ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 באוגוסט, 2016
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
שיהיה ברור, אלה אולי חמישה כוכבים, אבל אלה חמישה כוכבים בהתאם לז'אנר. זו לא ספרות עילית או משהו - אלא אם כן בוחנים אותה בכלים ובמספרים המתאימים לפריזמה הספציפית הזאת.
התייחסתי בספקנות לספר, למרות הסופרלטיבים על הכריכה מאושיות אקשן כמו לי צ'יילד והרלן קובן (וקלרמן ובלדאצ'י). קל להתייחס בספקנות לספרים האלה, גם מאחר שנקודת המוצא שלהם היא לא פשוטה - הם צריכים להצדיק את קיומם, ולהתבדל, שלא לומר להתרומם - מעל הבליל האינסופי של יצירות דומות בסוגה הטחונה הזאת, ובה יש רוצחי-על, מתנקשים שיודעים תשע אמנויות לחימה לפני ארוחת הבוקר שיכולים להרוג גם עם גליל של סלוטייפ ובובה של הלו קיטי, שכמובן חינכו אותם מגיל עשר להיות מכונות הרג ולא לשאול שאלות, עד שפתאום הם פוגשים את אבא שלהם/ילדה קטנה/רוצחת שכירה מקבילה/המפעיל סי.איי.איי. וכן הלאה וכן הלאה, ומגלים שבעצם כן קיים בהם מצפון ושהם לא מסוגלים ללחוץ על ההדק כש...
כן. הבנתם. ראיתם לפחות חמישה עשר סרטים כאלה.
התייחסתי בספקנות לספר הזה כי מההתחלה נתקלתי במשפטים האלה עם הפאתוס שלפעמים הוא קצת מעבר לרצוי ולפעמים הוא הרבהההה מעבר, והחנקתי כמה צחקוקים כשקראתי משפטים כמו "הוא הטיח את הכוס אל מעבר לדלפק אל הכיור. היא התפוצצה בקולי קולות, רסיסי זכוכית וקרח התעופפו וקרני אור שהשתקפו בעדם הושלכו על התקרה הכחלחלה בקשת של צבעים. המתכת והבטון הגבירו את קול הכוס המתרסקת לכדי רעש עז." יש כאן ניסיון דחוק להעניק המון דרמה ותחושה של הבחנה בפרטים קטנים לסיטואציה רגשית פשוטה. זה לא "לא אמין" אבל זה קצת שופוני של סופר, שלא מסתפק בתיאור, אפילו מורחב, של האירוע, ו(תסלחו לי על הצרפתית) מ|א|ו|נ|ן על הרגע הזה קצת מעבר למה שצריך. וזה מעצבן, אם שמים לב. או אם זה קורה יותר מדי.
אבל בכל זאת, חמישה כוכבים. כי יש כאן ספר טוב, מותח, מפוצץ באקשן, אמין (בגבולות הז'אנר - כלומר לא מופרך באופן אקסטרווגנטי), שמצליח להתבדל משאר הספרים האלה בעיקר בכתיבה טובה, מהוקצעת (לפעמים יותר מדי מהוקצעת, לפעמים עם יותר מדי פרטים), וכי קראתי אותו תוך יום אחד - תוך כדי עבודה, וילדים בחופש גדול - ברצף, בעניין, ונהניתי.
מומלץ. אפרתי - ביי אול מינז. איי אינסיסט.
****
34 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
אייל גולן עבר מאנטריקוט לפילה
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
מה
שמחשבות. עודף פאתוס וטסטוסטרון.
והכוס הזאת שמתנפצת ועפה לכל הכיוונים...הרי מישהו יצטרך לנקות את הכתמים מהקירות, רסיסי זכוכית ייכנסו בכפות הרגליים...כאבי תופת...מה בדיוק מצחיק בזה? נ.ב. אייל גולן עצמו כבר מזמן לא נתלה באילנית הגבוהה אז מה אנחנו נגיד |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
לגמרי לגמרי ספר אוגוסט. למרות שכנראה שהייתי נהנה גם בחודשים אחרים :-)
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
נשמע מעניין.
צריך לבנות רשימה שתיקרא "לאוגוסט" למרות שמיד יעלו על הדעת ספרים היסטוריים כבדי הגות, או לפחות ספרי פסיכולוגיה שמתאימים לזמן שהפסיכולוגים (באמריקה, לא כאן) יוצאים לחופשה מרוכזת ונוטשים את מטופליהם לגדל תסביכים חדשים... הרשימה הזו צריכה לכלול ספרים שאפשר לקרוא כשהמוח הופך למרק. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכל מי שאהב.
Live - לא הזכרתי נסיעה לתל אביב ובחזרה, אבל כן היו לי ילדים על הראש חלק לא קטן מהזמן. מחשבות - עכשיו באמת שמתי לב שאתה קורא בעיקר ספרות, אה, אמיתית. אני חייב לטנף קצת את הנפש בספרות שהיא אולי "פחותה", או לפחות נחשבת כזו, אבל העונג שאני שואב ממנה אינו מבוטל. תנסה, כדאי לך. כמו שאמר אייל גולן (אם להיתלות באילנות גבוהים) - אי אפשר כל יום סטייק אנטריקוט. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
למרות שכתבת יפה, אין מצב שאקרא ספר כזה.
|
|
|
גל
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה! ביקורת שעושה את העבודה, נשמע שזה יהיה ספר המתח הבא שאקרא :-)
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת קבלתי אותו היום מהסיפריה
|
|
|
בלש מבולש
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה. נכנס לרשימה.
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת יפה, אהבתי שהצלחת לקרוא תוך כדי "ילדים בחופש הגדול" וביום אחד? שברת לבטח איזשהוא שיא בספרי גינס
|
34 הקוראים שאהבו את הביקורת
