ביקורת ספרותית על בנדיט מאת איתמר אורלב
ספר בסדר

---

"זה היה מסע שכישלונו ידוע מראש, ולא אנחנו אשמים בזה. אבות ובנים נשארים זרים, ואת ההכרה שאנחנו מנסים לקבל לא נוכל לקבל לעולם".

טאדק הוא בן לאמא יהודיה ואב פולני. אמו ואביו הכירו במלחמה. 20 שנים אחרי המלחמה אמו נוטלת אותו ואת שני אחיו ובורחת מפולין לישראל. לא ממניעים ציוניים, אלא מפני שאביו הוא פרא אדם, שתיין, אלים, בלתי צפוי ובוגדני. עוברים עוד 25 שנים וטאדק, סופר כושל במשבר מרגיש צורך עז ובלתי מוסבר לבקר את אביו הזקן בפולין. התקופה היא סוף שנות ה-80, שהם גם סוף שנות השלטון הקומוניסטי ופולין היא ארץ עייפה ואפורה שכמהה לשינוי.

כך מתחיל הסיפור שהוא סיפור מסע. מסע של קילוף שכבות ושל חשיפה של אמיתות לא קלות לעיכול על סטפן, אביו, שהוא כעת זקן חסר אונים בבית אבות מצחין לגיבורי המלחמה. יחד הם יוצאים למסע משותף ברחבי פולין, וטיפין טיפין טאדק נחשף למה שעבר על אביו בשנים ההם כפרטיזן פולני. ושוב, כמו תמיד, מתברר שהאמת מורכבת וחמקמקה, כאשר אומץ ופחד, שנאה ואהבה, בגידה ונאמנות, מוות וחיים מתערבבים יחד בשנים הקשות שידעה האנושות, ושוב מתברר שהבחירות שלנו הם אשליה למחצה לשליש או לרביע, כאשר הכוחות שפועלים עלינו, במודע או שלא במודע חזקים מאיתנו הרבה יותר.

לי אישית הרגיש קצת נמתח מעבר לצורך, ואולי גם זאת אחת הסיבות שלא הצלחתי להתחבר מאוד לדמות הראשית, שאמורה להיות דמות של אנטי-גיבור: סופר כושל, לאחר שנעזב על ידי אשתו. לא יודע, לא הרגשתי מספיק אותנטיות בכתיבה. לתאר דמות אנטי-גיבור שתהיה מכמירת-לב בצורה אותנטית זה לא פשוט כמו שזה נשמע.

אבל בסך הכל מדובר בספר ביכורים איכותי, עם ערך מוסף מעין היסטורי ומעניין ששווה קריאה.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על בנדיט