ביקורת ספרותית על איזה מין אמא את? מאת פאולה דאלי
בזבוז של זמן

---

לפני שנה בערך הייתה לי שיחה עם חברה ועלתה השאלה "איזו מין אימא אני?", וגם "איזו מין בת אני?"
לעתים, החיים מובילים אותנו קצת אחרת ממה שחלמנו, או מכפי שהיינו רוצים.

הייתי רוצה להיות אימא הכי טובה שיש, לענות על כל צורך של ילדיי, ולהיות לדוגמה ולמופת.
הייתי גם רוצה להיות תמיד לצידם, ומצד אחר לתת להם את החופש, במידת הצורך, אבל להצליח להגן עליהם מפני כל מכשול, כל רוע
או כל פגיעה.
הייתי רוצה לעשות תמיד את הבחירות הנכונות ותמיד תמיד להיות קשובה לצורכיהם,
גם כשאני עייפה, גם כשאני טרודה בעניינים אחרים.
הייתי רוצה להיות גם בת כזו, שעונה על כל החלומות של הוריי,
ותמיד יכולה לתמוך בהם בכל עת ובכל מצב.
הייתי רוצה חיים ללא דאגות,
והייתי רוצה להיות אימא ובת מושלמת.

את הספר התחלתי לקרוא ולא ממש התחברתי אליו, רציתי להחזיר אותו לספריה ומישהו עודד אותי להמשיך לקרוא.
החזרתי אותו הביתה, וקראתי עמוד בכל יום. עד שבשבת אחת קראתי את כולו.
הסיפור, לדעתי, אוגד בתוכו אוסף של מקרים קיצוניים, שהקשר ביניהם לא מאוד חזק.
הסיפור הזוי.
לא אהבתי אותו.

» ביקורות נוספות של חגית
» ביקורות נוספות על איזה מין אמא את?