ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 28 בנובמבר, 2016
ע"י אלזה
ע"י אלזה
סימנון הנהדר מנצח בספר הזה על תזמורת מופלאה שלא יכולתי להפסיק להאזין לה.
עורך בכיר בעיתון הנפוץ במדינה, שברגיל כולם משחרים לפתחו, אחד שמכיר את כולם וכולם מכירים אותו ועושים לו כבוד, מגיע מחוסר הכרה אחרי ארוע מוחי לבית חולים ממשלתי. הוא מקבל כמובן חדר נפרד והסיפור מתחיל עם פקיחת עיניו של האיש, כשהוא עדיין לא מבין איפה הוא ומה כל זה. ממש כמו תינוק שנולד ולומד להכיר את העולם שסביבו.
הסיפור מתפתח בדומה לבולרו של רוול, רובו מתקיים בחדר החולים האחד הזה, ולאט לאט עם תהליך הריפוי, נוסף כלי ועוד כלי ליצירה המוסיקלית הנהדרת הזאת עד לנקודת השיא.
יחד אתו הקורא חווה שינויים בגישה לסביבה, מהאדישות, השקט והמבט הציני על החיים, שגורם המשבר הבריאותי, ועד ל"חזרתו למעגל החיים", הכל מפורט ובשלבים.
בתחילה יש רק קטעי זכרונות רחוקים מהבית מהילדות. אך הם בקצב הריפוי הולכים ומתקרבים לזמן ההווה עד שהם והמציאות הופכים לאחד.
יש משהו טוב בשקט הזה של החדר ובראיית הפרטים הקטנים שהאיש רואה כמו הניצנים שבוקעים בענפי העצים עם לבלוב האביב ובקולות הדיבור ודשדוש הרגליים שמעבר לקיר שהוא שומע וממש בימים הראשונים במנגינת הפעמונים בחצי השעה הראשונה של הבוקר, משהו מנחם לפני שהוא יפסיק לשמוע אותם תוך המולת החיים ויחזור להיות האיש הגדול.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מצטרף לתגובות
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מה שמחשבות אמר.סקירה יפה.
|
|
אלזה
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
,תודה למחשבות
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
יופי של סקירה.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת