ביקורת ספרותית על ילדת הביצות - מפרש # מאת שׁיבוֹן דוֹאְד
ספר בסדר

---

פרגוס רק רוצה שקט. זה מה שהוא רוצה. לסיים את בחינות הבגרות בשקט כדי להתקבל ללימודים הגבוהים שהוא מעוניין בהם, לרוץ הכי מהר שהוא יכול, כי זו הפעילות הגופנית האהובה עליו, ולהיות בשקט עם המשפחה שלו. סך הכל הגיוני וסביר, אלא שהרצון לחוד והמציאות לחוד.

פתחתי את הספר, קראתי את ההערה הפותחת ואת הפרק הראשון וסגרתי אותו בעצבים. "שוב הבאת לי רומן היסטורי?" כעסתי על הממונה הביתי על הספריה, הזבל והכלים. הוא טען לזכותו שזה לא רומן היסטורי, שההיסטוריה רק ברקע ולא חלק מהותי מהעלילה, ושאני מוזמנת ללכת בעצמי לספריה אם זה מה שמטריד אותי. צודק, אז הלכתי לספריה, ולא מצאתי שם ספרים, וכך חזרתי לספר הזה.

ובכן פרגוס לא מקבל את השקט שהוא רוצה. הוא גר באירלנד, אלה שנות השמונים של המאה הקודמת, שבהם אירלנד היתה בסכסוך קרקעות מדמם בין קתולים ופרוטסטנטים. יש חיילים ושוטרים ובדיקות בכל מקום, יש גבול והברחות מעבר לגבול, ואם כל זה לא מספיק אז גם במשפחה פנימה הדברים שלא שקטים, אחיו הגדול של פרגוס הוא לוחם מחתרת שנכלא וקבוצת האסירים שהוא משתייך אליה מאיימת בשביתת רעב עד המוות. זה לא עושה טוב לאף אחד במשפחה, הריכוז של פרגוס ממנו והלאה וכך גם הבחינות והלימודים הגבוהים ופרגוס נסחף שלא בטובתו למחוזות ולמעשים שלא היה מעוניין בהם בכלל.

ברקע כל הסיפור הזה נמצאת העלילה. זה נראה כמו פתיחה של סיפור מתח בלשי - פרגוס והדוד שלו מצאו גופה. אבל זה רק בהתחלה. מסתבר שהגופה עתיקה מאוד, והסיפור ארכיאולוגי ומביא אל פרגוס ארכיאולוגית יחד עם הבת שלה, וכמובן שיש כאן גם סיפור אהבה.

הכל כתוב נחמד מאוד, אם כי די ברדידות. אחר כך הבנתי שמדובר על ספר נוער למעשה, מה שמסביר את הרדידות היחסית שלו.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על ילדת הביצות - מפרש #