ביקורת ספרותית על ריקודו של ג'ינגיס כהן מאת רומן גארי (אמיל אז'אר)
ספר לא משהו

---

קראתי בעבר ספרים של רומן גארי ואהבתי אותם. חלקם הפכו גם לסרטי קולנוע מצליחים. כך שכשהגיע אליי הספר הנ"ל התחלתי לקרוא בו בלי להסס, שהרי אני יודע עד כמה היה רומן גארי סופר מוכשר. ובכן לצערי הספר הזה הוא אכזבה גדולה עבורי. יש פה רעיון מסוים שיכול היה אולי להיות מבריק; קומיקאי יהודי שנרצח בזמן השואה הופך להיות "הדיבוק" של קצין משטרה נאצי, ובן לווייתו בעל כורחו. אלא שהרעיון המעניין הזה שיכול היה להיות אולי סיפור קצר או נושא לשיר, בזמן היותו כתב אשמה חריף ומבריק של היהדות נגד האנושות בכללה, נמתח כאן כמו מסטיק לספר שלם. מהר מאוד אנו מגלים שאין פה בכלל סיפור! שכל "הסיפור" הוא מטאפורה סאטירית אחת ענקית עם הומור שחור שכולה סמלים. הבעיה עם "סמלים" היא שכשמשתמשים בהם באופן כל כך בוטה ובצורה מוגזמת כל כך "הסֶמֶל" מאבד את כוחו לחלוטין ו"מרוב עצים לא רואים את היער"... בהמשך מתרחבת התמונה לא רק לגבי היהודים אלא לגבי המוות הנורא ללא טעם במלחמות של כל העמים בעולם והוא מביא דוגמאות ממלחמת ויטנאם (אז נכתב הספר) הכל כמובן נכון וצודק ול-גארי הצרפתי-יהודי היו כוונות נפלאות בכותבו את הספר, אבל הכוונות הטובות והיומרניות נשארות כאן רק בגדר כוונות ואינן מבשילות לספר משמעותי... כי כאמור מרוב סמלים גם מעט הסיפור שהיה שם מתמסמס במהירות והקורא מאבד את הדרך לחלוטין. גם התרגום כאן איננו משהו... בקיצור – לדעתי חבל לבזבז את הזמן ולקרוא את הספר הזה, שהוא כישלון מצער, דווקא בגלל היומרנות שלו. דרך אגב, הייתי נותן לו רק כוכב אחד! אבל האתר הזה איננו מאפשר טכנית משום מה, לעשות זאת!

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על ריקודו של ג'ינגיס כהן