הפעם אני אכתוב מהסוף להתחלה- רוצו לרכוש את הספר הזה. למה? כי הוא קולח, הוא מרתק, אפילו מהפנט, וכתוב בכישרון רב, למרות היותו ספר ביכורים, אבל בעיקר בגלל שהוא מרגש. מאוד מרגש. כזה שבמהלך הקריאה בו אנחנו נזכרים שלא משנה באיזה גיל אנחנו- לעולם נשאר הילדים הקטנים של הורינו, גם מי מאתנו "שזכה" לתא משפחתי מפוקפק ובלתי יציב, או בלתי תקין בעליל ובמילים אחרות- למשענת קנה רצוצה. לכל אורך הדרך נסחוב את ההורים שלנו מתחת לעור. כי הם בדי.אן.איי שלנו, אם נרצה ואם לא. אמי ז"ל הייתה מברכת בכל הזדמנות בבריאות נפש. "כי זה הדבר הכי חשוב וכדאי לטפל בו בזמן" היא הייתה מתעקשת "עם נפש מיוסרת ומקולקלת קשה מאוד לעבור את החיים האלה" ויש הוכחות לכך בספר הזה. יש בו הרבה נפשות "מקולקלות" שחיו בתקופה מקולקלת.
איתמר אורלב (דור שני לשואה) כותב את בנדיט בסביבות גיל 40. בדיוק הגיל שבו אנחנו מתחילים לבדוק את עצמנו ביחס לסביבה שלנו. (במשנה על פי יהודה בן תימא, גיל ארבעים הוא ל"בינה". גיל ההבנה העמוקה יותר). הוא כותב בקולו של טאדק, צעיר ישראלי, בן לאם יהודייה ואב גוי, על מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, על זוגיות במצוקה, על זיכרון ילדותו בפולין, על המלחמה ועל מה שהיא מעוללת ועל הקשרים הלא סימטריים בין הורים לילדים ובין אבות לבנים. בעיקר בין אבות לבנים.
"יש רגעים בחיים שנדמה שלעולם לא יגיעו ובכל זאת מגיע זמנם. והמפגש המתוכנן עם אבא היה אחד כזה"... זה סוג של מסע בזמן ובנפש ו"בנדיט" הוא הכינוי ההולם את אביו של טאדק השנוי במחלוקת, סטפן זאגורסקי ,שאותו הוא מבקר בפולין אחרי ניתוק מוחלט של יותר מעשרים שנה. דמות של אב נוכח/נפקד העונה על כל הפירושים של בנדיט - פורע חוק, פושע צעיר, אלים ואגרסיבי, אשם, חוטא, חוליגן, פושטק, שודד ועוד רשימה ארוכה של מילים שניתן לאלתר בהקשר הזה.
אני נותנת לו יותר מחמישה כוכבים, אולי בגלל השקט הכמעט מוחלט של יום כיפור שאפשר לי לזקק את החוויה ולהפוך אותה לאולטימטיבית ואולי בגלל שלמרות היות איתמר בנו של הסופר אורי אורלב זה לגמרי לא מובן שהתפוח ייפול דווקא מתחת לעץ ויצליח להוציא מתחת ליד פרוזה משובחת כבר על המכה הראשונה...! אבל נכון יותר לומר שזה משום שאני מזדהה עם כריסטופר מורלי שכתב בספרו "חנות הספרים הרדופה" את המשפט הבא, שנשמע בעיני כל כך הגיוני : "בינינו, ספר הוא טוב רק כשהוא פוגש רעב אנושי מסוים . בשביל האחד הוא חסר ערך ובשביל השני הוא מעולה ... וההתאמה של ספר לצורך האנושי זה מה שעושה את כל ההבדל "
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
