ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 5 בספטמבר, 2016
ע"י Tatoushinka
ע"י Tatoushinka
אמנון דנקנר
אני מניחה שכמו רבים , לראשונה שמו נכנס לתודעתי בהתלקחות שהייתה סביב הביוגרפיה שכתב עם ועל דן בן אמוץ. בהמשך ראיתי אותו על המסך הקטן ואז הגיע לידי : איפה היינו ומה עשינו– אלבום נוסטלגיה עליו חתום עם דוד טרטקובר, כמעצבת ידעתי על אוספיו של טרטקובר ושמחתי על הספר הזה אותו גם קניתי פעמים רבות לחברים.
ימיו ולילותיו של הדודה אווה הוא תגלית עבורי , מסע אל תוך ישראל הצעירה החובשת פצעיה מזוועות העבר, התמודדות עם החיים במדינה בה מוזרויות הקיום היומיומיות הן דבר שבשגרה , לתוך מציאות זו התקבצו בבית אחד דיירים המספר ואביו ,אנושקה, לזר ובנם יוחנן , והדודה אווה. בסיפור שובה לב דנקנר בעברית עשירה ובכישרון סיפורי בהומור ובעצב ברא דמויות הגורמות לקורא על אף מוזרויותיהן לחבב כל אחת מהן.
ספר שנקרא בקצב אחר, מוקפד יותר בו השפה אינה נופלת מן העלילה.
מומלץ למי שטרם קרא.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שממית
(לפני 9 שנים)
גם אני נהניתי ממנו
דנקנר תמיד הצחיק אותי, אני אוהבת את הסגנון שלו, הוא בהחלט יודע לספר סיפור. אבל בספר הזה הוא גילה, בנוסף לכישרון הידוע שלו, גם רגישות וחמלה וזה היה תענוג.
|
|
Tatoushinka
(לפני 9 שנים)
מחשבות
לא מסכימה אתך,יש לו קצב משלו ,התענגתי על כל דף.
עניין של טעם. |
|
מורי
(לפני 9 שנים)
ספר מייגע ובלתי קריא.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת