ביקורת ספרותית על חוה ואדם מאת רם אורן

---

יש לי חברה שעברה ניתוח בגב, והיא צריכה לשכב ולנוח. כל הזמן היא רק רצתה לשכב ולנוח מעומס החיים, אבל כשמחייבים אותך זה ממש לא נעים. אז היא פשוט קוראת ספרים כל היום, ואח"כ הם עוברים אליי (כי לה אין מה לעשות בהם), אז ככה שפתאום קיבלתי המון ספרי קריאה, והתחלתי עם רם אורן.
יש איזה משהו מטריד בעיצוב הכריכה- השם של הסופר מתחרה עם השם של הספר, וכחול וכתום הם צבעים מנוגדים, שגורמים לאי שקט, ובכל זאת, התמונה של ארבעה פרשים הרוכבים אל השקיעה, ומזכירים סרטי מערבונים ישנים וטובים, יחד עם שם של דמויות מבראשית מבטיחות משהו.
אז קראתי את הספר ביום וחצי, והצלחתי להתחבר קצת לתקופה ולחבב או לשנוא דמויות מהסיפור. העלילה לא הצליחה להתרומם מעבר לאיזה תמונת מצב בנאלית.
וחשבתי לעצמי שאם הייתי שומעת מפי הדמויות האמיתיות עצמן את הסיפור ולא מפי הסופר, הרי הספר מבוסס על סיפור אמיתי, קרוב לוודאי שזה היה מעניין יותר, ומרתק יותר, מצמרר יותר ומסקרן יותר.
ספר טיסה נחמד ותו לא.
צפוי ולא מפתיע.

ואני עברתי לספר הבא.

» ביקורות נוספות של חגית
» ביקורות נוספות על חוה ואדם