ביקורת ספרותית על היתה כאן פעם משפחה מאת ביל קלג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 2 בנובמבר, 2017
ע"י חגית


כשהייתי בת 6 עברנו דירה.
לא היו לנו הרבה חפצים, והבית החדש, שנראה ריק, רוהט רק במשך הזמן.
אבל, אני זוכרת ששני אנשים סחבו תמונת גובלן (רקמה) ענקית, בגודל 2 מטרים רוחב על 70 ס"מ גובה,
שהייתה מכוסה בסדין לבן, תלו אותה למשך הרבה מאוד שנים בפינת האוכל שלנו, הייתה לה מסגרת וויקטוריאנית וזכוכית כיסתה אותה,
עד שהחליפו אותה בציורי שמן מודרניים.
אבל הכי חשוב! אימא שלי רקמה אותה.
הופיע בה ציור של נשים וגברים, לבושים בהידור, בסגנון במאה ה-19, כרכרה עם סוסים, שמיים תכולים, ואגם עם ברבורים.
הגובלן הזה היה עשוי מחוטי רקמה בצבעים מופלאים, בגוונים ובתת גוונים כמו בציור.
זוהי עבודת אמנות מופלאה, שלבטח לקח המון שעות וימים ליצור אותה.

כשסיימתי לקרוא את הספר נזכרתי בתמונת הרקמה הענקית הזו של אימא שלי.
הספר הזה כתוב כמו מארג של חוטי רקמה רכים, צבועים בגוונים ובתת גוונים של נימי הנפש.

הכרתי אדם חיפאי, שהבן שלו איבד את ביתו בשריפה האחרונה בהר הכרמל.
אסון מזעזע.
בית, מסמל יותר מכל דבר אחר, עבר, הווה ועתיד של אדם. מקום מבטחו, ותמצית חייו.
חסרי בית הם אנשים שאין להם במה להיאחז, הם "תלושים".
אבל אחרי קריאת הספר הזה הבנתי שבית הוא רק קירות, הוא רק חפצים והוא בעצם חסר ערך.
ג'ון ריד מאבדת בלילה אחד, בשריפה שפרצה בביתה, את הגרוש שלה, את החבר המאהב שלה, ואת בתה עם החתן שלה יום לפני יום כלולותיהם.
הבנתי שבית אפשר לקנות, ותמונות נשארות לנו בזיכרון, וכל חפץ הוא חסר משמעות מול אובדן שכזה.
דרך הסיפור שלה אנחנו מתוודעים לדמויות נוספות, והמחבר מצליח להכניס אותנו לסיפור רווי עצב, יחד עם אמירות מאוד לא ישירות ועדינות על זוגיות שאינה "לפי הספר",
על זוגיות של גבר שחור ואישה לבנה, על זוגיות עם פער גילאים של יותר מעשרים שנים, על לסביות ועוד.
הוא הצליח להכניס אותי לאווירה הנוגה שזועקת כמעט בכל פרק בספר הזה.
יחד עם זאת, יש גם איזו שהיא תקווה שמובעת ברעיון של הספר- השלמה עם מציאות אכזרית, ככל שתהיה, וקבלה של האנשים שסביבנו.
גם אם הם עשו טעויות, אפילו טעויות אנוש, יש דבר כזה שקרוי- סליחה! מחילה!

לאורך כל הספר יש תחושה שאישה כתבה אותו, וזה עוד דבר מופלא בעיני.
תיאורי הנופים בספר מהממים, ותיאורי הים במיוחד.

אהבתי מאוד את הספר הזה, הוא נפלא בעיניי.

(בנימה אישית- תודה לאפרתי ולמסמר על ההמלצה. בלעדיכם לא הייתי מגיעה אליו)
(עוד נימה אישית- מחשבות, אתה חייב לקרוא את הספר הזה)
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני 5 חודשים)
תודה חני.
חני (לפני 5 חודשים)
חגית כתבת כל כך יפה על משמעות של בית. ומהכרותי אתך יודעת שכתבת מעומק ליבך.
אהבתי את ההשוואה שעשית לגובלנים של ריקמה.
פעם היו רוקמים, סורגים ותופרים הרבה יותר מהזמנים של היום.
רץ (לפני חצי שנה)
ביקורת נוגעת לספר העוסק במושג בית מהו, אחד הנושאים שנוגעים בכל אחד מאתנו.
בת-יה (לפני חצי שנה)
לא חושבת שצריך לבכות על העלמות ריקמת הגובלנים, להיפך, צריך לשמוח על שיותר ויותר נשים
יוצאות לעבוד מחוץ לבית.
אפרתי (לפני חצי שנה)
כמו מסמר. ואני באמת שמחה מאוד שכל כך אהבת אותו.
מסמר עקרב (לפני חצי שנה)
נהדר, ותודה רבה על הקרדיט.
yaelhar (לפני חצי שנה)
ביקורת טובה לספר מעורר מחשבה
חגית (לפני חצי שנה)
תודה לכולם. חגית, יש כמה נשים שלא שמו לב שזה לא היה באופנה זמן מה, והמשיכו לרקום גובלנים.
אבל אין ספק שזה יפה.
dina (לפני חצי שנה)
ספר נפלא .
חגית בן חור (לפני חצי שנה)
חגיתוש, ביקורת נפלאה, נשמע כמו ספר קורע לב, מוסיפה לי לרשימה ואכן געגועים קשים לימי הגובלנים העליזים, דרך אגב, זה חוזר לאופנה :)
מחשבות (לפני חצי שנה)
רשמתי לפני.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ