ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 4 בפברואר, 2017
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
אם ג'ק ריצ'ר היה קיים במציאות, והוא היה קורא את הספר הזה (כי הסגנון אמור לדבר אליו, מה לעשות), אני משוכנע שהוא היה נוחר בשאט נפש בכל שני עמודים, ואז מפטיר בשקט שהסיכוי שמשהו כזה יתקיים הוא אחד למיליון, ושככה הדברים לא עובדים במציאות. נוט אין א מיליון יירז. נתחיל בזה שאף אחד לא היה מזמין את ריצ'ר לבדוק איום ערטילאי שמעסיק את היועץ לביטחון לאומי, יחד עם עוד תותח מהסי.איי.איי. ועוד אחד מהאפ.בי.איי., במסווה של יציאה משותפת ללימודים (להלן שם הספר הקלוש) בנושא שיתוף פעולה בין זרועות הביטחון השונות, עוד לפני 9/11, כשאין להם שום מושג מה האיום הזה יכול להיות - ובייחוד שהוא קורה על אדמת גרמניה. חוסר הסבירות הקיצוני הזה אופף את הקורא בכל צעד ושעל כאן. יכולת הסקנת המסקנות של ריצ'ר היא לא רק על טבעית, היא מופרכת עד כדי כך שהיא פוגמת ברקמה העדינה, הריאליסטית להפליא של הספרים עצמם, וזה מגיע כמעט בכל ספר לכדי כך שאפילו אני, מומחה קטן מאוד בעבודת צבא או ביון, אגלגל עיניים כאחרונת הטינאייג'ריות שאמרו לה לסדר את החדר, אבל אמשיך לקרוא בפנים מכורכמות.
אז יש לנו סיפור מופרך מהיסוד, המסופר בשפה רזה וצבאית וחותכת, ללא גרם של דימויים (אלא אם כן אגרופו של ריצ'ר פוגע בסולאר פלקסוס של מישהו בעוצמה של רכבת משא וכאלה), עם ביטויים טורדניים שחוזרים על עצמם כל כמה עמודים כדי להגביר את האפקט שלהם (no harm, no foul, למשל), גיבור שגם אם הוא מטר תשעים וחמישה של עוצמה, הוא בוק יבשושי ודפקט מעצבן שלא הייתי רוצה אפילו לשבת איתו לבירה, והתפתחויות דלות למדי מבחינת פעולה או אקשן או רוצח מטורף און דה לוס (שאין) - כלומר בסופו של דבר היינו אמורים להישאר עם ספרים שהם די בלתי קריאים. אבל בכל זאת אני מוצא את עצמי קורא אותם בשניה שהם יוצאים, באנגלית, ונהנה כמעט מכל רגע. איך זה? איך זה יכול להיות? תעלומה.
****
נ.ב. הספר הזה הוא אחד המותחים בסדרה. כן, הוא מפגר, וזה לא יכול להיות וזה. אבל הוא בכל זאת אחלה, ואף אחד לא מכריח אותי לכתוב את זה.
****
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אויש, התכוונתי להמבורגר. אבל יאללה, שיהיה בייקון. מזלו שהוא דמות בדיונית
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אלון, לרוב הוא אוכל ארוחת בוקר ענקית וזהו! בדיוק בייקון עם ביצים והמון קפה, דווקא לא
סטייקים.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
הוא בדרך כלל אוכל סטייקים, עד כמה שאני זוכר. אפילו לא בייקון. אבל זה לא משנה. בפעם האלף - הוא דמות בדיונית. כל כך בדיונית, שזה כואב.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אלון, אני מקווה שגם לא בא לך לשבת איתו לארוחת בוקר בדיינר, עם ספסלים מוויניל, ביצים מקושקשות
ו... טוב, מטעמי כשרות... אבל שב איתו לקפה. הוא משלם.
|
|
|
מירב
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
בימים של אי ודאות, טוב שיש דברים שאפשר לסמוך עליהם
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
חוששני שמדובר בסייפא אחר ממה שאת מתכוונת אליו :-)
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
הפטנט הוא לחשוב קודם כל על הסייפא... הרישא תזרום כבר לבד (-:
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
למרות שאני די גרוע בסייפא לצערי
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אלון-
גם אני, שילוב נהדר! |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
חטפתי אגרוף בסלולאר נקסוס...
דני, אני דוגל בספרא וסייפא.
ובת יה, את צודקת |
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
גם על גלידה אומרים שהיא לא בריאה, וגם על עוד כמה דברים טובים... אבל איזה כיף לאכול אותם
בהנאה -:) ואני אפילו לא רוצה לחשוב איך החיים היו נראים בלי כל הכיף הזה.
|
|
|
פֶּפֶּר
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
לדעתי חטפת אגרוף בסולאר פלקסוס ואתה כבר לא יכול לחשוב באופן רציונלי.
אבל הביקורת בכל זאת אחלה. ואף אחד לא מכריח אותי לומר את זה. |
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אלון, הסייפא שלך עשתה טוויסט גדול בעלילה :)
בטוח שאף אחד לא איים עליך? |
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
