקדמה הקריאה, הבנתי שמה שאני קוראת ממש משעמם. מצאתי את עצמי אדישה לגורלם של הגיבורים, ולא יודעת טוב יותר על זמנם וסביבתם.


ברור שחברי ועדת הפרס ראו בספר משהו שאני לא הצלחתי לראות. ולגבי מה שכתוב על כריכתו האחורית - אכן, שוקן, הצלחתם לגרום לי לקרוא את הספר, אבל מוטטתם את אמוני במה שאתם אומרים על הספרים שלכם. זה ספר ראשון בטרילוגיה, ולא אמשיך לספרים הבאים. ואני מתנצלת אם קלקלתי למישהו.”

“לקורא הישראלי - שמות ארוכים ממש "לשבור את השיניים". ההוצאה כנראה הבינה את זה ולכן הם מופיעים מנוקדים.
יחד עם זאת -נעים להכיר משהו חדש שאנו לא רגילים אליו והשמות,באמת, מזכירים קצת את השמות בסרטים של "הארי פוטר"...
ישנם תיאורים יוצאים מן הכלל של נופי נורווגיה כביכול מהווים ניגוד עוצר נשימה ונצחי למאבקיהם הקטנים של בני אנוש בימי הביניים. ותיאורים של החיים מלאי העבודה הקשה והאמונות התפלות בימי הביניים .
סיפור העלילה עצמו - לא יותר מבינוני...”

“לקחתי מהספריה התחלתי ואני לא יכולה להפסיק....”