ביקורת ספרותית על אני עדיין כאן - פרוזה # מאת קללי אביט
ספר טוב

---

הספר 'אני עדדין כאן' מדבר על שני אנשים שגורלם נצלב בגלל הבית החולים.
אלזה - אישה שהייתה הולכת תמיד לטיפוס קרחונים, ובאחד מטיפוסייה, היא נופלת ונקברת תחת שלג, וכתוצאה כשהיא מובלת לבית חולים היא שרועה בתרדמת במשך חצי שנה.
טיבו - גבר אשר מגיע לבקר את אחיו לאחר שגרם לתאונה כשהיה שיכור ודרס שתי נערות למוות.
טיבו מוצא נחמה ושלווה בחדרה השקט של אלזה, בעוד רצונה של אלזה -ששומעת הכל סביבה- רוצה מאז ומתמיד להתעורר רק כדי לראות את טיבו, הבן אדם היחיד ששמחה לשמוע על בואתו.
אט אט נרקם ביניהם סיפור אהבה שנראה חד צדדי לשניהם.
אבל השאלה היא אם הוא יהיה יעבוד.

~ביקורת עצמה~
טוב. אני לא ממש יודעת איך לתאר את הספר. הוא היה טוב, נהדר, זה בטוח, אני נהנתי. אבל היה משהו שחסר לי, שלא הביא לספר 5 כוכבים.
אבל אני לא יודעת מהו.
אולי העלילה לא הייתה לטעמי.
אני לא ממש יודעת, אני רק יודעת שנהנתי מהקריאה, אבל זה בעיקר בגלל כישורי הכתיבה הנהדרים של אביט.
אני מניחה שאם סופר אחר היה כותב את העלילה, אז הספר היה בקושי על 2 כוכבים, אבל הכתיבה הייתה כל כך נהדרת.

קראתי את הספר יחסית לאט. כי זה היה קצת בבית, וקצת בבית ספר. ולשם שינוי, לקרוא בכללי 2 ספרים בחודש התקדמות נחמדה, בעובדה שהיו לי את הימים שלי שבקושי קראתי פעם בחודשיים.

את האמת, נראה לי רציתי את הספר די מזמן. אני חופשתי עוד באזור ינואר-פברואר ספר לעבודה לשואה, ובשם קרץ לי, אז חשבתי למה לא, והוא יושב לי ברשימת ספרים למשך7 חודשים בערך.
ואני לא יודעת למה אפילו, פשוט נורא התחשק לי לקרוא אותו על פני שאר הספרים, או ספרים חדשים יותר מימנו שקניתי, ואני לא יודעת למה אפילו.
אביט נראה לי עשתה איתו משהו=^=

אז, אם לקצר, אני ממש נהנתי מהספר, זה היה נחמד להעביר את הזמן, במיוחד שדי אהבתי לשם שינוי את ההתנהגויות של רוב הדמויות, בעובדה שגם ככה שמו דגש בעיקר על טיבו ואלזה, וכמה מישניות.
זו פעם ראשונה שאין ספר שיש שם דמות מעצבנת או דחפנית.
טוב, חוץ מקלרה כנראה~^~
אוקיי קיצרתי חרא.
אז יותר קצר - נהנתי מהספר, מאוד. ממליצה אותו למי שרוצה לקרוא כדי להעבי את הזמן, כי אני נהנתי להעביר את הזמן איתו.

» ביקורות נוספות של Drunk Reader
» ביקורות נוספות על אני עדיין כאן - פרוזה #