קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, ולמה לי פוליטיקה עכשיו? או בכלל?
קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, מכיוון שהוא עצמו מקפיד מאוד לא להיכנס לפוליטיקה.
ובכתיבה על הסכסוך המדמם של צפון אירלנד ללא כניסה לפוליטיקה, יש אמירה פוליטית בפני עצמה:
הבל הבלים הכל הבל, או אולי הכל נרטיב. אין צודקים וטועים, אין רעים וטובים, יש רק קרבנות משני הצדדים, ואם כולם ירצו חזק מאוד ויוותרו טיפ-טיפו

פרגוס רק רוצה שקט. זה מה שהוא רוצה. לסיים את בחינות הבגרות בשקט כדי להתקבל ללימודים הגבוהים שהוא מעוניין בהם, לרוץ הכי מהר שהוא יכול, כי זו הפעילות הגופנית האהובה עליו, ולהיות בשקט עם המשפחה שלו. סך הכל הגיוני וסביר, אלא שהרצון לחוד והמציאות לחוד.

פתחתי את הספר, קראתי את ההערה הפותחת ואת הפרק הראשון וסגרתי אותו בעצבים. "שוב הבאת לי רומן היסטורי?" כעסתי על הממונה הביתי על הספריה, הזבל והכלים. הו