“פרגוס רק רוצה שקט. זה מה שהוא רוצה. לסיים את בחינות הבגרות בשקט כדי להתקבל ללימודים הגבוהים שהוא מעוניין בהם, לרוץ הכי מהר שהוא יכול, כי זו הפעילות הגופנית האהובה עליו, ולהיות בשקט עם המשפחה שלו. סך הכל הגיוני וסביר, אלא שהרצון לחוד והמציאות לחוד. פתחתי את הספר, קראתי את ההערה הפותחת ואת הפרק הראשון וסגרתי אותו בעצבים. "שוב הבאת לי רומן היסטורי?" כעסתי על הממונה הביתי על הספריה, הזבל והכלים. הו”

“קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, ולמה לי פוליטיקה עכשיו? או בכלל? קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, מכיוון שהוא עצמו מקפיד מאוד לא להיכנס לפוליטיקה. ובכתיבה על הסכסוך המדמם של צפון אירלנד ללא כניסה לפוליטיקה, יש אמירה פוליטית בפני עצמה: הבל הבלים הכל הבל, או אולי הכל נרטיב. אין צודקים וטועים, אין רעים וטובים, יש רק קרבנות משני הצדדים, ואם כולם ירצו חזק מאוד ויוותרו טיפ-טיפו”

“טוב, מישהו חייב לכתוב על הספר הזה, ואני שמחה להיות בין הראשונים. בואו נתחיל. פרגוס בן שמונה עשרה, והוא מוצא גופה. גופה של ילדה שחיה לפני תקופה שלמה, משומרת על ידי בוץ. וכל זה תוך כדי חפירה לא חוקית וגניבתו של הבוץ המקומי, הכבול. וזה רק הולך ונהיה יותר גרוע. אח של פרגוס, ג'ואי, יושב בכלא ושובת רעב במטרה להפוך לאסיר פוליטי, דוד שלו הוא מתבודד הכפר, הידיד שלו הוא חייל שאמור להרוג אותו והפרובוס מנ”

“הייתם מאמינים שאכתוב ביקורת על ספר לנוער? פשוט בגלל שהספר הוא על נושא שמעניין אותי החלפתי אותו בספרייה! זהו סיפור לנוער שדרכו ניתן להכיר את הטרגדיה של העם האירי - המחלוקת בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית, דרך סיפורה של משפחה שהבן הבכור שלה הוא אחד מחברי המחתרת האירית הרפובליקנית ומשתייך לשובתי הרעב בכלא האנגלי בצפון אירלנד. מי שרוצה להכיר קצת טוב יותר את הסיפור האירי הקשה הזה בלי להתאמץ יותר מדי”

“פרגוס רק רוצה שקט. זה מה שהוא רוצה. לסיים את בחינות הבגרות בשקט כדי להתקבל ללימודים הגבוהים שהוא מעוניין בהם, לרוץ הכי מהר שהוא יכול, כי זו הפעילות הגופנית האהובה עליו, ולהיות בשקט עם המשפחה שלו. סך הכל הגיוני וסביר, אלא שהרצון לחוד והמציאות לחוד. פתחתי את הספר, קראתי את ההערה הפותחת ואת הפרק הראשון וסגרתי אותו בעצבים. "שוב הבאת לי רומן היסטורי?" כעסתי על הממונה הביתי על הספריה, הזבל והכלים. הו”

“קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, ולמה לי פוליטיקה עכשיו? או בכלל? קשה לכתוב על הספר הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, מכיוון שהוא עצמו מקפיד מאוד לא להיכנס לפוליטיקה. ובכתיבה על הסכסוך המדמם של צפון אירלנד ללא כניסה לפוליטיקה, יש אמירה פוליטית בפני עצמה: הבל הבלים הכל הבל, או אולי הכל נרטיב. אין צודקים וטועים, אין רעים וטובים, יש רק קרבנות משני הצדדים, ואם כולם ירצו חזק מאוד ויוותרו טיפ-טיפו”

“טוב, מישהו חייב לכתוב על הספר הזה, ואני שמחה להיות בין הראשונים. בואו נתחיל. פרגוס בן שמונה עשרה, והוא מוצא גופה. גופה של ילדה שחיה לפני תקופה שלמה, משומרת על ידי בוץ. וכל זה תוך כדי חפירה לא חוקית וגניבתו של הבוץ המקומי, הכבול. וזה רק הולך ונהיה יותר גרוע. אח של פרגוס, ג'ואי, יושב בכלא ושובת רעב במטרה להפוך לאסיר פוליטי, דוד שלו הוא מתבודד הכפר, הידיד שלו הוא חייל שאמור להרוג אותו והפרובוס מנ”

“הייתם מאמינים שאכתוב ביקורת על ספר לנוער? פשוט בגלל שהספר הוא על נושא שמעניין אותי החלפתי אותו בספרייה! זהו סיפור לנוער שדרכו ניתן להכיר את הטרגדיה של העם האירי - המחלוקת בין צפון אירלנד לרפובליקה האירית, דרך סיפורה של משפחה שהבן הבכור שלה הוא אחד מחברי המחתרת האירית הרפובליקנית ומשתייך לשובתי הרעב בכלא האנגלי בצפון אירלנד. מי שרוצה להכיר קצת טוב יותר את הסיפור האירי הקשה הזה בלי להתאמץ יותר מדי”