ביקורת ספרותית על פעם אחת, אישה אחת מאת יואב שוטן גושן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 באוגוסט, 2017
ע"י חגית




פעם מישהי כיבדה אותי בסוכריה. "לא תודה", השבתי.
"אבל היא חמוצה" היא מיהרה לומר לי, כאילו שאם היא חמוצה, אז זה אומר שהיא לא מלאה בסוכר, או שהיא לא תיכנס לי לשיניים,
או השד יודע מה.

אז קיבלתי המלצה חמה על הספר הזה, שהתחיל ממש בסדר, ונקרא במהירות ובסה"כ היה חביב אבל נטול חן.
זה כמו הסוכריה-
מלאה בסוכר- יש בספר עודף של מתיקות, עודף של "אני יודעת מההתחלה כבר מה יהיה סופו".
נכנס לשיניים- טוב, הרבה ישראליות ושפה כאילו שנונה, אבל לא....
אה כן, ונותר גם הטעם החמוץ של ספר שיכול להיקרא ואפשר גם לוותר עליו.

הסיפור מתחיל בבכי של נורית, רופאת שיניים מצליחה, היא מספרת לבעל שלה, עידו- עו"ד, על כך שהיא בגדה בו ושכבה באופן חד פעמי ובלתי נמנע עם גבר אחר.
ההסכם ביניהם היה שהם לא יתגרשו, אבל עידו ישכב גם עם מישהי אחרת ואז הם יהיו תיקו.
כל הסיפור עוסק במסע של עידו להשיג את אותה בחורה שאתה ישכב....והכל, הו יופי טופי, יחזור לקדמותו בשלום.
הסיפור מסופר כאילו מישהו מביט על הדמויות מהצד ומספר, וכך גם השיחות והמחשבות שלהם....
לסיכום, לא אמין זה המילה היחידה שאני יכולה לומר עליו.
בגידות בין בני זוג? אני מאמינה שיש.
הסכמים? יש ויש.
וספר? היה ראוי למשהו קצת יותר עמוק.
37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני 10 חודשים)
רץ- ברור שזה סימבולי.
האישה מהלכת על חבל דק כי בגדה בבעלה. הגבר עומד ליפול לכרישים- כי הוא מנסה למצוא בחורה רק למטרת סקס, ונתקל בכל מיני מצבים מביכים ומוזרים.
הוא מרגיש מאוד לא נוח עם זה.
הספר מתאר את כל המצבים הללו בצורה מאוד קיצונית ומלאכותית.
הזוג המתואר בציור מסמל את בני הזוג האלו בפרט. בספר מתוארים גם נשים וגברים בעלי סטריאוטיפים שונים.
רץ (לפני 11 חודשים)
חגית - למה בכריכת הספר האישה מהלכת על חבל כלהטוטנית מדופלמת, ואילו הגבר נופל אל הים שם ממתנים לו הכרשים, האם זה סימבולי לספר, או להשקפת הספר באשר להבדל המהותי בין נשים לגברים?
מיכל (לפני 11 חודשים)
בשבילי רק וורטרס אוריגינל.
חגית (לפני 11 חודשים)
חגית (לפני 11 חודשים)
תודה רבה קצר ולעניין. חן חן.
חגית (לפני 11 חודשים)
אכן מקורי, פואנטה.
אם כבר אז, שמת לב שגם השם הפרטי מתחיל בהברה של חולם מלא (יו, שו, גו).
הזכרת לי לרגע את השיר "שונום סונום עום כונור גודול"
(שניים סינים).
קצר ולעניין (לפני 11 חודשים)
ביקורת סוכריה! (מתוקה, מתוקה)
ופואנטה, נראה לי שכתיבת הדומינו מובילה לאפקט הדומינו...
פואנטה© (לפני 11 חודשים)
בטוח לא עמוק אבל בסגנון חדשני. הייתי קוראת לזה כתיבת דומינו.

"היא נכנסה לסלון. נכנסה לסלון ונעמדה על השטיח. נעמדה על השטיח והביטה בו. הביטה בו והתחילה לבכות."

אפילו שם המשפחה של הסופר מתאים לסגנון: שוטן גושן.
תודי שזה מקורי.
חגית (לפני 11 חודשים)
את צודקת לי, גם הכריכה בכלל לא משהו. ואם כבר סוכריות- אז בטעם מנטה.
לי יניני (לפני 11 חודשים)
חגית מסכימה איתך לגמרי .... כמות לא מעידה על איכות
לי יניני (לפני 11 חודשים)
גם הכריכה כאן לא משהו... הצבע הירוק הזה מזכיר לי חדרי ניתוח... :-)
חני (לפני 11 חודשים)
סוכריות מתוקות כמו הסקירה אך הספר נשמע לא מעניין במיוחד.
לי יניני (לפני 11 חודשים)
תודה...נראה קצת משעמם....מדלגת עליו
סקאוט (לפני 11 חודשים)
כמובן! כמו שהמורה שלי הייתה נוהגת לומר: זו לא הכמות אלא האיכות!
חגית (לפני 11 חודשים)
סקאוט,
זה גם קורה לעתים...
אך הכמות אינה מעידה על האיכות.
חגית (לפני 11 חודשים)
צב,
ויש גם כאלה הנקראות "חמוצות מאוד".
סקאוט (לפני 11 חודשים)
חגית, למה בזמן האחרון את כותבת ביקורות קצרות? :( וצבצב, באמת? את זה אני חייבת לטעום.
צב השעה (לפני 11 חודשים)
צב השעה (לפני 11 חודשים)
לדעתי, סוכריה חמוצה זה בניגוד לסדרי בראשית. בסוף עוד יעשו מלפפון חמוץ בטעם שוקולד...
מזכיר לי, ראיתי לאחרונה בשופרסל במדפי הפירות, מוצר חדש: נקטרינה בטעם מנגו. בחיי.
חגית (לפני 11 חודשים)
תודה רבה חגית,
אני יכולה בהחלט להבין את ההתרשמות שלך מהספר, גם מפן אחר....
חגית (לפני 11 חודשים)
תודה דני,
אולי ב"החצר הפנימית" נתנו יותר משקל לכמויות הסוכר....
חגית בן חור (לפני 11 חודשים)
אני דווקא אהבתי אותו אבל כמו שאמרתי, אני משוחדת כי בזכות המלצתו של סופר הספר הזה התוודעתי לאתר הסימניה ומאז הכל היסטוריה, אהבתי את הביקורת שלך, כמו תמיד הצלחת לגרום לי לחייך.
דני בר (לפני 11 חודשים)
אסתפק בביקורת הבהירה, עם הדימוי החמוד - חמוץ של הסוכרייה!
ואני רק שאלה!!! שלושה כוכבים???? אני תוהה כי זה גם מה ש"החצר הפנימית" קיבל..חחח





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ