ביקורת ספרותית על ילדת הביצות - מפרש # מאת שׁיבוֹן דוֹאְד

---

קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, ולמה לי פוליטיקה עכשיו? או בכלל?
קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, מכיוון שהוא עצמו מקפיד מאוד לא להיכנס לפוליטיקה.
ובכתיבה על הסכסוך המדמם של צפון אירלנד ללא כניסה לפוליטיקה, יש אמירה פוליטית בפני עצמה:
הבל הבלים הכל הבל, או אולי הכל נרטיב. אין צודקים וטועים, אין רעים וטובים, יש רק קרבנות משני הצדדים, ואם כולם ירצו חזק מאוד ויוותרו טיפ-טיפונת יהיו שלום ואחווה אושר ושמחה.
ולכאורה, למה זה מחייב להיכנס לפוליטיקה.
אז נניח שזה המצב בצפון אירלנד. אולי הסכסוך שם באמת היה חסר טעם, טיפשי ומיותר וניתן לפתרון בקלות לו רק היו שני הצדדים פחות עקשנים. מה אני יודעת. הספר שלח אותי לשוטט קצת בויקיפדיה לקרוא על היסטוריית הסכסוך הזה, ומסתבר שסכסוכים של אחרים אכן נראים מהצד טיפשיים וחסרי טעם ונטולי צד צודק. (כן, אני יודעת שהרמתי להנחתה בזה הרגע. חכו עם זה).
אלא שההוצאה, שמייעדת את הספר לבני 16-18, חששה שמא בני הגילים האלו אינם אינטליגנטיים דיים כדי להסיק מסקנות מהספר, (שאף הוא לא ממש מסווה את האידיאולוגיה שלו, כי כנראה גם הסופרת לא סמכה יותר מדי על האינטליגנציה של בני הנוער), וטרחה לכתוב על הכריכה האחורית את המסר הבא:
"ילדת הביצות מזמין צעירים ישראלים להתרחק לרגע מן הסכסוך המקומי שאינו מרפה מחייהם, ואחר כך לבחון אותו בעיניים אמיצות. ייתכן שגם הם יראו מראות חדשים".
שזה אומר, בתרגום לעברית:
"הוצאת הקיבוץ המאוחד מזמינה צעירים ישראליים בשום פנים ואופן לא להתרחק מהסכסוך המקומי שאינו מרפה מחייהם (ועל כן אנחנו לא באמת מצפים שמישהו יתרחק ממנו) ואחר כך לבחון אותו בעיניים שלנו. ייתכן שסוף סוף גם הם יראו את העולם באופן בו אנו רוצים שהם יראו אותו. ודרך אגב, אנחנו בטוחים שהם טיפשים מכדי להבין את זה מהניסוח הכה אובייקטיבי וכללי שבחרנו בו"

טוב, בואו נחזור רגע לספר.
פרגוס בן ה-18 מגלה גופת ילדה בביצות הכבול שליד כפרו שבצפון אירלנד.
הימים ימי ה"צרות" בצפון אירלנד.
כלומר, שיא העימות בין הרוב הפרוטסטנטי הפרו-בריטי והמיעוט הקתולי, הדורש שיויון זכויות ושואף להתנתק מבריטניה ולהתאחד עם אירלנד. תקופה המתאפיינת בטרור ברחובות, אלימות, והרבה כוחות צבא בריטי בצפון אירלנד.

אחיו של פרגוס, ג'ו, יושב בכלא מצטרף לשביתת הרעב של האסירים בכלא והמשפחה חוששת לחייו.
פרגוס עצמו תומך באופן כללי במטרות של המחתרת האירית אבל מתנגד לאלימות שהיא מפעילה.
בין הכנות לבגרות שההצלחה בה עשויה להיות המפתח ליציאה מהכפר והתרחקות מהכפר ומהסכסוך, מפגשים אנושיים עם חיילים בריטיים ולחצים להצטרף למחתרת נכנסת לחייו גופת הילדה מהביצות.
זהו לא ספר שעוסק בתעלומת רצח. גופת הילדה, כך מסתבר, היא בת כמעט אלפיים שנה, ונשמרה היטב בזכות הכבול. אם יש כאן תעלומה - הרי שזוהי תעלומה היסטורית-ארכיאולוגית, ולחייו העמוסים של פרגוס נכנסות גם ארכיאולוגית ובתה היפהפיה, ותעלומת העבר.
זהו לא ספר שעוסק בתעלומת רצח, אבל יש בו כמה טוויסטים שלא היו מביישים שום ספר בלש.
הוא מרתק, נקרא בשטף... וקצת מעצבן.
כן, העניין הזה, של לא להיכנס לפוליטיקה.
לפגוע באנשים זה רע, ע"פ מערכת הערכים של הספר, אבל אנחנו אמורים לרצות שג'ו, אחיו של פרגוס ישאר בחיים, למרות שבעצם אין לנו מושג מה עשה ועל מה הוא יושב בכלא.
האם היה חלק מפעילות בה התפוצצו אנשים חפים מפשע למוות ברחובות?
אולי. הספר טורח לא לתת מידע שעלול למנוע מאיתנו להיות אמפתיים.
פרגוס עצמו מנסח מכתב בוגר להפליא, לפחות על פי דעתו האישית, לגברת תאצ'ר, בו הוא מנסה לשכנע אותה שההתעקשות שלה שלא לתת לאסירי המחתרת תנאים מיוחדים (כלומר, בשונה מאסירים פליליים) מתדלקת את הסכסוך וגורמת לעוד נפגעים משני הצדדים.
הוא לא טורח להתמודד עם אמירתה של תאצ'ר, המצוטטת בספר, לפיה לאנשים שנרצחו - לא ניתנה כל ברירה, ואילו לאסירי המחתרת - דווקא יש ברירה אם לשבות רעב או לא. אמירה שבעיני היתה משכנעת יותר מאשר טיעוניו הכלליים והבלתי נכנסים לפרטים של פרגוס...

בצפון אירלנד שורר היום שלום. האם הספר הזה, כיום, מעצבן את אחד הצדדים שם? או את שניהם?
אין לי מושג.
אני כן יודעת שלמרות מה שההוצאה לאור רוצה שנחשוב, העולם מורכב. לא כל הסכסוכים אותו הדבר. יש סכסוכים מיותרים ויש סכסוכים הכרחיים. לפעמים יש אפילו באמת רעים וטובים, צודקים וטועים.
(מלחמת העולם השניה? מישהו? אהם. גודווין. דממה).
אז הספר, בסך הכל, מומלץ.
אבל כמו תמיד, מומלצת קריאה ביקורתית.
ובניגוד למה שבקיבוץ המאוחד רוצים שתחשבו, קריאה ביקורתית איננה קריאה שבה מסמנים עבורכם את המסר בעיגול עוד בטרם קראתם.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על ילדת הביצות - מפרש #