ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 8 ביולי, 2016
ע"י תומר
ע"י תומר
עבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא את הספר, באותו יום שבת שרבי, בזמן שהשקיעה הייתה בעיצומה ושירת הברבור של השבת נשמעה חרישית. סיימתי את הספר אבל רשמיו נותרו בי והדהדו בי, וכאשר הגיעה שקיעה אחרת של כניסת שבת זו, ראיתי את הספר מונח על המדף, מעל שורת ספרים אחרים – ישנים, דפדפתי בו לרגע, כמו אדם החוזר אל מקום שהיה בו לא מזמן ומנסה לשחזר את מאורעותיו ורשמיו מאותו מקום, והתיישבתי אל מול צג המחשב והתחלתי לכתוב. ברקע נשמעה מוזיקת אינדי בארשבעית, ענוגה ונוגה והדף הלבן בוורד החל להתמלא במילים שהתגבשו לכדי משפטים, עם פסיקים ונקודות.
הספר בנוי מסיפורים קצרים, מרביתם בגוף ראשון, הממחישים מעין אוטוביוגרפיה סמויה ונסתרת. תחושת ה 'אני' ממחישה איזו הזדהות קוסמית, שהקורא מתקשה לדלג עליה. בכל מקרה, אני התקשיתי.
הסיפורים מדברים על אהבה, אושר, הניסיון לקבל אהבה או להשיג אושר, אם בכלל. ישנו סיפור מסגרת מסוים, על אדם שהתגרש ואשתו שהתחתנה שוב, אך הדברים מפותלים ואינם חד משמעיים. קמטי החיים ניבטים בין השורות, והדקויות הקטנות גורמות לריגושים שונים, ולמעשה, להזדהות ואמפתיה. המספֵר נקשר לדמויות עימם הוא בא במגע, והמגע עימם הינו חשוב לחייו שלו, לממשות שלו, לרגשות שלו.
הכתיבה של רווה שגיא, מרגשת וסוחפת. כתיבה חכמה. כשהוא כותב בסיפור 'גונדוואנה' על הגעה לראיון עבודה: "זה היה באחד ממגדלי הזכוכית האלה, שכל מי שעובד בתוכם מחויב להרגיש נורא חשוב, כי מבחוץ כל מה שרואים הוא רק השתקפות", למעשה הוא מדבר על הנוכחות בחייו הוא, וזה מתקשר לתשוקה שדעכה בינו לבין האשה שהוא מדבר עליה בתחילת הסיפור. ובסיפור המקסים 'הילד של השכנים', הכנות מהולה עם אמת ושקר ואינך יכול שלא להתפעם מהמילים האלה: "השקרים השנואים עלי ביותר הם אלה שאתה מספר לעצמך. כי אז, כשהאמת נגלית, אתה נשאר עם הרגשה כאילו פשטו ממך את עורך". אלו פנינים שהולכים ונגלים לאורך כל הסיפורים. לעיתים יותר ולעיתים פחות. אבל הם שם. קיימים. מהדהדים. נושמים. משפיעים. מרגשים.
כשהבטתי בכריכת הספר ובשמו 'ספינות של קרבה', עלה בי איור, של ספינה על ים, כאשר רק קווים דקים בעיפרון ממחישים את הספינה, הים והגלים, וחשבתי על משט רגוע בים, אבל גם על בדידות כלשהיא, על לבד בתוך העולם הגדול. הסיפורים של רווה שגיא, קשורים לבדידות זו וניכרים בערגה, תשוקה, חיפוש אל עבר אושר ואהבה מושגים או בלתי מושגים.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
תומר
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
חני, תודה רבה. במקרה הגעתי לכאן עכשיו, כאשר ספר נוסף של רווה שגיא 'כל הדרכים' ממתין לי, והנה ראיתי את התגובה המרגשת שלך. קטונתי.. אבל נזכרתי שמאוד אהבתי את 'ספינות של קרבה' ואני מתרגש לקראת ספר נוסף שלו
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
פעם כשעוד הייתי פעילה בפייסבוק
לא פיספסתי שום סיפור של שגיא.
הוא כותב ברגישות בערך כמוך ,של אומן שמדייק את האמת שלו על החיים ובדרך סוחף את כולנו אתו לשובל של אמפטיה. הוא היה גאה בסקירה שלך לו היה קורא אותה. |
|
תומר
(לפני 9 שנים ו-2 חודשים)
תודה רץ ומחשבות!
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מקסימה
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יפה. מתאים לי ספר כזה על אדם שחש בעיקר החמצות. משיק לסיפור חיי.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת