הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 בינואר, 2012
ע"י הסנדק
ע"י הסנדק
בשיפוץ הבית פשפשתי בבוידם ומצאתי את הספר הזה. זו היתי חגיגה אמיתית למצוא ספר של סימנון שעדיין לא קראתי.
הרגע גמרתי את הסיפור הראשון מבין השניים.
זה היה מהמם. המחוסנית (כך אורמים העברית? אם חתני) שלי סבלה מחסימת הדם לראש, בדיוק כמו רנה מוגרה בסיפור, והיא חייתה כ5 שנים בניסיונות שיקום עד שמנגנון החיסוני שלה קרס עקב תנאים לא הולמים במוסדות טיפוליים בארצינו, (וגם בארצות אחרות).
סימנון כותב רומן פסיכולוגית מעולה, כדרכו. ואני כל הזמן שואל את עצמי, בערבות הקריאה - על מה המחוסנית שלי חלשבה בשנותיה האחרונות, איך נראינו לה, אנחנו הסובבים אותה, היקרים לה.
לא מפסיק לחשוב על זה.
ולמרות שכבר נפטרתה, סימנון היקר, תודה לך על ספר זה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
