ביקורת ספרותית על מחפשי האוצר (מחברות לספרות) - ספור עלילותיהם של בני משפחת בסטבל בחפשם אחר אוצר מאת אדית נסביט
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 ביולי, 2016
ע"י האופה בתלתלים


במאמצי התמידיים להתחמק מלימודים ותוך שיטוט יומיומי בסימנייה התגלגלתי לדף של אדית נסביט שוב.
רגע, מה זה? אין ביקורת על אף אחת מהגרסאות של מחפשי האוצר? אוי ואבוי. פוי. צריך לתקן זאת מיד. אני ישר מקבלת מעין זמזום בראש, מכת ברק מוקטנת, שמשמעותה ברורה: על הספר הזה אני רוצה לכתוב ביקורת.
(תיקון עולם > לימודים => עלי למסור את נפשי וציוני על מזבח האידיאולוגיה)

מחפשי האוצר. הספר הזה מחזיר אותי אחורה במהירות הבזק. זהו ספר ילדות, קראתי אותו המוני פעמים, ואני ממשיכה לקרוא אותו ולגלות עד כמה הוא מבריק.
מה העניין? בני משפחת בקסטבל ירדו מנכסיהם והילדים בטוחים שהם צריכים להציל את המצב ולדאוג לכסף. איך? מכיוון שהם מובטלים מבית ספר (אם אני ארד מנכסיי אוכל לצאת מבית ספר? שוקלת זאת בכובד ראש) יש להם ים של זמן לזמום כמות מטורפת של תכניות שונות להתעשרות.
וכן, כל תכנית מטורפת יותר מהשנייה.

כבר סיפרתי פעם שיש לי בעיה עם גיבורים שעושים צרות. אני הייתי מעדיפה שישבו בבית רגל על רגל ולא יוציאו את האף מהחלון כדי שלא יקרה להם כלום. יש לגיבורים נטייה להסתבך בצרות, שמתם לב?
אז כן, זה ספר זוועתי עבורי. הגיבורים בו עושים הכל - ממש כל מאמץ - להסתבך בצרות הכי מתוסבכות שיש. הכי צובטות לב, למען האמת.
ספר צובט לב עם טון הומור ואוכל משובח. נו, יש גרועים ממנו.

הבית הישן, הנוח והחמים עם השטיחים הכבדים, וילונות הקטיפה והכורסאות הבלויות (אני לא ליד הספר עכשיו, יכול להיות שזה לא מדויק, אבל בדמיון שלי ובזכרון הצרוב בהכרה - זה לגמרי העניין) הוא רקע מושלם. מספיק ביתי כדי שגם לי יהיה חמים לקרוא אותו. תמיד. הדמויות משעשעות עד מוות, המספר מבריק (וצנוע עד מאוד, עליכם לזכור זאת. גם היכולת שלו להישאר בעילום שם מרשימה (פחח. זה קורע) (אני לא יכולה שלא לספלייר דברים כאלה. כמות החן בספר חוצה כל גבול)) ובכללי הם חבורת ילדים מדהימים במורכבותם.

הספר גם עוסק בסוגיות קשות וכואבות באופן חינני, עם הסתכלות מפוכחת אך לא מרחמת. חבר פרלמנט שמשתגע, ילדה למעמד אצולה שמוחזקת כבובת חרסינה, כסף ואושר. הרבה אושר.

חביצה, עליסה, המשורר והעיתון. נמאס לי לומר, אבל תקראו.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יווו איזה כיף לך!
להזמין ספרים דרך סיפור חוזר זה נפלא. תירוצים אפשר תמיד למצוא, ויוצאים עם המון ספרים :)
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אז מעדכנת: חיפשתי ומצאתי אותו בסיפור חוזר, והזמנתי אותו (יחד עם שני רעים יצאו לדרך שאני מחפשת כבר תקופה).
לעצמי אני עדיין מספרת שהכל בשביל הילדים...
מישהו צריך לחסום לי את האינטרנט או משהו, אני מתחילה לפתח התמכרות מסוכנת.
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אין ספק.
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
את מרכז היקום, דארלינג
גלית (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
(8
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
גלית, איזה יופי. כנראה דילגתי על זה או משהו... תודה:)
גלית (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
לא, ההמשך לא תורגם למיטב זכרוני והטירה הקסומה ד.א ממש גרוע בעיני.לטעמי הקמע יותר מוצלח מחמישה ילדים והזהו למרות שהוא המשך שלו,
גלית (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
הנה אני אצה להשכילכן.... " באותם ימים עדיין התגורר שרלוק הולמס ברחוב ביקר,ובני בסטיבל עסקו בחיפושים אחרי אוצר בדרך לואיסהם.מי שהיה ילד באותם ימים ,לא הייתה לו ברירה אלא ללבוש יום יום צווארון נוקשה,ובתי הספר היו בדרך כלל מגעילים עוד יותר מאשר היום..." עמוד 11
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
רויטל - חפשי אותו! ואני ממש מזדהה עם הכיווץ והכל. חוצמזה, הטירה הקסומה בהוצאה החדשה מכוער (אני ממש לא משוחדת) ומצאתי אותו בישן :)

פפר - אני כזו מפורסמת שמצטטים אותי. וואי.

גלית - אבל ההמשך לא תורגם, נכון? זה מה שידוע לי...ואיפה באמת ההתייחסות באחיינו של הקוסם? מזמן לא קראתי נרניה.

יעל - תודה!
yaelhar (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
מקסים.
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
אבל מה שבאמת פיספסתי זה את ההתייחסות באחיינו של הקוסם...
על מה מדובר?
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
כילדה פספסתי לגמרי את אדית נסביט :(
נכון שזה עצוב?

כמבוגרת - הבאתי לילדים שלי את חמישה ילדים והזהו ואת ילדי המסילה.
את הקמע קראתי, והחלטתי לחכות קצת עם הילדים כי היה נראה לי קשה מדי.
את הטירה הקסומה עוד לא קראתי, ראיתי שיצא בתרגום חדש, רוצה להשיג את הגירסה הזו.
גלית (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יש לזה המשך ידעת? ואפילו ק.ס.לואיס מתיחס לספר זה באחיינו של הקוסם...
רויטל ק. אל תגידי לי שפספסת את הקמע ואת הטירה הקסומה?
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
כבר סיפרת פעם, כן, ואני לומדת כל כך ברצינות שהלכתי וחיפשתי ומצאתי את זה, הנה:

"אני גרועה בלקבל את זה שהגיבורים (שלי! שלי!) מסתבכים בצרות. אני כזאת פחדנית עד שאעדיף שישבו בבית ויאכלו עוגיות ויתנו לרשע להשתלט על העולם. (ראו ערך הארי פוטר - מטומטם אחד, למה לעזאזל אתה לא נשאר בטירה? למה אתה חייב להתגרות במאלפוי ולהסתבך בצרות? ושוב? ושוב? ובכל קריאה אתה חוזר על אותן שטויות שעשית פעם קודמת. הייאוש)"

בדיוק.
רויטל ק. (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת על ספר שאני לא מכירה, וצריכה לבדוק שוב אם יש בספריה, כי חמישה ילדים והזהו וילדי המסילה היו נהדרים.

"כבר סיפרתי פעם שיש לי בעיה עם גיבורים שעושים צרות. אני הייתי מעדיפה שישבו בבית רגל על רגל ולא יוציאו את האף מהחלון כדי שלא יקרה להם כלום. יש לגיבורים נטייה להסתבך בצרות, שמתם לב?"
אוי, כמה שאני מזדהה...
יש סוג כזה של ספרים, שבהם הגיבורים מסתבכים בדרכים כאלו, שעושות לך כיווץ כזה בבטן והרגשה של "לא! לא! אל תעשו את זה"...
ואז אני קוראת ממש ברפרוף כדי להגיע מהר לקטע שאחרי, שבו הכל בסדר.
שין שין (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
נהדר!
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
הו קאט, הוא נפלא :)
קריקטורה (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
הוכנס לרשימה בזה הרגע.
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
זו מחמאה! XD תקראי תקראי תקראי. צהוב זה הכי שווה.
מוּמוּ (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
איכשהו תמיד את עושה לי חשק לקרוא את הספרים הישנים שאבא שלי ממליץ לי והם נראים צהובים ולא מזמינים כאלה ><





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ