יש ספרים שאני קוראת, ומוצאת בהם משפטים שמבחינתי נכתבו עבורי בלבד, ומסר סמוי מחכה (רק) לי .
האנה, מנחת תוכנית טלוויזיה מצליחה, נושאת עימה סוד. ספקות נערמים בליבה ומעלים בה תהיה שמא מדובר בדבר שקרה באמת או סיפור שבדתה וכל זאת כדי לקבל תשומת לב מהוריה.
בהחלטה כבדת משקל וכשהזוגיות שלה לא יציבה מחליטה האנה לצאת למסע.
מסע שבו תגלה את האמת, תניח את האבן תבקש סליחה ובכך סוף סוף תוכל לנקות את מצפונה ולמחול לעצמה.
סליחה, מילה קטנה וגדולה כאחד.
האם בכוחה של המילה "סליחה" לרפא את נפשנו הדואבת? האם מילה זו יכולה במחי יד למחוק את כל הזיכרונות ואת הכאב הטמון בחובן?
כמה מושלם: נעשה דבר רע, נספר אותו, נבקש סליחה וזהו. הכל בא על מקומו בשלום.
לא, לא בכל מחיר לספר את הדבר הנורא שעשית לאחר, אם אתה רוצה לנקות את המצפון שלך, חפש מקום אחר, לא דרך הקורבן.
ואם רק חשבתם לרגע שגילוי הסיפור ימתיק את הכאב או שהמילה "סליחה" תכפר על המעשה, אז טעיתם. הכאב שנגרם הוא עצום
וגם המילה הקטנה הגדולה "סליחה" לא תעזור.
יש מילים שלא מוחקות את הזיכרון ואת הכאב.
ספר קריא, עם הרבה תובנות לחיים.
קארן


















