ביקורת ספרותית על מפיסטו מאת קלאוס מאן
ספר מעולה

---

הרגע הזה שאתה עומד מול יצירת טבע שלא התכוננת אליה. בקלישאה קוראים לזה 'עוצר נשימה', בסלנג מקצרים את זה ל'וואו'. במציאות זה בדיוק כך. אתה פשוט עומד ואומד, לא יודע מאיפה להתחיל לסקור את התופעה. המשהו הכי קרוב שלי לזה - מפלי הניאגרה. כנראה שיש עוד. לי לא.
בקיצור, לא על נופים באתי לדבר, אלא על וואו. זה מה שהיה לי שם ב'מפיסטו'. כל הסיבות האפשריות בשביל לקרוא ספר. וכל המילים הבלתי אפשריות כדי לנסות להסביר למי שעוד לא, שימהר לעשות את זה. ויפה שניה קודם. איך אמר לי הממליץ: "תראה להשיג את זה, אם לא - תגנוב!".
השגתי.

בעיקרון אני רוצה למלא את הדף בוואוים, אבל אני יודע שבוואו החמישי אתם תאבדו אותי, תקפצו לאחרון ותפסידו את כל אלו שבדרך. אז אנסה קצת לפרט את זה למילים לא מאוד.
אם אתם אוהבים כתיבה - קלאוס מאן הוא יוצא דופן. חד, מעמיד, חותר לנפש וצולל לנבכיה.
אם אתם מבקשים מסר - הוא צועק מכל דף. ממש כמו השטן, הוא לא מניח לך עד שאתה לא משתכנע.
אם אתם צריכים אקטואליה - אני רוצה לראות אתכם קוראים על דמדומי גרמניה, ולא מרגישים לפחות צד של טיעון אקטואלי.
בקיצור, מי שלא פתח - או יצר - לעצמו כמה קשרים במוח, שיקום.

» ביקורות נוספות של מתלמד
» ביקורות נוספות על מפיסטו